|
כפי שהסברתי בתגובה 202123, אין לי שום בעיה עם *עידוד* עסקים העונים לטעמך הצרכני, וגם לא עם *החרמת* עסקים שלא עונים לטעמך הצרכני. ובטח שאין משמעות אם זה נעשה רק בתחום שבו טעמך הצרכני נענה (דה... כפי שניסח זאת ר' שכ"ג) או גם מחוצה לו. זו לא הנקודה שהועלתה ב-תגובה 201906 וב-תגובה 202047, שם דובר בפירוש על מחאה נגד העובדה שאותם עסקים נכנעים כביכול בפני איזשהיא כפיה דתית 1 . כפי שהיטבת לציין, לא חשוב לך למה תחנות דלק סגורות בשבת. גם לי לא, וגם אני משתדל להדיר רגליי מעסקים הסגורים בימים ובשעות תמוהות. אבל בוא לא נעמיד פנים שיש פה איזה מלחמה ערכית בשומרי המצוות הכופים עלינו מנוחה שבועית.
אתה מעדיף שיהיו מסעדות לא כשרות מטעמים צרכניים (קולינריים) גרידא, ומשתדל ללכת אליהן יותר כדי לעודד אותן כלכלית. גם אני, אבל שוב, אין פה אקט של "מחאה" כנגד מסעדות כשרות (טוב אולי אצל אחרים זה כן כך. בעיניי זה ילדותי). כפי שהדגמת, זה זהה לעידוד מוזיקה לא מזרחית. אגב, במקרה שיש חרם צרכני כנגד עסק מסויים (נניח קפה ארומה כפי שציינת), יש "ערך מחאתי" לעידודו. אבל קשה לומר שהציבור הדתי "מחרים" מסעדות לא כשרות.
1 אם הבנתי לא נכון את התגובות המקושרות, אני מתנצל. אבל איך עוד אפשר להבין את "להטות את הכף לכיוון מעט יותר שיוויוני והוגן כלפי האוכלוסיה החילונית, ושיבינו שומרי המצוות שכל ויתור מצידנו הינו חסד של רצון טוב....". 2 סבורני שאין חשש לגורל קפה ארומה, שכן לחרם הפוטנציאלי תהיה השפעה, איך נאמר בעדינות, זניחה (אם לשפוט לפי קהל הצרכנים). והרווחים ממכירת החמץ בפסח אחד, כנראה יספיקו לדלק חינם לאפופידס לכמה שנים טובות.
|
|