|
||||
|
||||
הגנבות, להזכירך, לא היו רעבות בכלל. האוכל לא היה בשבילן, אלא בשביל אחרים שלא ביקשו בכלל לגנוב. ויצא שהן עשו דבר עבירה בשם אחרים, וכדאי לשאול את הרב האם דבר העבירה הזה דבר גם באלו שהסכימו לקבל את הלחם הגנוב או לא, ומי כאן צריך להחזיר את הכסף. ואם אתה כבר שואל, שאל האם מותר לאדם לגנוב בשביל אדם זר שאולי כן ואולי לא נמצא במצב של פיקוח נפש. |
|
||||
|
||||
בשולי בעיניינים: פיקוח נפש אינו (רק) פיקוח נפש עצמי. לכן אם (ומדובר באם גדול) הגנבה הכרחית לצורך פיקוח נפש, אין זה משנה אם מדובר בנפשו של הגונב או של מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
למישהו האחר היה רכב שאותו אפשר היה למכור כדי להמנע מגניבה. לכן אסור היה להן לגנוב, ואפילו לצורך פיקוח נפש. |
|
||||
|
||||
ולכן ה"אִם". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |