 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיוון שבתיאורי ערים עסקינן- נקלע לידי ספרה של שפרה הורן, ''תמרה הולכת על המים''. לא הייתה לי שום כוונה לקרוא בו, הוא היה נראה לי סתמי, אבל כשהתחלתי לא יכולתי להפסיק ואני קוראת אותו ממש כעת חיה (במקום...אממ..לעשות דברים חשובים יותר. לעבוד, למשל) העיר יפו נשקפת משם מכל עמוד ועמוד באלף צבעים וצורות, ומצליחה לקבל שם את הנופך הרומנטי שספרים רבים רבים ניסו, בהצלחה פחותה לטעמי, להדביק לה. יופי של ספר, כדאי לכם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''ממש כעת חיה'' זה בדיוק לא עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר לדעתי לומר ''ממש כעת חיה'' (למרות היתירות), כלומר, בדיוק בשניה זו לפני שנה בדיוק. אאא''ט (אבל אולי אני טועה), ובמקרה כזה אשמח אם אתוקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעת חיה, אם אני זוכר נכון את השתלשלות הארועים, זה לא לפני שנה, אלא בעוד שנה (או שמא 9 חודשים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה צודק, ותודה על התיקון. עדיין, אם יש למישהו כושר נבואי מספיק חזק, הוא יכול לומר שהוא רואה את עצמו קורא ספר בעוד שנה בדיוק. (או לנסות לארגן את חייו כך שיהיה חייב לקרוא זאת בעוד שנה...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אך לא בשילוב עם זמן הווה, כפי שעשתה גילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני, אפילו מה זה ''ללכת לקנוסה'' אני לא יודעת. סתם אזוב קיר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרדת על הברכיים ולקבל סמכות. (בפסקה על תומס איש אקווינס:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 182321 כלומר, תנמיכו ציפיות... בהקשר שלי הטעות מתבקשת, צריך לעזור לי, לא לכעוס עלי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלישע אמר לשונמית (מלכים ב' ד טז) ''למועד הזה כעת חיה את חובקת בן'' 'חובקת', בלשון הווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הרשה לי לדייק, אפוא: *צורת* הווה כן, *הוראת* הווה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט בדיוני אך אפשרי: "הלכתי אל האוראקל ועת היתה בשירותים הגנבתי מבט אל כדור הבדולח שלה, והנה: ספר הכישוף הגדול מונח על שולחן של שנהב, ואני קוראת אותו ממש כעת חיה (היה שם שעון מדוייק עם זמן ותאריך)" - למה אתה מתכוון בהוראת הווה, בניגוד לצורת הווה? (אני לא בקי במונחים השונים...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הבדיוני שלך מורכב למדי, ואינני בלשן, אך ברור עדיין שפעולת הקריאה הנזכרת בו *אינה* מתרחשת במישור הזמן העיקרי של המשפט, זה שבו האוראקל בשירותים, אלא במישור זמן נפרד (עתידי, או עתידי משוער, במקרה זה). בכל אופן, אין זה המקרה במשפט של גילית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |