|
||||
|
||||
אני הערכתי מראש שהרב עובדיה התייחס להלכה פסוקה, ולכן כתבתי שהוא "מבהיר" את הנושא. השאלה היא למה הוא מצא לנכון דווקא עכשיו להזכיר את הנושא הזה. האם חלה התרופפות בשמירה על הכלל הזה בקרב הדתיים? או שאולי בכלל התעלמו ממנו עד כה במגזרים רחבים? ומה המשמעות של הסוגייה הזו עבור החילוניים שסתם שולחים משלוחי מנות אחד לשניה בתום לב - האם צריך לעבור רב על רשימת המשלוחים ששלחתי ולהחליט אם אני נשוי או רווק? |
|
||||
|
||||
1. הרב יוסף מעביר כבר שנים רבות שעור שבועי בהלכה ואגדה (משם הציטוטים על העז העיוורת ושאר ירקות), ו"שואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום [קודם החג]". אני מניח שהוא העביר שעור בהלכות פורים, בלי לחקור קודם את מידת ההקפדה על כל הלכה והלכה. 2. אם שלחת בתום לב (דהיינו בלי כוונה לקדש כדת משה וישראל) לא יכולה להיות שום בעיה. אם יש מקרה מסויים שגורם לך לחשוד, כדאי להתייעץ עם רב שבקיא בנושא. |
|
||||
|
||||
אם הערכת מראש שהוא התייחס להלכה פסוקה, למה כתבת שהוא "הוציא פסק הלכה"? אפשר להוציא פסק הלכה להלכה שהיא כבר פסוקה? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה עושים בפסק הלכה. בפעמים קודמות שבהן הוצא פסק הלכה בנושאים שונים (לגבר אסור להלך בין שתי נשים או שני חמורים, למשל), נטען (ובצדק) שלא מדובר בהמצאה של הרב עובדיה, אלא בהלכה פסוקה, והרב עובדיה רק העלה אותה מחדש כתזכורת לצאן מרעיתו. אני הסקתי מכך שפסק הלכה הוא לאו דווקא חידוש, אלא כל קביעה של רב באשר למה ההלכה אומרת בנושא מסויים - גם אם בכך הוא מסתמך על קביעה שנעשתה זה מכבר. יכול להיות שאני טועה, אבל אני בור ותינוק שנשבה, אז מותר לי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |