בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 22/02/04 12:15
עם קשר או בלעדיו 200835
גיל לדרמן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 26/2/2004, 18:17
כאן ‏1 אפשר למצוא מאמר (לא קצר, אבל כתוב לפי מיטב המסורת של ה"ניו יורק טיימס") אשר מתאר את הצד השני של המטבע, כיצד נראים חייהם של האנשים אשר מחייכים עבור פלוצקר.

‏1
על המאמר 200881
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לגיל לדרמן יום ה', 26/2/2004, 20:27
עד כמה שחייה של קרולין פיין אינם קלים, הם עדיפים בהרבה על אלה של המקבילה שלה בברה''מ לפני ההתפרקות.
אני רק שאלה 200893
גרגמל • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 26/2/2004, 20:46
לריסה פיין של אחרי ההתפרקות לא מעניקה פינוק מושלם ברמת-גן?
על המאמר 200905
גיל לדרמן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 26/2/2004, 21:19
גם אחרי ההתפרקות, למען האמת (המעבר החד לכלכלת שוק לא שיפר את מצבם של רובם הגדול של תושבי ברה''מ לשעבר). ואם הייתי רוצה לחזור לוויכוח באורך הגלות אשר הנושא הזה מעורר, הייתי מצטט מדבריו של פול קרוגמן (אשר גם הוא כותב בניו יורק טיימס, וכבר הפניתי למאמרים שלו בעבר) אשר מסביר מדוע לו היתה פיין שבדית למשל, או ארופאית בכלל, מצבה היה טוב בהרבה.

אבל הדיונים בנושא ''קומוניזם נגד קפיטליזם'' הם משמימים למדי, ולא כל כך רלוונטיים כיום. גם אין לי הרבה דברים טובים לומר על כלכלת ברה''מ לשעבר, אשר היתה חלק ממשטר פוליטי-חברתי כולל וגרוע למדי. נשאלה השאלה מה הוא ה''צד השני של המטבע'', ונראה לי שהכתבה הזו מתארת היבטים מסוימים בחייהם של האנשים העובדים והעניים אשר מהווים חלק גדול כל כך מהכלכלה האמריקאית (במקרה של 'וול-מארט' אשר נדמה לי שגם פיין עבדה בה, מדובר על כמעט כל עובדיה ללא יוצא מן הכלל. כמעט כל עובדיו של התאגיד הגדול והמצליח ביותר בארה''ב ובעולם כולו הינם עניים.) מי שקורא כזו כתבה חושב עוד חצי דקה כשהוא שומע את התרועות ''כמו באמריקה''.
על המאמר 201075
י. ל. • בתשובה לגיל לדרמן יום ו', 27/2/2004, 10:42
האם תוכל להיות קונקרטי ולפרט במה חייה של קרוליין יהיו עדיפים במדינת רווחה מערב אירופאית טיפוסית? וכיצד לשקלל זאת ביחס להסתברות שתהייה מובטלת (שבמדינה אירפאית כנ"ל הינה לפחות כפולה מזו שבארצות הברית)?
על המאמר 201184
גיל לדרמן • בתשובה לי. ל. יום ו', 27/2/2004, 16:14
במקום לצטט, אני אפנה אותך למאמר של קרוגמן שעליו (בין השאר) אני מתבסס. הפרק הרלוונטי שאתה רוצה לקרוא הוא פרק 4, אבל כל המאמר מומלץ בחום - זהו אחד הטובים שכתב קרוגמן מעודו. בסיום הוא גם מציין מה הם המקורות לנתונים שלו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות