|
||||
|
||||
אני משתדל לא לקנות מוצרי בד"ץ, לא לקנות בתחנות דלק הסגורות בשבת ועוד כמה שאני לא זוכר (אה, כן לקנות מוצרים תוצרת הארץ, גם אם הם מעט יקרים יותר). יש לציין שאין לדברים אלו כמעט משמעות מעשית אצלי, שכן רק לאיתים רחוקות יש ברירה סבירה. עוד שתי נקודות. נדמה לי שהעליתי זאת בעבר: "עול תורה ומצוות" הוא דבר שאדם מקבל על עצמו כחלק מאמונתו. במסגרת זו הוא מוכן לשאת במחיר, לא? המנעות מעבודה במקומות מסויימים היא אחד הדברים שהוא בוחר בו, כחלק מעול זה. מדוע בדיוק צריך הציבור הרחב לשאת גם הוא את עולה של בחירתו של המאמין? כמובן, אפשר לקחת גישה זו הלאה ולהקשות מאוד את חייהם של שומרי המצוות בארץ, אך לא זו כוונתי, אלא רק להטות את הכף לכיוון מעט יותר שיוויוני והוגן כלפי האוכלוסיה החילונית, ושיבינו שומרי המצוות שכל ויתור מצידנו הינו חסד של רצון טוב, עשיית טובה ולא קיום חובה. נקודה שניה היא תחנות הדלק: נראה לי ראוי לקבוע שתחנת דלק חייבת להיות פתוחה בכל ימי השבוע, אלא אם קיימת לה סיבה מיוחדת שלא לעשות כן. זהו שירות חיוני לציבור. במיוחד נכון הדבר לתחנות בין עירוניות. |
|
||||
|
||||
אני חתיכת אידיוט בר מזל... |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה לא מסתפק בשירותים שוליים כגון תחנות דלק, ובנוסף גם מחרים בתי מרקחת שלא עובדים בשבת, וקופ"ח שלא נותנות שירות מלא בשבת. ובטח שאת הבנקים שלא עובדים ביום שלישי1 - פה הרי ממש מדובר בחובה מוסרית של ממש. ואגב, לא נעים לי להלשין, אבל חלק מהשירותים החיוניים שמנית, ועוד כמה אחרים, מוסיפים חטא על פשע ולא נותנים שירות מלא בלילה. יפה לראות שיש עדיין אידיאליסטים כמוך, שדואגים להטות את הכף לכיוון המעט יותר שיוויוני והוגן כלפי הציבור החילוני. באמת מאס הציבור החילוני בעול של יום מנוחה שבועי, ואף החגים השנתיים היו לו לזרא. אחנו עושים את זה רק כויתור לדתיים. 1 או שני, אני תמיד מתבלבל. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה רוצה לומר. |
|
||||
|
||||
העוולה הדתית הקשה ביותר ממשיכה, ועדיין נמנע חופש התנועה (בפועל) מאנשים רבים שהם כמעט כולם מן השכבות החלשות יותר. תחבורה ציבורית צריכה לפעול בכל ימי השנה, ואמונתו של אחד לא יכולה לכפות שבת (שני סגול , ולא פתח דגש וקמץ) על האחר. - אסף |
|
||||
|
||||
מדובר על תחבורה ציבורית פרטית או מסובסדת? |
|
||||
|
||||
לגבי תחבורה ציבורית אתה צודק. אבל יתכן שפיספסת את הציניות בדבריי. השירותים שעליהם דיברתי (לדוגמא בנקים), לא סגורים ביום שבת (או שלישי) עקב כפיה דתית. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "סיבה מיוחדת שלא לעשות כן"? |
|
||||
|
||||
למשל אם זה בשכונה דתית, או אם יש קרוב מספיק תחנה שכן פתוחה כל השבוע. |
|
||||
|
||||
ואם הבעלים וכל העובדים שומרי שבת? |
|
||||
|
||||
יש מקצועות ורכישות רבות אחרות הפתוחים בפניהם. לעקרונות וערכים יש מחיר. כשאני לא קונה מוצר מסיבה מוסרית - אני נאלץ לקנות מוצר פחות טוב או יקר יותר. כשאני משרת במילואים קרביים 30 וכמה ימים בשנה, במקום להתחמק כרוב חבריי, אני משלם מחיר אישי כבד: פגיעה משמעותית בציונים, אבטלה (כבר קרה), איומי פיטורים (גם), בריאות (גם) והכי גרוע, אני "נאלץ" לעבור על עיקרון אחר ולאכול בשר. כשסירבתי, מסיבות מוסריות, לשרת בשטחים, הייתי מוכן לשבת בכלא ככל שידרש. ככה זה, עקרונות - נסה ותהנה (: |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש לערוך התאמות מיוחדות או לפצות דתיים על המגבלות שנטלו על עצמם מרצונם. הדבר דומה להענקת "דמי ניאוף" לנשואים הנמנעים מבעילה או היבעלות עם מי שאינו בן או בת זוגם – הרי גם כאן יש קבלת מגבלה מרצון מטעמי אמונה או תפישת עולם. לגבי תחנות דלק (וכן גם לגבי סוגיות אחרות שהועלו כאן כמו מידת החופש לפרסום פורנוגרפי או פרסום אחר שאינו נושא חן בעיני אוכלוסיות מסוימות): כאן צריך לתת לחברה ולשוק לעשות את שלהם, בלי לעסוק בתחיקה לכיוון זה או אחר. ההמנעות מהצבת שלט פורנוגרפי בלב בני-ברק תתקיים משום שהציבור במקום יתנגד לכך ומציב השלט, לבד ממטרות התרסה, לא יצא נהנה בשום צורה מההוצאה הכספית על הצבתו. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי לאיזה התאמות או פיצוי לדתיים אתה מתייחס בחזקת ''דמי ניאוף''. סגירת עסקים בשבת ותעודות כשרות הן (במקרה הקיצוני) התחשבות בטעמם של דתיים. כפי שאתה טוען ובצדק - יש לתת לכל עסק להתחשב באיזה אוכלוסיות שבא לו, ולתת לשוק לעשות את שלו. כמובן שבכלל זה איני מתייחס לעסקים הסגורים בשבת מתוך כפייה (אוטובוסים, אל-על) ולא מתוך בחירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |