בתשובה לרן בר זיק, 30/03/01 17:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניסיתי לפשט כמה שיכולתי במושגים מדעיים אבל להבא אזכור את הערתך ואנסה לפשט עוד אם יש משהו שלא ברור אשמח להסביר לגבי TRAIL כפי שציינתי גם במאמרTRAIL מסוגל להרוג תאים סרטניים גם ללא טיפול כימותרפיה אך ביעילות יותר נמוכה. לפי ההרצאה ששמעתי, מפי ד"ר אבי אשכנזי מחברת גננטק בסןפרנסיסקו ניסויים בבני אדם מתוכננים בעוד כשנה ואז נראה באמת עד כמה זה יעיל אני לא חושב שיש איזה שהוא מדע כיום בו אתה עובד לבד. ראשית זו עבודה מאוד קשה ודורשת. הניסויים כשלעצמם הם לעיתים קרובות די משעממים ולרוב על כל ניסוי חוזרים לפחות שלוש פעמים שעות העבודה אמנם גמישות אבל בדרך כלל עובדים מינימום של עשר שעות ביום כשיש גם ניסויים שדורשים ממך לבוא בשלוש בלילה וגם בסופי שבוע לעיתים. ואני לא אזכיר אפילו חופשים אני לא לקחתי חופש כבר שנה וחצי, מלבד איזה יום יומיים שהייתי חולה ואיזה שבוע וחצי מילואים :-) זה נורא קשה להתנתק מהמעבדה מכיוון שזה מאוד מעניין ואתה רוצה להמשיך עם ניסוי ועוד ניסוי ועוד ועוד וגם צריך לעקוב אחרי הספרות ובנושא כמו אפופטוזיס או סרטן או הרבה נושאים אחרים שנמצאים בקדמת המחקר, יוצאים עשרות מאמרים בשבוע מהם צריך לסנן את הרלוונטיים ביותר וצריך גם לקרוא אותם. בשבוע מוצלח אני קורא כעשרה מאמרים בינתיים יש לי על השולחן ערימה של כשמונים מאמרים שעוד לא קראתי ובמחשב רשימה של עוד מאה שעדיין לא הוצאתי אפילו אם תנסה להגיע להשגים לבד ייקח לך פי עשר יותר זמן מאשר מישהו שיש לו צוות של עוד שנייםשלושה סטודנטים שלא לדבר על אנשים שיש להם צוותים של עשרים או אפילו מאה אנשים אגב, זה לא אומר שכולם במעבדה עובדים על אותו דבר לכל אחד במעבדה יש פרוייקט משלו שלפעמים הוא בנושא שונה לחלוטין מאשר של שאר האנשים במעבדה בנוסף, כיום יש נטיה הולכת וגוברת לשיתוף פעולה בין מעבדות שונות שלפעמים עוסקות בתחומים שונים לגמרי ולא רק שיתוף פעולה בין ביולוגים שונים אלא גם עם כימאים ופיסיקאים ומתמטיקאים ומה לא שיתוף הפעולה בין המעבדות יכול להיות ברמה של חומרים או מכשירים בלבד או ברמה יותר מדעית כלומר ניסוי משותף שנוגע לעבודה של שתי המעבדות אז לא, אני לא חושב שיש היום מישהו במדע שיכול לעבוד לבד |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצורך המתמיד של מדענים בסטונדטים לעבודות מעבדה, נתנה לי את ההזדמנות לעבוד כעוזרת מחקר במעבדת ביולוגיה אורלית בבית החולים הדסה עין-כרם. הנסיון היה מרתק, למרות שלמדתי ביולוגיה בתיכון ותמיד התעניינתי בנושא מעולם לא הבנתי כיצד נעשה מחקר באמת. אני חושבת שחיוני שתלמידי תיכון, בנוסף לשיעורי מעבדה החשובים לשעצמם גם יתלוו לצוות מחקר ויעקבו אחר שלבי המחקר, מהעלאת השאלה ועד כתיבת המאמר. למשל אני בספק אם למישהו מתלמידי הביולוגיה בתיכוני הארץ יש מושג כיצד מדענים מעלים שאלות למחקר. (למעשה זה כמו באייל הקורא - הם קוראים מאמר בתחום שקרוב לליבם והמאמר מעלה בראשם רעיונות ושאלות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה גם כסטודנט בתואר ראשון זה לא ממש זה כלומר, מעבדות הסטודנטים מכוונות בעיקר כדי לתת לסטודנט מושג כלשהו על הטכניקות בהן משתמשים במעבדה ולהדגים תהליכים בסיסיים בביולוגיה, אבל מחקר לא ממש רק עבודה במעבדת מחקר ממש (שזה התאפשר לי כ"מעבדת פרוייקט" בסיום התואר הראשון) מראה באמת כמה המחקר בביולוגיה הוא לא פשוט וטריוויאלי ואיך באמת מעלים שאלות וניגשים לבחון אותן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם אני יכול לעזור בניסוי? כנבדק? (סליחה מראש על הירידה ברמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מקווה שהתגובה הזו ניכתבה לאחר ביקור לא מודע בחומוסיה האזיאתית של מר מאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית אני רוצה לברך אותך על היהירות של לרוב לא רואים דבר שכזה, כיוון שרוב האנשים יעזו לחשוב פעמיים לפני העלת השערה כזאת. אני מתייחס למשפט ''אני בספק אם למישהו מתלמידי הביולוגיה בתיכוני הארץ יש מושג כיצד מדענים מעלים שאלות למחקר''. אין דבר סלחתי אבל נעלבתי. אני מועניין שתדעי שאני תלמיד תיכון במסלול ביולוגיה ועבדתי צמוד עם מדענים במעבדה לחקר סרטן אצל פרופ' דינה בן יהודה. כחודשיים מהחופש הגדול. להבא נסי שלא לערב את היהירות שלך בגלל עקרונות זכרוניים שחווית בחייך. תודה ולהתראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההתרגשות שלך מהביטוי *למישהו* מוגזמת. אפשר להבין בקלות שהכוונה היתה *לרוב גדול של תלמידי הביולוגיה* וכולי. אני חושב שזאת לא תהיה יהירות לציין שהמקרה שלך הוא יוצא מן הכלל ולא הכלל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |