|
||||
|
||||
בכיתה ביסודי, המורה (לא למדעים) התווכחה עם תלמיד שטען שכדה''א סובב את השמש, כי ידוע שההיפך הוא הנכון. |
|
||||
|
||||
ובכיתה ג לימדו את אותו הילד שהסיבה שבקיץ הימים יותר ארוכים היא שהשמש זורחת יותר מוקדם ושוקעת יותר מאוחר. |
|
||||
|
||||
מה, זה לא נכון? |
|
||||
|
||||
אברהם לינקולן נחשב לאדם גבוה באופן יוצא דופן. פעם הוא נשאל בקינטור : " מהו אורך טוב לאדם" והוא אמר "כל עוד הרגליים מצליחות להגיע לריצפה, זה בסדר". |
|
||||
|
||||
ובכיתה ד לימדו את אותו הילד שבצפון הטמפרטורות קרות יותר כי הצפון נמצא קרוב לקרחונים. |
|
||||
|
||||
ושכחתם לספר שיש רוח כי העצים מתנועעים כמו מניפה. |
|
||||
|
||||
ולמה העצים מתנועעים? בגלל המגע הבלתי פוסק של כנפי הציפורים בענפי העצים. |
|
||||
|
||||
אגב, זאת שאלה טריקית, הרוח היא קבועה פחות או יותר, אז למה העצים מתנועעים ולא עומדים בשיפוע קבוע? שמעתי על שתי הצעות להסבר: האחד- שינויים קלים במהירות הרוח מתאימים לקצב ההתנדנדות הטבעי של העץ ( כמו החיילים שצועדים על גשר). הסבר שני: התנתקות מחזורית של מערבולות (וורטקסים) מגזע העץ. אני מאמין שההסבר השני הוא הנכון, למרות שלא עשיתי את החשבון. |
|
||||
|
||||
כשיש רוח חזקה ואחידה בכיוון מסויים העצים אכן כפופים ולא מתנועעים כלל. ההתנועעות מתרחשת כאשר הרוח אינה קבועה ואחידה במהירותה וכאשר נוצרת דעיכה קלה בעוצמת הרוח גזע העץ (הנאבק לשוב לתנוחתו הראשונית) זע בכיוון ההפוך. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? שמעת על גשר טאקומה? |
|
||||
|
||||
והגשר קשור לעצים... איך בדיוק? |
|
||||
|
||||
it was discovered that winds through the Tacoma Narrows caused vortex shedding on the bridge, which then induced resonance in the bridge, causing it to sway and buckle dangerously in windy conditions.
|
|
||||
|
||||
ובכל זאת, מה הקשר בין גשר תלוי לעץ? |
|
||||
|
||||
בהנחה ואתה לא סתם צוחק: היו שתי השערות בתגובה 202737 ללמה עצים מתנדנדים ברוח חזקה: האחת- הרוח מלכתחילה אינה קבועה ואנחנו רואים את תגובת העץ לשינויים במהירות הרוח. זה גם ההסבר שאתה נתת ( או לפחות *רוח* הדברים1). השניה- (שאותה נתתי רק בקיצור) רוח קבועה וחזקה הנתקלת במיכשול יוצרת מערבולות מאחורי המיכשול. המערבולות האלה ניתקות מהמיכשול, ונסחפות במורד הרוח, ואז נבנות מחדש מאחורי המיכשול וחוזר חלילה. כל מחזור כזה של התנתקות ובניה מחדש יוצר כוח שפועל על המיכשול. אם המיכשול הוא גמיש, כמו עץ או גשר תלוי, נוצרות תנודות. לסיום נתתי קישור למקרה מ*החיים* שם אירועים כאלו קרו ותועדו היטב. מכיוון שבתשובתך תגובה 204007 היית נחרץ לגמרי בהקשר להשערה הראשונה, חשדתי שאינך מכיר את ההסבר השני, ושאולי, לאחר שתשתכנע בהיתכנות שלו, תרצה או לשקול שוב את תשובתך, או לגבות אותה מעט יותר ( ז"א, בחישוב). 1 אני כזה נרד שלא יכולתי להתאפק. |
|
||||
|
||||
עתה הבנתי. מן הסתם ייתכנו שני הדברים, משום שהגמישות (היינו, התנגדות ויכולת חזרה למצב מקורי) משחקים תפקיד בשני התסריטים. לאור ידיעותי במדעים, ייתכן וזה המקום להכניס בסוד הדברים אדם המבין בנושא. |
|
||||
|
||||
גם מטוטלת מתנדנדת תחת כוח קבוע. |
|
||||
|
||||
הסבר ופרט? |
|
||||
|
||||
על מטוטלת פועל כוח המשיכה כלפי מטה. אם נזיז את המטוטלת מנקודת שיווי המשקל שלה (נניח ימינה) הכוח הנורמאלי לכוח המשיכה יכיל רכיב אופקי שימשוך את המטוטלת לחזור לנקודת שיווי המשקל. העניין הוא שהרכיב האופקי הזה מאיץ את המטוטלת (לכיוון שמאל) כשהמטוטלת תגיע לנקודת שיווי המשקל תהיה לה מהירות מסויימת (שמאלה) ולכן היא לא תעצר בה אלא תחלוף על פניה. ברגע שהמטוטלת תעבור על פני נקודת שיווי המשקל הכוח יתהפך (ויתחיל לפעול ימינה) ויאיט אותה עד לעצירה בנקודה כלשהי (משמאל לנקודת שיווי המשקל). ברגע העצירה, פועל על המטוטלת הכוח המחזיר (הפעם לכיוון ימין) וגורם לה שוב להאיץ לכיוון נקודת שיווי המשקל, לחלוף על פניה ולהעצר איפשהו מצידה השני. אם נבטל את החיכוך המטוטלת לעולם לא תעצר. אם נסתכל על הרוח כעל כוח קבוע שפועל על נקודה מסויימת בעץ ועל האלסטיות שלו ככוח מחזיר יכול להיות שזה יהיה שקול למצב שבו נקודת שיווי המשקל היא מצב שבו העץ נוטה בזוית מסויימת (ואז הכוח שהרוח מפעילה מתאזן עם הכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה) אבל בגלל שכשהרוח התחילה העץ היה זקוף (כלומר לא בנקודת שיווי המשקל החדשה) הוא יתחיל להתנודד סביבה.2 ההצעה הזו בעייתית מכמה סיבות: 1. היא דורשת שנראה גם שהכוח המחזיר (שילוב של הכוח שהרוח מפעילה והכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה כדי להחזיר אותו למצב הזקוף) מתנהג בהתאם לדרישות (כלומר הכוח המחזיר גדל ביחס ישר למרחק מנקודת שיווי המשקל). 2. חיכוך עם האויר הוא תנאי הכרחי לכך שהרוח תפעיל כוח על העץ ותזיז את נקודת שיווי המשקל. מצד שני כוח חיכוך כזה אמור היה לדכא את כל התהליך (חיכוך יהיה תמיד מנוגד לכיוון התנועה וישאף להקטין כל מהירות של המערכת לקראת סטטיות מלאה). אנחנו לא יכולים מצד אחד לטעון שהחיכוך הוא זניח ומצד שני לטעון שהוא המניע של התהליך. 3. על פי המודל הזה העצים היו צריכים להתנדנד סביב נקודת שיווי משקל שאינה מצב של עץ זקוף ולא ניראה לי שזה המצב בפועל. 1 זה נכון רק אם נבטל את החיכוך. |
|
||||
|
||||
הניתוח שלך לא טוב בעיני משתי סיבות: האחת- הרי לא ביטלנו את החיכוך. השניה- בסופו של דבר, הניתוח שלך מתבסס על כך שהרוח שינתה מהירות מ 0 למהירות סופית. והרי נגד זה ניסית למחות, לא ? רצית להראות שגם רוח במהירות *קבועה* גורמת לתנודות. דווקא ההנחה שכוח מחזיר קיים והוא פונקציה כלשהיא של המרחק נראית לי סבירה מאוד. |
|
||||
|
||||
דיברתי על רוח במהירות קבועה אלא שהנחתי שהרוח התחילה בנקודת זמן מסויימת. לגבי החיכוך, נידמה לי שניתן, אם מתיחסים לרוח חלשה למצוא איזשהו מודל שבו זה בכל זאת יעבוד. |
|
||||
|
||||
אז אציע לך מודל חליפי: היתה רוח קבועה והיא *הפסיקה*. גם עכשיו, לשיטתך יהיו תנודות, אבל *ללא רוח*. אז מה למדנו? שמטוטלת מתנדנדת בכוח חיצוני קבוע, גם שהכוח הוא אפס. זה בוודאי נכון ( עד שהטרזיאנט ידעך בשל חיכוך), אבל לא בדיוק קשור לשאלה. השאלה המדויקת צריכה אולי להיות- מה גורם לעצים *להתחיל*, ואחר כך *להמשיך* להתנדנד ברוח. |
|
||||
|
||||
אם הרוח עוצרת, החיכוך יעצור את התנדנדות העץ כעבור זמן מה. למה החיכוך לא עוצר את התנדנדות העצים גם כשיש רוח? שני ניחושים: 1. הרוח לא באמת קבועה (בכיוון ובכוח, מערבולות) ולכן נקודת שיווי המשקל משתנה. 2. העלים שעל העץ משנים את הזויות שלהם ולכן את "כמות הרוח" שהם תופסים ולכן גם אם השינויים ברוח הם קטנים הרוח שהעץ רואה משתנה ללא הפסק. את הניחושים ששלו מחזקת העובדה שכשהרוח חזקה ואחידה אתה יכול לראות את העצים נוטים ולא מתנדנדים. |
|
||||
|
||||
לי ולך יש ניסיון אחר לגבי התנהגות של עצים ברוחות חזקות. בכל אופן, ניחוש 1 שלך מחזיר אותנו לתחילת הפתיל תגובה 202732. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לותר על 1 ולהישאר עם 2 לגבי רוח לא חזקה. |
|
||||
|
||||
פחדתי שתגיד את זה. ולמה העלים משנים את כיוונם ולא נשארים באותו כיוון (זכור-הרוח קבועה)? |
|
||||
|
||||
בנקודה הזו מידת ההתענייניות שלי בתופעה מגיעה לקיצה אז אני אאשים את המיבנה האוירודינאמי הקלוקל של העלים, בעיקר בגלל שאין לי מושג באוירודינאמיקה. מזכיר קצת את אלוהים לא? |
|
||||
|
||||
תאשים את המבנה האירודינמי הקלוקל של העץ כולו, ותחסוך שלב אחד. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין באוירודינאמיקה וכבר הרבה זמן לא יצא לי לבחון בפירוט את צורת ההתנדנדות של העצים ברוח אבל ניראה לי שמערבולת אחת גדולה (שמיצר גוף אחד גדול כמו עץ) תגרום לו להתנדנד בצורה הרבה פחות כאוטית. |
|
||||
|
||||
גם אני כבר שכחתי כמה ספרות היו בשנה כשלקחתי את הקורס באווירודינמיקה, אני רק זוכר בדיוק את הצבע של הסוודר של המרצה (מין סגול כל כך עז שהיה נשאר קצת ממנו באוויר כשהוא היה הולך). אבל אני די בטוח שעץ ברוח מייצר המוני מערבולות, בכל מיני גדלים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני אף פעם לא למדתי אוירודינאמיקה אבל יש הרבה דברים אחרים שכן למדתי ואני לא זוכר. לגבי מספר הספרות בשנה, באזרחי זה בדרך כלל 4. בעברי המספר אמנם משתנה מפעם לפעם (למשל עכשיו זה התשסד אבל לפני כמה שנים היה התשס, וגם יש אנשים שמותרים על הה' שבהתחלה) אבל אילו אינן ספרות אלא אותיות. לגבי המערבולות, זה כנראה בגלל שיש לו הרבה עלים וענפים. |
|
||||
|
||||
אז אם יש מערבולות הרוח לא קבועה, מש''ל. חוץ מזה, אתמול ראיתי רמזור מתנדנד ברוח. |
|
||||
|
||||
גם בקומות הגבוהות של גורדי שחקים אפשר להרגיש את התנודות. די מפחיד. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שגם גופים פשוטים למדי מייצרים שלל מערבולות סבוכות בתנאים הנכונים (מספר ריילי או משהו), והתנאים בדרך כלל נכונים אם לא מתאמצים במיוחד. |
|
||||
|
||||
ריינולדס (ריילי זה לקונבקציה). |
|
||||
|
||||
כל מי שמדד אי פעם זרימה (של גז או נוזל) באמצעות מכשיר מדף מטיפוס ''וורטקס'' יודע על מה אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
בטח, וכל מי שהשתמש במדחום כספית יודע על מקדמי התפשטות, וכל מי שהכין פודינג (או ביצה קשה) מבין בפולימרים. |
|
||||
|
||||
מה, הוא לא? |
|
||||
|
||||
אני יכול להעיד שאני לא. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר כנראה על ילד אחר. |
|
||||
|
||||
כולנו ילדים של החיים. או של אמא אדמה. |
|
||||
|
||||
אפילו אם אתה צודק, אנחנו לא *אותו* ילד של החיים. |
|
||||
|
||||
הילד הזה הוא אני (והילד ההוא הוא עני). |
|
||||
|
||||
אי לך, בדלן. |
|
||||
|
||||
אבל הסבירו לך איך זה שכשמתקרבים לשמש ע"י טיפוס על הר גבוה דווקא נעשה יותר קר? (תשובה: כי בלילה המקום הזה יותר רחוק מהשמש, ולכן הוא מתקרר יותר ולא מספיק להתחמם ביום. אה.) |
|
||||
|
||||
חשבתי שזה קורה כי השמש נמצאת יותר נמוך מהפסגה של ההר. |
|
||||
|
||||
העמקים מתחממים גם מהשמש הישירה וגם מהקרניים המוחזרות ממורדות ההר. הפסגה לעומת זאת מתחממת רק מהקרניים הישירות, ולכן היא קרה יותר. |
|
||||
|
||||
ולאטמוספירה אין תפקיד בהבדל הזה (בפסגות האויר דליל יותר, בעוד בעמקים יש יותר "חממה" אטמוספירית המסייעת לחום להצטבר?). ומה קורה בירח או במרקורי, שם החשיפה לקרניים היא הרבה יותר ישירה (האחרון גם קרוב יותר לשמש)? מה עשויים להיות שם ההבדלים בחום בין ההרים לעמקים? |
|
||||
|
||||
כתבתי עמוד שלם של שטויות, אבל נמחק לי ואין לי כוח לשחזר. נא לחייך כאילו יש כאן הסבר מנומק היטב על אי נכונותה של תיאורית האטמוספירה. תודה. |
|
||||
|
||||
מישורים שהם לא עמקים לא ליד הרים ולא מקבלים קרינה חוזרת מהרים הם עדין חמים יותר מפסגות הרים. מה ההסבר? |
|
||||
|
||||
נחזור לזה שהאטמוספירה זה הסבר מגוחך - בקטבים למשל יש שכבת אטמוספירה עבה אבל קצת קריר שם למיטב ידיעתי, וזה גם די מסתדר עם ההסבר של המרחק מהשמש. הרי לא יתכן שאויר ישמש כשמיכה ויוסיף חום, עובדה שאנחנו משתמשים בחומרים אחרים בתור שמיכות. כדי להשוות בין מישור להר יש להפריד אותם משאר הגורמים המשפיעים, כמו המיקום הגאוגרפי. כדי שההשוואה תהיה בעלת משמעות יש למדוד טמפרטורה בפסגת הר, להזיז אותו ולמדוד שוב באותו מיקום כאשר יש שם מישור. או לחילופין למדוד במישור, לבנות שם הר ולמדוד שוב. |
|
||||
|
||||
המדידה הזאת נעשתה, והערך המקובל הוא 1°C/150m. פיסגת הקילימנג'רו כידוע מושלגת, למרות שהיא די קרובה לשמש (בכל אופן, יותר קרובה מסדום). |
|
||||
|
||||
המדידה לא נעשתה - אף אחד לא הזיז או בנה הר כדי למדוד באותה נקודה גאוגרפית. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? אותי לימדו שכן. |
|
||||
|
||||
(טוב היתה שם גבעה לפני שהקימו הר ) |
|
||||
|
||||
כמו באייל, גם אצל ססיל כבר דיברו על הכל: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |