בתשובה לרון בן-יעקב, 19/02/04 2:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון, אתה משהו :-) אפשר עוד פרטים על רבקה גוילי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החיים הם לא תמיד הוגנים, כנראה החמצתי את ההנחתה כי זה היה *קל מדי* 1 עברתי אתמול על הדיסק הזה במומה, כי חשבתי גוילי, ותראה איך שדווקא בשירו של ייטס, מומה משמיטים את המחבר: קצת על רבקה מפי אריאל הירשפלד יש כאן. (גם את זה קראתי אתמול). 1 כמו שאמר המדריך שלי לטניס אי אז כשעליתי לרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, מעשה שטן, דווקא אותה! או שמא לא שטן, כי אם רב"י שפרץ לאתר מומה ומחק מידע חיוני? :-) ואני, שמזמרר לבתי בכל ערב את פזמון ליקינתון, תהיתי לא פעם מי הלחין ומעולם לא חיפשתי. תודה רבה על הקישור למאמרו של הירשפלד. ומי הלחין שיר אחר המשמש אותי כשיר ערש: "החליל, הוא פשוט ועדין וקולו כמו קול של הלב"? טוב, בדקתי: דוד זהבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בדקתי? מסתמא נהיית לקוני מרוב קריאה בלקאן. דוד זהבי אהב את החלילית ואף ניגן בה היטב, לדבריו מצא את השיר החליל בחוברת "דבר לילדים" ב-1938 ומכיוון שתיאור החליל וצליליו כה הרשימו אותו ניסה לתאר זאת בעזרת הלחן. והיה ראוי שירדן יכתוב פעם מאמר על שירי ערש:) יתפתח דיון מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מירי ברוך חקרה את התפתחות שירי הערש היהודיים במאה ה-20. את המחקר, אם אני זוכרת נכון, ניתן למצוא בין ספרוני האוניברסיטה המשודרת. ברוך מאפיינת את שירי הערש בחזרות רבות על מילים והברות, לחן נעים ורך ומילים שלא מיועדות בהכרח להרגיע את הילד כי אם את אמו. מקולה הרגוע, נרגע גם הילד. היא מחלקת את הדברים ל- 3 תקופות: 1. ימי מלחמת העולם העולם השניה. שירים מזעזעים למדי. אבא לא בסביבה. לא ברור על איזו רכבת עלה ומה עלה בגורלו. האם מתחננת לתינוקה שלא יבכה משום שמאחורי הדלת ממתין חייל גרמני שיהרוג אותם אם ישמע רעש. על הילד לישון כעת, משום שלא ידוע מה יעלה בגורלו מחר. 2. ימי טרום קום המדינה. אבא לא בבית, הוא עובד בשדה או שומר על הישוב. הגורן בוערת והלולים חוסלו, אך הילדים לא צריכים לדאוג. הילדות יגדלו ויהיו כמו אמא - ידאגו לגברים הצעירים שתפקידם יהיה לבנות את ארץ ישראל ולשמור עליה מפני הפורעים, בדיוק כמו שאבא עושה. 3. לאחר קום המדינה. נוכחות הורית פחות מודגשת. שירים על הסביבה, הצמחים, הגן וכו'. הילדים שרים לעצמם על עצמם וישנן פעמים בהן הם נשארים לבדם, משום שההורים עסוקים בענייניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי צריך לבחור שיר שיקשה עלי לשיר כשיר ערש, הייתי בוחר בזה. אתה כנראה זמר די טוב, או שבתך סובלנית. אני הולך על הקלסיקות - לילה לילה, שחמט , וציפי פרימו מחולון לון לון. כמובן שאני לא ממש זוכר את המילים ויוצא לי להמציא או להמהם הרבה מהשיר. יש לנו גם מסורת של ''שירי אמבטיה'' עם רפרטואר של ''בתיה'' , ''שיר השכונה'' ועוד שירים קופצניים שמתאימים להשפרצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד שמח, בשביל בתך, שאתה לא ממש זוכר את המילים של "לילה לילה" (שמספר משהו מפחיד במסווה של שיר ערש) ושל "שחמט" (שמילותיו לא התכוונו מעולם להיות שיר ערש). (אנחנו מדברים על אלתרמן וחנוך לוין, בהתאמה, נכון?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אלתרמן... תגובה 199033 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא שלי היה שר לי את ''לילה לילה'' והאוירה הרומנטית-גותית של השיר היתה אהובה עלי ביותר. ''אחד היה טרף, שני אכלה חרב'' - איזה כיף היה להירדם עם המלים המסתוריות האלה. טוב, אולי כאן טמון המפתח לאישיות המעוותת שיצאה בסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אתה לא בת. מי ששר לבתו את המילים: "נומי נומי הדרך ריקה, נומי נומי רק את מחכה" שלא יתפלא אם אחר כך היא תכתוב שיר כמו "עשה שיזכור השנה, עשה שיביא מתנה", ו/או תקפוץ מהחלון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כשאני שרתי אותו שיר לבני שיניתי את המלים ל"נומה נומה, הדרך ריקה/נומה נומה קשה השתיקה". צר לי לבשר שהוא יצא עם אישיות גרועה לא פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר, נומי נומי, את שמך לא זכר. מכל רפרטואר שירי הערש, זה השיר האהוב ביותר על הצאצאית שלי. כנראה בגלל שבגילאים מסוימים, קולטים רק את הקסם ולא את הזוועה (בכל זאת מדובר בנסיכה ואבירים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע מדובר בבן , אבל גם בתי וגם בני האחר זכו לאותו טיפול. במילא הם שומעים את השירים עוד לפני שהם מבינים את המילים, וכשכבר מבינים את המילים + המשמעות, שירי ערש כבר לא מעניינים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שר בסדר, אבל לא אני בחרתי את "החליל" כשיר ערש - אבא שלי שר אותו לי, אז לא ממש היתה לי ברירה. ובתי, יש לומר, עדיין סובלנית מאוד לזיופים. האמת שמה שמרדים אותה הכי טוב (בדיסק, לא בשירה) זה הפרק הראשון מתוך ה-Double Violin Concerto של באך, מה שקוראים לפעמים בעברית, משום מה, "הקונצ'רטו הכפול לכינור" :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימיו הראשונים של ערוץ 2 כטלויזיה מסחרית, כשהורידו את "העולם הערב" והתחילו עם השטויות שנמשכות עד היום, היתה למרב מיכאלי איזו תכנית בערב שבת (נדמה לי שקראו לה "ששי חי"). באחת התכניות היא ארחה את רבקה גוילי. מסתבר שהלחן השגור בפי הציבור מכיל טעות קלה באחת המילים (לבושתי, איני זוכר באיזו). גוילי סיפרה איך פעם נסעה צפונה באוטובוס עם הכשרה של הפלמ"ח. הללו העבירו את הדרך בשירה, ובין היתר שרו את הפזמון ליקינטון. גוילי ניסתה להסביר להם כי טעות בפיהם, ונענתה במשהו כמו "דודה, מה כבר את מבינה..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אחרי שהוצאתי את התקליט האיזוטרי של רבקה גוילי, בא לי לאוורר עוד דיסקים ששוכבים במגרה. לפני כמה שנים קניתי דיסק רק על סמך שמם של האמנים, היוצר והמבצע, שני ענקים בתחומם. אבל, לבושתי הרבה, חוץ מכמה דקות ששמעתי, הדיסק שכב והעלה אבק. אני מניח שזה קורה לרבים מאיתנו, שקונים ספר או תקליט מתוך תאווה גדולה, רק כדי להניח אותם על המדף כדי ''שיבשילו'' או שיגיע זמנם. אלא שהקשבה לדיסק תוך נסיעה נעימה בבוקר בהיר ונעים עלולה להרוס את היום. ''כי אולי לחינם את שירינו ניגנו ואולי לא נרחיק ברכבם הרעוע'' בשארית כוחותי שלפתי את הדיסק אחרי הרצועה השביעית, וכך הצלתי את היום. הדיסק היה מתאים יותר בדרך חזרה... אלא שאז איתרע מזלי וכשסיימתי להקשיב לדיסק, ניגנו ברדיו את האדג'יו לכלי מיתר של סמואל ברבר, יצירה עגוממית להפליא. כנראה שלא ניתן להתחמק מצער העולם. ''עכשיו ערבית. עכשיו החלונות העבת. כיבית המנורה והמראות תדהה.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי שאיזכור תקליט המיוחד הזה לא ישאר מיותם. הכוונה היא לדיסק בו יוסי בנאי מקריא משירי נתן אלתרמן "פגישה לאין קץ". הקראת שירים איננה דבר של מה בכך ויוסי בנאי מפליא להתאים את האינטונציה, קצב הדיבור וחיתוכו ל-22 השירים שבדיסק. המוסיקה מקורית שנכתבה במיוחד לדיסק, והמושמעת ברקע, מוספיה נופך אינטימי המדגיש את השירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה דיסק של רבקה גוילי? מה יש בו? היכן ניתן להשיג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקינתון, עשרים ושניים שירים בהלחנת רבקה גוילי. מבצעות/ים: יהודית רביץ, אחינועם ניני וגיל דור, נחמה הנדל, בוריס אגייב, רונית אופיר, לאה אברהם, דן אטינגר, קרן דוידוביץ, רון לאור, מקהלת עירוני א' ותמיר חסון. פזמון ליקינתון, שיר אביב, אחלל בחליל, יום יפה, בא החורף, שיר עצוב, הירח הצהוב ועוד ועוד, 25 שירים סה"כ. לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא יודע אם מישהו אי-פעם יקרא את התגובה הזו, ממרחק ארבע שנים וחצי...) גם אני זוכר את התוכנית הספציפית הזו של "שישי חי", באירוחה של רבקה גוילי. למיטב זכרוני, עם זאת, היא קבלה (תוך הדגמה על מקלדת) לא על טעות בטקסט אלא דווקא על טעות רווחת בלחן. וליתר דיוק, במשפט השני בכל בית. למשל בבית הראשון: "לילה לילה מסתכלת הלבנה בפרחים אשר הנצו בגנה" הטעות הרווחת היא בשתי ההברות האחרונות של המלה "הנצו", שבד"כ שרים אותן טון שלם וחצי-טון, בהתאמה, מתחת למה שגוילי כתבה למעשה. הטעות הרווחת נשמעת כך: בעוד שהלחן כפי שנכתב נשמע כך, כבביצוע המקסים הבא: איתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שקוראים, ותודה. גם בתגובה לה הגבת צויין שהטעות היא בלחן, אבל הניסוח היה מטעה קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ביצוע מקסים! פעם ראשונה שאני אוהב את השיר הזה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |