|
||||
|
||||
נראה לי שיש בעיה קטנה בהגדרת המלה "שפה". גדולה, בעצם. אתם מתכוונים לשפה מילולית בלבד? כלומר, למילים? אם כן, להיכן נכנסות "מילים" כגון "אי!"? או אפילו "אמממממא" (אמא). שפה מילולית היא לא נפרדת ממצב פיזיולוגי, שפה תנועתית היא חלק מהמצב הפיזיולוגי הזה. איך מדברים אנשים אילמים? יש ביניהם כאלה שיכולים לדבר שעות. משונה בעיני שעדיין מתייחסים כאל שפה רק למילים מוגדרות (מה שגורם לקטגוריה שלמה, ולאחרות, לפול בין הכיסאות, צריך להתייחס לשפה מתחילת יצירתה, כביטוי של רגש פיזיולוגי כלשהו). לזאבים, למשל, יש שפה שלמה ואנשים שגדלו עם כלבים יודעים את השפה שלהם טוב מאוד (לא רק את זו של הכלב הפרטי שלהם). יתרה על כך, לגזעים שונים, יש אפילו "ביטויים" ייחודיים, "עגה", שמשמשת להבעת אותם רצונות הייחודיים למין. הם לא מדברים במילים מסיבה דומה לזו של האילם המפטפט, סיבות פיזיולוגיות (במקרה שלהם, מורפולוגיות). אבל מבחינת דפוסים קבועים, "סמלים אינטרסוביקטיביים" להבעת רגשות ומאוויים שונים, הללו ניתנים לתצפית. כך נראה לי, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
סתם אנקדוטה - כמה וכמה פעמים קרה שבחו"ל אנשים הרימו גבה תמהה כשפגשו באיש שיש לו שלושה שמות ראשונים. כך השתעשתי כשקראתי את הפניה בגוף שני רבים. האם "אי" זה שפה או רפלקס קולי? נראה לי ש"סמלים אינטרסוביקטיביים" (ומכיוון שאני עדיין תחת הרושם של אחד הספרים האחרונים שקראתי אז נראה לי שהמושג "אינטרסובייקטיבי" הוא אכן מושג חשוב) לא בדיוק כוללים זעקות כאב. |
|
||||
|
||||
לגבי "איי"- אני חושבת שזו שפה. וה-הוכחה: באנגלית זה "אאוץ"'. יותר מזה, עם חדירת האנגלית לתוך העברית, (שמתי לב ש) ישראלים (אולי ילדים בד"כ, אך איני בטוחה)עכשיו אומרים אאוץ'. |
|
||||
|
||||
באחד ממשחקי "Monkey island" מגיע הגיבור למקום שבו המילה המקובלת ל"אאוץ"' היא "פאפאפישו", וכך כל פעם שקורה לו משהו כואב הוא זועק "פאפאפישו!". סתם, נזכרתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |