בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 25/02/04 10:58
ימין ושמאל, בין קודש לחול 200607
ניצה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 26/2/2004, 2:06
זה נורא יפה לדבר על חינוך למרחב רעיוני,פתיחות לכל העולם, ויכולת לבחור את הרעיונות הנראים לך, ואפילו להחליף אותם. רק שאין לזה ממש קשר עם החיים.
הילדים, שאתה מחנך לפתיחות, נאורות, ושאר ירקות, לא מסוגלים לזוז ימינה ושמאלה, משום שאתה משדר מסר כפול בחינוך שלהם, ולא מאפשר להם התמודדות ישרה עם המציאות. רשמית, אתה מחנך לכך שכל הרעיונות לגיטימיים, וכל הדעות והדתות לגיטימיות, והם רק צריכים לבחור (על פי איזה קריטריון לבחור, לעזאזל? אבל זו שאלה אחרת). זה על המישור הרציונלי. אבל במישור הלא רציונלי, המסר העובר הוא "תהיה כמוני- חילוני ליברל. ברגע שתחליט שאתה הופך, נניח, להיות דוס- זה כישלון, זה שטפו לך את המוח, זה אומר שאתה לא רציונלי".
דא עקא, שרציונלית, אין בסיס להתנגדות הזאת שהילד יהפוך לדוס, או לימני קיצוני. כפלורליסט, צריך לקבל גם את האידאולוגיות אלו כלגיטימיות. אבל געוולאד!!.
לכן, צריך להפוך אותם למוקצים, ולפתח בנוער סלידה רגשים מהם, ודומיהם, כדי שזה יהיה לגיטימי לזרוק אותם החוצה משדה הבחירה של הנוער. את ישו, בינינו, אין בעיה להשאיר. הסיכוי שהוא יהיה פיתוי משמעותי לנוער הישראלי, קלוש. גם כל תורה איזוטרית מאיזה מקום אחר, תזכה לכבוד פלורליסטי ראוי. רק לא השיטות שמהוות איום אמיתי.
יש כאן כשל רציונלי. הנוער שבאופן טבעי, רוצה ללכת בדרכים בהם הוא חונך, חש בפער הזה בין המסר הגלוי והמסר הסמוי, ולכן יש לו חוסר ביטחון לדון בכלל בנושאים הללו. הוא משתדל לא לראות ימין ושמאל, פן הוא יעמוד מול פער בלתי נסבל בין ההגיון שלו, והשייכות הרגשית שלו. החינוך הפסוידו-פלורליסטי, אינו נותן לו כלים אמיתיים לנתח את רגשותיו ואם היחס שלו לכל האידאלים הקיימים. הוא דורך על קרקע לא בטוחה ולכן הוא מפחד.

הדגמה לא רעה של הפערים הללו אתה מראה בעצמך. מצד אחד אתה רציונליסט, ובעל כושר ניתוח מצויין. עומד על קוצה של האמת, ובדרך כלל מדוייק בהתיחסויות שלך. (אני מוצאת גם הרבה הגינות ביחס שלך להרבה דברים), א-ב-ל!. בנקודה מסויימת אתה לא עומד בזה יותר. אז, אתה יכול להוציא תגובה עמוסה רגשות זעם. אתה יודע שאני פאשיסטית-תאוקרטית, על פי הגיון מפותל וללא ציטוטים. ( הרי כל חייל שם את המדינה לפני האדם הפרטי קרי-הוא עצמו- אז הם כולם פשיסטים? והחלוצים ומייבשי הביצות? ותיאורקטית- היכן כתבתי שאני רוצה מדינת הלכה? בוודאי לא במובן שאתה מתכוון אליו. היו כאן דיונים ארוכים בנושא, ויש לי הרגשה שלא דילגת עליהם). אתה גם כמובן לא צריך לתת הסבר הגיוני למה פשיסטיות ותאוקרטיות זה רע. זה הכיף שב"לקרוא בשמות", כולם יודעים למה זה רע, ואין צורך להתמודד. אני פשוט חייבת להיות כזאת מוקצה. אסור לתת לי להסתובב במרחב הבחירה של הנוער, ולהשאיר אותי כבחירה שפויה ואפשרית, משום שאתה, בשום אופן לא רוצה שמישהו יבחר ללכת בדרכי. אבל מצד שני, מה לעשות, אתה פלורליסט וליברל! אתה לא יכול לומר לילד שאסור לבחור בדעותי סתם כך כי הן לא נכונות, לכן צריך לעשות לי דמוניזציה.

שתבין, לי אין שום בעיה בכך שתחנך את הבן שלך ללכת בדרכך, ותאמר לו שהדרך שלך היא היחידה הנכונה. זה אפילו נראה לי הגיוני, שאב שחי בדרך האופטימלית לדעתו, ירצה להנחיל את הטוב הזה לבנו. אבל תעשה את זה ישר. בלי זיבולי השכל על העידוד לבחור בין ימין שמאל ואפילו למעלה. (בעיקר לא למעלה..).

תתפלא- דווקא אני שמחה שילדי יכולים להכיר דברים נוספים, ואפילו בבתי הספר (המצויינים, אגב) של ילדי, פותחים לתלמידים צוהר לעולם. לא נראה לי שבידע כללי, הילדים שלי נופלים מאלו של בית ספר חילוני ממוצע ופלורליסטי.. זה, מפני שאני בטוחה שהם קבלו משנה סדורה שבעזרתה הם יכולים להתמודד עם שאר העולם.
אצלך לעומת זאת, אם פעם תתן לילד שלך לטעום מילקי בטעם אבן עזרא, תדאג לשים לו מלח של שעמום וחוסר רלבנטיות. פרילי בטעם הרב קוק, הוא בבחינת בל יראה ובל ימצא.
הדרך הטובה להתמודד עם בחירה לא רצויה, של הבן של הפלורליסט, היא על ידי כך שלא חושפים אותו לדברים לא רצויים, ואם הוא נחשף בכל זאת, אז נכין לו דעה קדומה מוצקה כדי שח"ו הוא לא יתפתה.

הפלורליזם הישראלי, המלווה בדרך כלל בבורות עמוקה בתרבות העצמית היהודית, הוא קריקטורה. משום שאי אפשר להיות ממוחה לשפות ללא שפת אם, ואי אפשר להיות פלורליסט ללא זהות עצמית. הפלורליזם משמעותו להיות סובלני לזהות וערכים של אחרים. כאשר אין לך זהות משלך אין משמעות להיותך פלורליסט הרי אין לך אפילו קריטריונים עצמיים לבחון את הדברים.
הפלורליזם אינו יכול להיות תחליף לזהות. כפי שהליברליזם, המחנך לכך שכל אדם יהיה חופשי לעשות את שברצונו לעשות (בתנאי שאינו פוגע וכו'), אינו תחליף למערכת ערכים שתצור את הרצון עצמו. כי אחרי שאתה חופשי לעשות את מה שברצונך, על פי מה תחליט מהו רצונך? על פי דחפים רגעיים? על פי מה טעים, נוח, וכיף? הרי נפש האדם אינה שבעה מזה. יש לאדם צורך באידאל גבוה יותר של עשיית הטוב. איך הליברליזם מלמד אותו משהו על ה"טוב" הזה אליו הוא רוצה לשאוף?
ימין ושמאל, בין קודש לחול 200613
אלון עמית • בתשובה לניצה יום ה', 26/2/2004, 2:21
סליחה שאני מתפרץ - רק הערונת קטנטונת: גדלתי בבית חילוני למהדרין, אבל איש לא המליח לי את המילקי, ולא ניסה לשכנעני שאבן-עזרא והרב קוק משעממים או "בבחינת לא ייראה". ההיפך הגמור מזה. אני לא מסכים עם הרבה מטענותיך, אבל כאן את ממש נסחפת לראייה סטריאוטיפית קצת רדודה.
ימין ושמאל, בין קודש לחול 200650
ניצה • בתשובה לאלון עמית יום ה', 26/2/2004, 9:26
אל תדאג.
זה בבחינת ''ענה לסטריאוטיפן כסטריאוטיפיותו''.
השוטה ואני נכנסים מידי פעם למאבק איגרוף בלי כפפות, זה תמיד עובר לנו בסוף.
It takes two to tango 200684
אביב י. • בתשובה לניצה יום ה', 26/2/2004, 10:41
אני שמח שלפחות אחד מכם מודה בכך. חוץ משחרור קיטור, אני ממש לא מבין מה המטרה שעומדת מאחורי *קשקושי* ה- "הדתי החשוך והחילוני הנבער". גם זה וגם זה - שטויות (אם כי לא חסרים חשוכים ונבערים בשתי הקבוצות).
זה לא יותר פרודקטיבי ובריא אם כל אחד מכם יפנה את הביקורת שלו כלפי החברה בה הוא חי, במקום להטיל רפש על החברה של זולתו?

אחרי שזה יעבור לכם, ת'עבירו איזה "ויש" קטן עם סבון-קוטל-סטריאוטיפים (או לפחות שימו איזה משהו לנגב איתו את הרגליים ביציאה מהדיון).
It takes two to tango 200692
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאביב י. יום ה', 26/2/2004, 11:04
מה המטרה העומדת מאחרי כל הקשקושים באשר הם? מסתמא, מה שלגביך הוא קשקוש לגבי אחרים עשוי להיות פיקאסו (סליחה העל ההשוואה היומרנית, פשוט נתקלתי בספר החדש של קישון). אני חושב שלא נכון להשאיר את ההודעות של ניצה ללא תשובה הולמת (בלי כפפות). לפחות אוכל להגיד לנכדים שלי שעשיתי *משהו* בנדון. לא הרבה, אבל משהו.

אבל, האמת, פרודוקטיביות ובריאות אף פעם לא עשו עלי יותר מדי רושם, בטח לא באייל, ואלמלא הטירחה שבדבר הייתי מצרף לכל הודעה שלי אזהרה בנוסח: משרד הבריאות קובע שהודעות השכ"ג נגועות בסטרפטוקוקוסים וסטריאוטיפים וגורמות לאימפוטנציה. כידוע לא מוכרחים לקרוא מה שבסופו מצריך ניגוב רגליים.
It takes two to tango 200715
אביב י. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 26/2/2004, 11:50
אוף. יצאתי שוב "עוכר שמחות" יבשושי. שוין.

לא העברתי ביקורת על כלל התגובות שלך (קטונתי למדי). רק אמרתי שאני לא מבין‏1 את מטרת הסטראוטיפים ההדדיים, כאשר משתמע שאתם לא באמת מאמינים בסטראוטיפים הללו. ה"הוא התחיל" של ניצה נשמע לי קצת מוזר.

אבל אין חשש, אם ממש צריך לנגב רגליים - תמיד אפשר לעשות את זה על התגובות שלי (חלקן בהחלט ראויות לכך).

____
‏1 אז לא הבנתי משהו - גם כן חידוש.
It takes two to tango 200731
עדי • בתשובה לאביב י. יום ה', 26/2/2004, 12:27
אולי די? אם היה לי שקל על כל תגובה שלך ושל שכ"ג, שבה אתם יורדים על עצמכם ועל רמת התגובות שלכם, יכולתי...אה...לקנות את האייל.

בשמי ובשם אנשים אחרים: אתם מעניינים וכיף לקרוא אתכם. עכשיו תרגעו, ותנגבו רגליים בשטיח שמונח לפני הדלת.
It takes two to tango 200741
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעדי יום ה', 26/2/2004, 13:01
אני? אני מתייחס לתגובות שלי בכבוד רב, ומשמיץ אותן רק כשזה מתאים לרוח ההודעה לה אני עונה, כאותה אומנות לחימה (אייקידו?) שמשתמשת באנרגיות היריב לצרכיך. כשמישהו מתלונן על ההודעות שלי אני לא מוצא הרבה טעם לנסות לשכנע אותו באיכות הנסתרת שלהן, אלא עובר לנקודת המבט שלו - שהיא, מה לעשות, לגיטימית - ומציע את הפתרון הפשוט המתבקש.
Aikido indeed, O Sensei 200754
אביב י. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 26/2/2004, 13:35
It takes two to tango 201466
בעלי האתר • בתשובה לעדי יום א', 29/2/2004, 1:10
אופטימית, הא?
It takes two to tango 200755
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ה', 26/2/2004, 13:40
מה שהוא אמר (כולל הלעגות על מנהגי תפילה).
It takes two to tango 200756
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום ה', 26/2/2004, 13:43
מה שאני אמרתי (כולל הכל).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות