|
אני דיי מכבד את זיז'אק (במיוחד בגלל הזהירות המופלגת וחוסר הדוגמטיות שלו בשימוש בתורות פילוסופיות ופסיכואנליטיות, והגישה שלו שמדובר לא ב''טקסטורות עומק'' שמאחורי המצב הפוליטי, אלא בפנסים שונים שמעניין להסתכל עליו לאורם) , אבל קו הטיעון הזה דמגוגי מאוד- לא, אף אחד לא מכריח אותנו לבחור בין פפסי וקולה. אני מכיר כמה וכמה אנשים שלא שותים משקאות קלים כלל, והמשטרה טרם התדפקה על דלתיהם.
זה לא שאין בעולם הקפיטליסטי כוחות שמעודדים, או לוחצים, אם אם נרצ להיות קיצוניים מנסים לשתוף את המוח לשתות פפסי או קולה, אבל כל עוד אדם יכול לבחור שלא לשתות משקאות קלים ואין שום תוצאות שעליו לסבול, חובה על זיזאק להודות שסוג ה''כפייה'', גם של הדברים שכביכול נמצאים בכפיה שמאחורי החופש הרשמי, הוא שונה לחלוטין מהכפיה שבמשטרים אחרים.
כשאדם יכול להקים מפלגה שלישית בארה''ב, וה''כפייה'' תתבטא בכך שלא ימצא מצביעים רבים מאוד (ואולי כן), אי אפשר לטעון שזו אותה הכפיה באדרת שונה. היא נבדלת לחלוטין גם במכאניזם שלה וגם בתוצאות.
|
|