בתשובה לעמית מנדלסון, 28/03/01 21:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) האם אתה מוכן להקריב את הדמוקרטיה בכדי לדכא את המתפרעים?! 2) האם אתה מוכן להשתמש ב"עונשים קולקטיבייים" בכדי לדכא קבוצה של מתפרעים בתוך רוב חף מפשע? אגב - בישראל קיים חוק האוסר על כך (בעקיפין אך עדיין...). 3) מה הכוונה ב"הצהרות שמשמעותן חיסול ישראל"? 4) האם נראה לך הגיוני שאדם - כלשהו, לא בהכרח ח"כ - יוענש רק בהדיה מתפקידו הציבורי (או מקביל לו במקרה של אזרח "פשוט")? לדעתי אקט כזה נחשב בגידה... בגידה עונשה הוא מוות (שוב חוק)... 5) האם אתה יכול לשתף את הערבים בכלכלת המדינה כאשר אתה צר עליהם ורודה בם? אשמח לקבל את תשובותיך - וכנראה גם להתווכח עליהן... (: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. דמוקרטיה לא תוכל להתקיים במצב של איום על המדינה. זה יכול להיות נושא לדיון שלם בפני עצמו באייל - האם דמוקרטיה (לא דווקא בישראל) יכולה לנקוט צעדים לא דמוקרטיים כדי להגן על עצמה? אני מצדד בכך, ובתנאי שהוכחה הסכנה. 2.אני נותן לציבור הזדמנות להרגיע את המהומות במשך ימים אחדים. מעבר לזה, אם הציבור לא יפעל לרגיעה, יש לו חלק באחריות. בתקופת הממשל הצבאי, הצעדים שיינקטו יהיו בפירוש נגד מפירי הסדר והחוק, אך אלו צעדים שקשה לבצעם בלא אכיפה קשוחה -ראה מה קורה היום כאשר הורסים מבנה לא חוקי ותוך ימים הוא נבנה מחדש. 3. הצהרות של חכ"ים שונים שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, מעודדים את החיזבאללה וכו'. בעבר, מר מאן כתב באתר זה על ח"כ בשארה וציין שבמדינה אחרת לא היו נותנים לו להיות חבר פרלמנט (או משהו בסגנון). הערה: אשמח לשמוע דיון - איפה נגמר כאן חופש ביטוי לגיטימי ומתחילה חתרנות נגד המדינה. 4. בגידה תיחשב כאשר האדם נותן סיוע ממשי לאוייב. אינני רוצה לשפוט אנשים על דיבורים ריקים, ומעבר לכך אני מתנגד לעונש מוות. אך בפירוש נראה לי שמסיתים נגד המדינה צריכים לצאת ממוסדות המדינה - אין זה מקומם. 5. ציינתי שצעדי שיתוף צריכים להיות בכל מקרה. איננו צריכים לחכות להתלקחות לשם כך. אפשר להתחיל בכך עוד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לדעתי הפלת השלטון הדמוקרטי (או הקרבת חלקים ממנו) צריכה להתקיים אך ורק במצב שלא ניתן למדינה לשרוד בלעדיו - או שבחרו (ברוב של מעל 50%) בבחירות בשלטון מסוג אחר. כמובן שלדעתי השלטון בארץ אינו דמוקרטי. 2) אין זו אחריות הציבור להקדיש מזמנו בכדי לתפוס פושעים החיים בקירבו - לשם כך נוצרה המשטרה. האם *אתה* מוכן לחיות בהסגר בתוך עירך משום שהנחת למשטרה לטפל ברוצח - שחוץ ממיקומו אינו קשור אליך? 3) לדעתי ברגע שאדם כלשהו מסית כנגד המדינה ובעד כיבושה - הוא נחשב לבוגד. אם יוכלו להרשיע אותו - עונשו הוא אחד... 4) ראה סעיף 3... 5) אני מסכים עם צעדי שיתוף... אך איני רואה כיצד יוכלו להתקיים בזמן ביצוע תוכניתך...? האם תקריב אותם? כמה זמן, לדעתך, יקח להם בכדי להתחדש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמני כרגע קצר, אשתדל לתת תגובה מפורטת בערב. לגבי סעיף 2 - המצב שתיארתי ינבע ממהומות בהם משתתפים אנשים רבים, בפירוש לא אדם אחד או שניים. סעיף 5 - חלק מהצעדים ניתן לבצע גם בלי שיתוף פעולה ממשי: הכרה ממשלתית ביישובים, שיקום שכונות בערים מעורבות וכד'. המשך יבוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף 2 - "התספה צדיק עם רשע"? לגבי סעיף 5 - אמנם אני מעריך את הרעיון, אך מעשים שכאלה לא יפתרו את הבעיה. הבעיה האמיתית היא המצב הכלכלי הנורא של רוב הערבים - הפלשתינים וערביי ישראל גם יחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 2: אני מניח שבמצב התקוממות כללית יהיה קשה מאוד לקיים אכיפה נקודתית ויעילה כנגד העבריינים בלבד. לפיכך אני נוקט בגישה של ממשל צבאי שיופעל - כפי שציינתי - רק ביישובים שייקחו חלק פעיל במהומות, ושהמהומות בהם לא תירגענה בתוך פרק זמן סביר מבלי לערב את המשטרה והצבא. אני מציין שבימים הנוראים לא לקחו חלק הבדווים בנגב ובגליל, כפרי הזועביה בגליל התחתון המזרחי, אבו-גוש, ג'סר זרקא (למעט קומץ משליכי אבנים שגרמו למותו של תושב ראשל"צ. באותו יום נסעתי פעמיים ליד הכפר והיה שקט לחלוטין), ויישובים אחרים - ומכאן אפשר להבין שאני מנסה למצוא פתרון המצמצם את הפגיעה באותם אזרחים שהם שומרי חוק וסדר. לגבי סעיף 5, אני מסכים שזו הבעיה. עדיין לא ברור לי מה כאן השאלה - אין כאן סתירה בין עמדותינו (אני מוכן לפיתוח תעשייה ותיירות ביישובים ערביים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף 2 - "קשה" הא? מישהו אמר שזה קל?! מישהו אמר שהעמדה של מרגיעי הרוחות (יחסית) תהיה קלה?! ברור שיהיה קשה - קשה מאוד! אבל עלינו לשנס מותניים ולפעול - אבל בדרכם סבירות וקונבנציונליות אשר לא יפגעו בדמוקרטיות של ישראל. לא בדרכים קלות רק בכדי לצאת ידי חובה. לגבי סעיף 5 - אין סתירה משמעותית לגבי האידיאולוגיה, רק לגבי הביצוע. כאן הסתירה (לדעתי - תקן אותי אם אני טועה או שלא הבנתי) בדבריך - כאשר אתה רוצה לפתח את הכלכלה של הערבים אתה צריך שיתוף פעולה מלא ונכונות, הלא כן? עכשיו - במצב של כיבוש של ממש, כמו זה שתיארת, לא תהיה לא נכונות ולא בטיח! הערבים יתנגדו ותוכניתך תרד לטימיון... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |