בתשובה לאביב י., 16/02/04 1:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נראה לי אפשרי לקבל את תמיכת המפלגות הדתיות (שלצורך העניין, אדבר בשמן באופן זמני), בחוק כזה. הוא נוגד את השאיפות שלהן לגבי דמותה של המדינה. למה שהן תתמוכנה בו? כלומר, כדי לחוקק חוק של נישואין אזרחיים, צריך שיהיה רוב של חברי כנסת חילוניים שהעניין חשוב להם, שישנו את החוק. אז, העניין יבוא לפני הפוסקים והם יחליטו האם יש אפשרות לפתור את בעית הממזרות, או שלצערנו, צריך יהיה לנהל ספרי יוחסין. כלומר, צריך שזה יהיה מאוד מאוד חשוב לרוב העם. לדעתי, הדרישה הזאת לשינוי החוק, דומה באופן מסויים לדרישה לתיקון בחוקה. אמנם אין לנו חוקה, אבל הנישואין והגירושין לפי ההלכה היו עניין שבהסכמה רחבה מאוד בעם. כדי לשנות שינוי מהותי כזה, צריך שחלק מהותי בעם ירצה את זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חברי הכנסת הערביים יוכלו להצביע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל לדעתי אם צריך שהם יצביעו? או האם זה יקרה טכנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי שכ"ג, אבל אני רוצה לשאול לגבי דעתך אם צריך שיצביעו. בכל אופן - מה קרה לזכויות המיעוט? למה חייב להיות רוב שרוצה חתונה אזרחית כדי שהדבר יתאפשר? כל עוד אנחנו מתחת ל-50 אחוז אסור לנו לנהוג לפי (אי-)אמונתנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יהיו בארץ נישואין אזרחיים חוקיים: א. אתחתן בנישואין אזרחיים ב. אתמוך בנישואין אלו אך אתחתן אורתודוקסית ג. אתחתן אורתודוקסית ואלחם בכנסת נגד נישואין אזרחיים ד. אתחתן רפורמית/קונסרבטיבית ה. לא אתחתן כלל ו. ארד מהארץ ז. אברח להרים ח. אתחתן עם שכ"ג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לבחור ח', למרות שברור שזאת הבחירה של כל יצור רציונלי. המסקנה מהמשפט הקודם לא מוצאת חן בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הערבים לא צריכים להצביע בזה כשם שאני לא רוצה לקבוע האם הם יתחתנו אצל הקאדי. זכויות המיעוט וזכויות הפרט זה דבר שנכון לשמור עליו כל עוד הנזק הנגרם מכך לכלל אינו גדול יותר. הזכות להתחתן (בעיקר להתגרש) בחתונה אזרחית אינו כלול לדעתי בזכות הפרט שאסור לפגוע בהן, אם הנזק החברתי הכולל, שגירושין כאלה יגרמו לכלל החברה יהיה גדול ביותר. זה שהלא מאמינים הם פחות מחמישים אחוז, לא גורם לכך שהם יצטרכו לנהוג כמאמינים בכל חייהם, אלא רק בדברים שיש להם השלכה משמעותית על חיי הכלל. שם הם יצטרכו לנהוג לפי הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לשיטתך גם צורת הלבוש שלנו היא בעלת השלכה משמעותית על חיי הכלל. והאוכל שאנחנו קונים בסופר. והדברים שאנחנו רואים בטלוויזיה. בקיצור, כל מה שאנחנו עושים פרט למחשבותינו הכמוסות (בתנאי שאנחנו לא מבטאים אותן בקול רם, כמובן), הוא בעל השלכה משמעותית על חיי הכלל. אז להאמין לא נצטרך, אבל להתנהג כמאמינים - דווקא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי וחשוב לתקן כאן משהו חשוב מאוד: אין כל קשר בין ההתנהגות הזו לאמונה, ואין דבר כזה "להתנהג כמאמין". לא כל אדם מאמין נוהג כפי שנוהגות האוכלוסיות הדתיות אצלנו, והרשה לי להאמין, אם באמונה עסקינן, שלא כל האוכלוסיה הדתית באמת מאמינה. לדעתי, החטא הגדול ביותר של העירוב של הדת בפוליטיקה הוא שהווא הופך את הדת ממשהו אישי למשהו ציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שנישואין אזרחיים בישראל הוא לא רק עניין שמעניין יהודים. אאל"ט (ותקנו אותי אם...) נישואין דתיים הם ברירת המחדל עפ"י חוק עבור כל הדתות בישראל (זה אומר שהמדינה לא מכירה בחתונה בין גבר שרשום כנוצרי ואישה שרשומה כמוסלמית בלי שאחד מהם יחויב להמיר את דתו? אם זה המצב, תגידו, שאוכל לשים ברקע את המנגינה המונוטונית ההיא של 'איזור הדמדומים'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לא נראה סביר לצפות למשהו מהמפלגות הדתיות. כמו שאמרתי אי שם בתחילת הדיון, אינני רואה טעם ברטוריקה שמנסה לצאת ממסגרת הדיון הדמוקרטי ושמנסה לערער על ציווים תאולוגיים אלו או אחרים. אם תשימי לב לרטוריקה בה השתמשתי באייל בעבר1, אני לא חושב שאי פעם באמת באתי בטענות אל הציבור החרדי או אל הציבור הדתי. אפילו כלפי הרבנות אין לי שום טענות. הטענות שלי הם כלפי מדינת ישראל, כלפי האזרחים שמעוניינים שתהיה פה דמוקרטיה (אבל אדישים כל עוד העניין לא נוגע לתחת2 הפרטי שלהם), כלפי המפלגות הגדולות וההתעלמות שלהן מרצון הבוחרים שלהם וכלפי הרוב החילוני שסולח לשתי המפלגות הגדולות יותר מדי, גם כשהן ממש עולות לו על העצבים4. מהו "חלק מהותי"? את רומזת שרוב רגיל בכנסת ישראל איננו מספיק לגיטימי לשינוי הסטטוס קוו בעניין זה? הרוב שצריך להשיג הוא רוב רגיל כמו בכל חקיקת חוק אחר. זה לא כמו שינוי חוקה בשום מובן ואופן. כמו שאת מבססת את ידיעתך על "רצון העם" מהחוק הקיים, תצטרכי להסיק את "רצון העם" גם מחוק אחר שיצליחו להעביר (גם אם ברוב יחסי בלבד וגם אם תצליחי להתעלם מחברי כנסת שיסווגו כ"לא יהודים", כ"שונאי ישראל" או כ"לא חלק מהעם"). הנתונים שהביא א"פ דווקא מצביעים על "רצון עם" קצת שונה מהרצון עליו את מדברת וזאת אם נתיחס אל הציבור היהודי (או רשום כיהודי) בלבד. ___________ 1 אם תחפשי תגובות עבר שלי, תמצאי כמה תגובות שלי שיוצאות בשצף קצף נגד האשמת הציבור החרדי בפרזיטיות ("לא מאשימים מישהו על כך שהוא בא לשתות מהברז שאתה פתחת בשל האינטרסים האישיים שלך" אם אני זוכר נכון את רוח הדברים). כל תגובותי באייל בענייני דת ומדינה הן טרוניה אחת גדולה בעיקר כנגד הציבור ה*חילוני*. 2 וסלחי לי על הצרפתית שלי3. 3 כן, עיבריש מצחיק אותי. כבר ביקשתי על כך סליחה מספר פעמים בעבר, אז אמנע מכך הפעם. 4 אני מכנה את זה "סינדרום המושחתים נמאסתם" בו הציבור מניח מראש הנחות יסוד לגבי האופי של הפוליטקאי ולכן איננו חושב שסביר לצפות או לדרוש מאלה יותר מדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |