בתשובה לדה-קארט, 22/02/04 13:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אפס כוח קנייה או מעט כוח קנייה אינו שינוי זוטר בניסוח אלא העניין כולו: האיזון ונקודת האיזון *תלויים* במידת כוח הקנייה ונגזרים ממנו. אם יש לך הרבה כוח קנייה, אתה יכול לממש חלק גדול יותר מרצונותיך ואם יש לך פחות כוח קנייה אתה יכול לממש פחות. כל אדם נמצא במקום כלשהו על קשת ואין כאן ברירה בינארית. 2. העניין, כמו בסעיף הקודם, אינו סמאנטי כלל וכלל. כוח כפיה שאינו מגובה ביכולת להפעיל כוח פיסי הוא משהו אחר לגמרי. כאשר יש ברירה כלשהי, המצב שונה מעיקרו בהשוואה למצב בו אין ברירה כלל. העובדה שהתפטרות היא מצב לא נעים לא צריכה לעניין אותנו כאן, משום שהיא אפשרית, מה שאין כן במצב של כפיה ממש. 3. שכר מינימום הוא הגדרת זכות פוזיטיבית ולא נגטיבית. אתה יכול לקרוא לזה "מדיניות" ואתה יכול לקרוא לזה "קישואים" אבל זו עדיין הגדרת זכויות שהיא אנטי-ליברלית ממהותה. 4. איך בדיוק עם "מנהל" מדיניות כלכלית? ומאיפה הוקרץ הרעיון המופרך שעם מנהל או ניהל אי פעם מדיניות בטחונית? אתה יכול להביא דוגמה אחת להתרחשות כזו במהלך ההיסטוריה? כזכור, בהקשר לשטחים, רוב ברור בין תושבי ישראל גורס זה שנים רבות כי כדאי לפנות את רוב ההתנחלויות ועדיין תושבי מעלה-פסיכופטים מערב ממשיכים לרקוד "עוצו עצה ותופר" ולהשתין על כולם בקשת. לעניין עצמו, ניהול מדיניות הבטחון על-ידי מדינה הוא רע, אך במובנים מסוימים רע הכרחי, משום שאין דרך ניהול אחרת. לבד מליבה בסיסית זו, כל שאר הפעולות אינן רע הכרחי ו*יש* דרך ניהול אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, וזה בדיוק היתה ההתנגדות לטיעון של פרידמן כאילו השוק החופשי פועל *רק* לפי הצרכים. 2. נכון. זאת היתה הטענה, שזה משהוא שונה. 3. אני לא קראתי לזה מדיניות. טיעון אינטלגנטי מאוד מה שהבאת שם. 4. אז אתה טוען שלממשלה דמוקרטית אין זכות של ממש לפעול בשם העם? לא כך הבנתי זאת מדבריך, היה עדיף שהיית אומר זאת מפורשות בתגובה הקודמת. אגב: אתה מביא טענות שיש בהן טעם, אבל כרגיל, מתנסח בחוסר טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הטענה הייתה שהשוק פועל לפי צרכים ורצונות, כאשר הצרכים וגם הרצון לממשם מווסתים (כלומר, מאוזנים) על ידי היכולת לממשם. כך נכנסת יחסיות כח הקנייה לתוך המשוואה. 2. לא הבנתי מה אתה טוען כאן. 3. טענת "הטענה לא הייתה ששכר מינימום הוא חלק מהרף המינימלי של זכויות. להפך, הטענה היתה שזו מדיניות" – אז מדיניות או לא מדיניות? 4. אני טוען שממשלה, בפועל, אינה פועלת בשם העם אלא לתועלת עצמה, מה שמבטל את הטיעון שלפיו יש מצבים מנוגדים של "בעלות פרטית" ו"בעלות העם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 - תקרא טוב מה (לפי גיל) היא הטענה של פרידמן, מה הטענה הנגדית של גיל ואז תבין מדוע הטענה שלך שמנסה לסתור אותה אינה סותרת כלל וכלל. 2 - אני טוען שלא הבנת את מה שגיל כתב. הוא כלל לא טען שכח הכפיה הכלכלי שקול בצורה כלשהיא לכח הזרוע. 3 - גיל כתב בפירוש שזה מדיניות.... 4 - שוב פעם, זה כלל לא רלבנטי לטענה המרכזית של גיל שאמר שאין הבדל בין מדיניות כלכלית למדיניות בטחונית בהקשר של זכות המדינה הדמוקרטית לפעול כמייצגת את העם. התייחסות הוגנת תהיה לשאלה למה מדיניות בטחונית כן, ומדיניות כלכלית לא, אבל בטח לא ההתייחסות בתגובה 199340. לסיכום, אתה פשוט מוחה נגד טענות שגיל לדרמן כלל לא טען אותן (או לכל הפחות היו החלק התפל בדבריו). לא ברור לי איך יכול להיות ויכוח על הבנת הנקרא, הרי לא טענתי שום טענה קונקרטית חוץ מדברים שכתב גיל. אני מציע שתקרא שוב באיטיות את תגובה 199179 *וגם את* הפתיל הקודם לה, ואז תבין למה תגובה 199340 שלך אינה עונה לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קראתי טוב ואני עומד בדעתי. אלא שלדעתי יש להביא את פרידמן ישירות ולא את פרשנותו של גיל לעניין. 2. אוקי. טענת. אתה טועה לדעתי. 3. מ.ש.ל. 4. לטעמי, עניתי לנקודות הרעיוניות העיקריות. נ.ב. טפל, לא תפל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |