|
ולמרות זאת. צפייה באילו אנשים? ולמה כמו- רציונליזים? ולכן אני חושב שהאנשים שאתה מדבר עליהם אינם האנשים שאני מדבר עליהם. ישנו ציבור מסורתי שלם במדינת ישראל, שאכן מקיף את סביבתו בחפצים מגיים מסורתיים, כגון חמסה, קלף פיטום הקטורת וקמעות של הרב כדורי. אותו ציבור גם יתיחס למזוזות כאל חפצים מגיים, שעצם קדושתם, לדעתו, תגן עליו. אתה לא צריך להגיע לאלוהי התנ"ך כדי לחשוב, שבשבילם היהדות הפכה לאוסף של אמונות טפלות ולדת פגנית. כל מי שמעורה בעולמה של היהדות, מקיים מצוות, שומר שבת ונידה קם לתפילה ונותן צדקה, בין אם הוא ש"סניק או ליטאי או דתי לאומי יודע שמזוזה היא פשוט מצווה שהתורה מצווה ובשבילו הנשיקה למזוזה אכן מבטאת ענין של חיבוב מצווה. אמנם יש מדרשים המתארים את ענין השמירה שמקבל מי שמזוזה בביתו אך זה שייך רק למי שלא עבר על שום איסור ומקיים את כל המצוות, ואז לפעמים הקב"ה יעניק לו הגנה השייכת לעניינה של המזוזה. אם תרצה לראות את ההבדל בין שני הקבוצות פשוט תתבונן על היחס שלהם לעולם המצוות הכללי. אותם מסורתיים עוברים על מצוות הדת, מעוניינים בתאוות ליבם וחיים של תאווה גסה אולם הם חושבים שכל מיני פריטים, שהמערכת המסורתית הגדירה אותם כקדושים, אכן יגנו עליהם. מה הקשר בינם לבין היהדות המסורתית?
הטענה, שכיון שהקב"ה נמצא בכל מקום אתה יכול באופן עקרוני גם לנשק עץ, נכונה. אך כיון שבכל אופן אתה לא חשפת את הניצוץ האלוקי בעץ, אז אתה תנשק עץ. ואותו אדם שכן חשף (הצדיק של החסידות) יבוא במגע עם הקב"ה המקיף כל העולמות. משום מה, החלוקה שלך בין אלוהי התנ"ך לבין היהדות המסורתית אינה נראת לי. אותו אלוהי תנ"ך מוסרי, שעליו אתה חושב, ציווה 6 פעמים על השבת 5 פעמים על החגים 5 פעמים על ריבית 3 פעמים על שמיטה 6 פעמים על הנאוף 3 פעמים על בשר בחלב 4 פעמים על תפילין פעמיים על ברית מילה 3 פעמים על הקמת בתי דין וכן הלאה (המספרים לא לגמרי מדוייקים ואשמח אם יתקנו אותי). בעצם החלוקה שלך אתה משמיט את כל ענין המערכת ההלכתית שאותה התורה יצרה. בכך אתה מושפע מהרפורמים שהושפעו מהנוצרים שהושפעו מפאלוס. פאלוס טען את הטענה הזו כי הוא חשב, שהדרך שבה תגיע גאולה לעולם תהיה אם כל העולם יאמין בישו כמשיח ובדרכו המוסרית. לדעתו אמונה זו תגאול את האדם ובזכותה הוא יעזוב את העולם הזה, שהוא עולם החטא, ויגיע לעולם הבא הרוחני. כיון שהיהדות מציעה מודל אחר של גאולה- גאולה בתוך העולם הזה של ממלכת כהנים וגוי קדוש, שחיה לפי המצוות האלוקיות, ובכך מהווה אור לגויים, הוצרך פאלוס לטעון שהיהדות ההיסטורית איננה זהה ליהדות התנ"כית, שבאמת התעניינה רק במוסר ולא במעשים. חז"ל עצמם ובעקבותם היהדות ההיסטורית מעולם לא הודו בחלוקה הזו, וראו בעצמם את הממשיכים של היהדות התנ"כית הקלסית.
אין לי זמן לפרט את הנקודה של תפילת שלמה.
לא הבנתי מה אתה חושב על ההגדרה שלי לדת מנותיאסטית אך כיון שההמונח עצמו- מנותיאזים הוא נוצרי, והנצרות אכן ראתה את עצמה כדת מנתואיסטית, אינני מרגיש מחויב להשתמש בו. היהדות עצמה השתמשה במונח עבודה זרה כלומר אמונה שיש כוח אחר בנוסף או במקום האל האחד. כיון שהנצרות מחלקת את האחד לשלושה כוחות- האב הבן ורוח הקודש, ראו רוב החכמים היהודים מימי הביניים והלאה את הנצרות כעבודה זרה. האיסלם עצמו לא מוגדר ע"ז, כיון שהוא מאמין שיש רק אל אחד בלי שום התגלויות גשמיות בארץ. היהדות אמנם לא האמינה במוחמד כנביאו (הם ראו בו מוכה ירח) אך נתנה מקום לאיסלם כדת של שבע מצוות בני נוח. בהקשר זה המיסה הנוצרית היא אכן טקס אלילי במופגן. לפי אמונתם הלחם הופך להיות גופו של ישו ואותו מכניסים הנוצרים לגופם. בכך ממשיכה המיסה את אמונת ההגשמה של הנצרות שהאמינה שהאל התגשם בגוף אחד.
|
|