בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 17/02/04 12:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למשל, במקרה של קצבאות למעוטי יכולות. אני לא מבין, אתה בתגובה 198147 זה שיצאת כנגד הגישה של "סולדיריות" ו"אהבת כרעך כמוך" וכו'. האם אתה מסכים ש*בחלק* מהמקרים זו גישה ראויה? האם לדעתך זה סביר לקרוא לגישה *מופרכת* או מאוד מאוד בעייתית (תגובה 198147 בגלל שהיא תופסת רק בחלק מהמקרים? האם לדעתך המגיב שענית לו חושב שצריך לכפות את העיקרון הזה *בכל המקרים*? אכן השפות הטבעיות הללו מעצבנות מאוד. עכשיו קלטתי את הדו-משמעיות...הגישה היותר הפילנטרופית - היותר הוא פשוט מילת יחוס לגישה התועלתנית שציינתי משפט קודם. פשוט התכוונתי לומר: "הגישה הסולדירית היא לא מופרכת כלל וכלל, בניגוד למה שטענת". ההסתבכות עם המילה מופרך נועדה (למרבה האירוניה) להסביר עד כמה זה ברור.... יש לי תחושת בטן שגם בעניין הקודם נתקעתי בנושא השפה הטבעית. אני מציע שתענה לי ואז נעצור את הפתיל כאן.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשדיברתי על סולידריות ופילנטרופיות, התכוונתי לצורה הקיצונית, שבה חובה על כל אדם לראות קודם כל את טובת האחרים, ורק אחר כך את עצמו, בלי קשר לשאלה מי הם אותם אחרים, ומה הם עשו. גישה שאומרת שזכאות למשהו נובעת ישירות מהיותך נצרך לו. כמו שאמרתי, יש חלקים מהעם הזה שאני לא חש כל מחוייבות לסייע להם. דוגמא בסיסית היא נרקומנים. הסיבה היחידה שבגללה אתן מכספי לסיוע לנרקומנים (אם הייתה לי זכות בחירה בעניין, כמובן) הייתה בשל ''פחד'' מפני מה שהם יעשו לי אם לא ייגמלו - דהיינו, נזק חברתי, דהיינו, לא פילנטרופיה אלא תועלתנות פשוטה. אני יוצא נגד גישה שקוראת לעזור לכל אדם באשר הוא אדם. אותה גישה גם תדרוש לשחרר פדופילים מהכלא בהקדם כדי לסייע לשיקום שלהם, וכדומה. לי זה נראה מופרך. אני מניח שהתכוונת למשהו שונה. מאחר שאני רואה בגישה הפילנטרופית הקיצונית משהו מופרך מיסודו, ואילו בגישה התועלתנית הקיצונית משהו רע, אבל לא מופרך, אני נוטה יותר לקראת הגישה התועלתנית על פני הגישה הפילנטרופית גם כשמחפשים את האיזון בין שתיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו זה ברור מאוד.... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |