בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 26/02/04 8:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בימינו התהפך הגלגל וישנן נשים שמתהלכות עם פחות צלעות מאשר הגברים, והללו סוגדים להן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד אהבתי את הפרשנות לפיה אדם הראשון נברא חציו זכר וחציו נקבה. לפי ההסבר הזה, "צלע" מופיעה בסיפור במובן הגיאומטרי (כמו צלע של ריבוע), כלומר במובן של "צד". אלוהים לקח צד אחד של האדם והפך אותו לישות בפני עצמה - האישה. שיווני למדי, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק חבל שהשפה העברית שוביניסטית, ואומרת ''לא טוב היות האדם לבדו'' במקום ''לבדה'' או ''לבדם'' על האנדרוגינוס. אז האמינות טיפה בעייתית (אה, וגם אלוהים זכר, אבל זה עניין אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי את זה פעם (ואם לא, אז עכשיו זה הזמן) - חלוקה לזכר ונקבה רלוונטית כשיש מינימום שניים מאותו הסוג. (כשלפחות לאחד/ת מהן/ם יש אברי רביה שונים מהשני/ה) כמו שאין לך "אבן" ו"אבנה" (או "אבנית" או "אבנונית") כי אין משמעות לחלוקה זכר/נקבה אצל סלעים, ככה אין "אלהים" ו"אלהימית" או "אלוהימה"1 הטענה שרוח אלוהים המרחפת לה אי שם למעלה היא בעלת מין כלשהו סותרת את התפיסה המונותאיסטית. ככה שאם אנחנו בקטע של "ה' אלהינו ה' _אחד_" אז בבקשה, החלוקה למין לא יכולה להיות רלוונטית, ונכון באותה מידה יהיה להכריז "ה' אלהינו, ה' אחת", ויפה שעה אחת קודם. 1אפילו אם באייל טוענים שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעניין בדבר הוא שגם בשפה שהיא טיפה יותר נורמלית מהבחינה הזו ולא נותנת אבחנת מין לדברים חסרי מין - אנגלית - מתייחסים אל אלוהים כאל זכר. כנראה שמישהו שם למעלה חושב שזה כן רלוונטי, משום מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, יש הרבה אנשים שחושבים הרבה דברים. אני ואלוהים סוגרות דברים ביננו, ככה שזה לא אמור להטריד אותי, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית אין הבחנת מין בכלל (גם עבור דברים בעלי מין), חוץ מאשר he/she, וכן his/hers (ואולי כמה דברים דומים). השימוש המועט שבכל זאת יש בהבחנות הללו עבור אלוהים - נובע מסיבות טריביאליות (מינו של ישו, הזיהוי בין ה"אב" לאלוהים היהודי, התרגום של התנ"ך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על השימוש בHe כאשר מדברים על אלוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא בטוח שיש שימוש כזה בכתובים הנוצריים (בתנ"ך יש?) וגם אם כן, זה כנראה נובע מהסיבות הטריביאליות שציינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מפסוק ה' בבראשית, כמובן: 5: And God called the light Day, and the darkness he called Night. And the evening and the morning were the first day. גם בברית החדשה לא קשה למצוא. מתי ד' במקרה זה:10: Then saith Jesus unto him, Get thee hence, Satan: for it is written, Thou shalt worship the Lord thy God, and him only shalt thou serve. אז נכון, אפשר להגיד שזה טריוויאלי בגלל התרגום, אבל לא יזיק לזכור שכשמדברים על כלבים, למשל, בתרגום לאנגלית הם הופכים ל-it. אני חושב שיש משהו בעובדה שבחרו להשאיר את אלוהים בעל מין גם באנגלית.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כעיקרון מעדיף הסברים טריביאליים. ענין של העדפה אישית, אני מתאר לעצמי. אני מניח שיש יותר סיבות להאמין שהסברה שלך היא הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא סותרת שום תפיסה מונותאיסטית. לא קיימת תפיסה מונותאיסטית של ''אנרגיה קוסמית'' (וגם אם כן..זו סתם אמירה המתפקדת כעלה תאנה). בתכלס, הדתות המונותאיסטיות מקדשות זכר ומדברות על אלוהים כזכר. יהוה- הוא בפירוש זכר..ולא סתם זכר אלא אחד שטני, קנאי, ערס, אטום לעוולות וכו'. המשיח הוא זכר, הרבנים זכרים, הערכים גבריים קיצוניים, שרשרת הדורות היא של יהודים-זכרים והנשים-ילדות כנראה חוו הזנחה משמעותית..כמו בהודו, עד כי הרבה מהן מתו וכל הנשים והילדות באותה תקופה נאנסו. לא קיים אף סרט, לא קיימת אף סדרה ולא קיים שום דבר שלא מזכירים בו כל רגע את אלוהים המונותאיסטי-זכרי-גברי. לשייך לזכר המטופש והאכזרי הזה, מין נקבה זה הזוי. האלות היו לפניו וממשיכות ממש מעט אצל הניאו-פאגנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוקים אינו זכר, במקומות רבים בתנ''ך הוא מופיע בלשון נקבה. מובן מאליו שאלוקים גם אינו נקבה, הוא בכלל לא קשור למושגים של זכר ונקבה, רק שהעברית מסווגת כל דבר לזכר או לנקבה, ולכן בתנ''ך מופיע אלוקים פעם כזכר ופעם כנקבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהים היה נקבה, עד שברא לעצמו זכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מנהלים פה דיון ענייני או סתם נהנים לסתור אחד את השני בלי שום ביסוס? 8.6 - אם אתה מדבר ברצינות, אז תענה עניינית ותסביר איך הגעת למסקנה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אמרה לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אלוהים מופיע בתנ"ך כנקבה? בבקשה תני מראי מקום, אם את יכולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא דברה על אלוקים, לא אלוהים. אלוקים מופיע בתנ''ך כנקבה באותה תדירות שהיא מופיעה כזכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אלוהים ברא את העברית אז להמ הוא עשה אותה בלשון זכר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז ברגע האחרון, מסיבות לא ברורות, החליט לשנות את הממשק המיני לממשק של שני-מינים. וכמו תמיד כשעושים שינויים של הרגע האחרון, דברים מתפקששים, ומגלים את זה רק אחרי שמשיקים את הפרוייקט... אולי הם התחילו גרסה שתיים איפשהו, שבנויה דו-מינית כבר מהגן הראשון. הפעם הם עשו את זה כמו שצריך. שם - גברים הם *גברים* ונשים הן *נשים*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר זה, בדיחה: אדם נמצא לו בגן-עדן, משועמם, משועמם, משועמם.. הוא כבר אכל מכל הפירות שמותר לו, וגם התרחץ בארבעת הנהרות ונתן שמות לכל בעלי החיים. "אלוהים" הוא קורא בקול תלונה "למה בכלל יצרת אותי, כל כך משעמם לי!". "צודק" רעם קול האלוהים בהתנצלות "הייתי עסוק עם יצירת יקומים מקבילים וקצת שכחתי ממך. יש לי משהו בשבילך, עזר-כנגד, נפלא, אתה עוד תודה לי, אבל, זה יעלה לך" "מה?" שאל אדם בחשש. "שתי הרגליים, הלסת התחתונה, וכליה אחת לפי בחירתך". "לא,לא..זה יותר מדי, אין לך משהו יותר זול?" "הממ.. יש לי משהו קצת פחות מוצלח, אבל עדיין באיכות מעולה, זה יעלה לך רק עין ימין, אצבעות יד שמאל וקצה החוטם" חיכך אדם את ראשו ואמר: "מה תתן לי בשביל צלע?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שויוני מאד. השאלה היא אם הזרם המרכזי ביהדות לדורותיה נתן לסיפור הבריאה את הפרשנות הזאת, או פרשנות קצת פחות מחמיאה (ע"ע הציטטות שהבאתי). מה דעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדמיאל קוסמן על "ניסיונות שונים לספר מחדש, באופן שוויוני והגיוני, את סיפור הבריאה השני, שעל פיו נוצרה האשה מצלעו של אדם". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |