|
||||
|
||||
והנה, למרות כל הגנים העלובים הללו שאנחנו מוסיפים למאגר שלנו, עדיין אנחנו מתרבים כמו שפנים1, מה שמהווה תנאי מספיק להגדרה המעגלית משהו להצלחה אבולוציונית - מין מוצלח אבולוציונית הוא מין שמצליח לשרוד ולהתרבות. הדרך להתרבות אינה חשובה במיוחד, ואם היא לא דרך הגנים אלא דרך הטכנולוגיה שפיתחנו (בזכות המוח הגדול שהעניקו לנו הגנים שלנו) - גם זה לגיטימי. 1 מעניין אם לשפנים יש ביטוי שמשמעותו "מתרבים כמו בני אדם" |
|
||||
|
||||
אני מודה שאיני בקיא מספיק באבולוציה על כל התפתחויותיה ופיתוחיה, אבל אם אני מבין נכון את survival of the fittest (ואנא תקן אותי אם אני טועה) זה אומר שאלה שיותר אדאפטיביים לסביבה שורדים. האם זה כולל שינוי אקטיבי של הסביבה כחלק מאדאפטיביות (כלומר אדאפטציה של הסביבה לאורגאניזם?) או שזו מתיחה לא מדוייקת של ההגדרה? לשאול זאת אחרת, אם בני-אדם ייצרו סביבה רדיואקטיבית שבה רק מקקים יישרדו, זה אומר שהם היו פחות fittest ממקקים, ולו רק בגלל שהאחרונים היו טיפשים מספיק כדי לא להצליח ליצור סביבה של K-500? |
|
||||
|
||||
אגב, התאמה של הסביבה אינה יחודית לאדם. נמלים, טרמיטים, בונים ובעלי חיים נוספים (קן של ציפורים, למשל) עושים זאת, בקנה מידה קטן או גדול. |
|
||||
|
||||
זה אומר שכל מין מתאים לסביבות מסוימות. בסביבה קיצונית של רדיואקטיביות, אכן לג'וקים ובני ג'וקים יש יתרון יחסי. בסביבה מימית, לדגים יש יתרון, אם יתייבשו האוקיינוסים זה לא אומר שהם פחות fittest או יותר fittest מיצורים הידרופיליים. אגב, גם חיידקים מסויימים משנים את סביבתם באופן אקטיבי כדי שתתאים להם. זו באמת טקטיקה מוכרת. |
|
||||
|
||||
אין זה משנה מה החיה עושה כדי לשרוד. חיה שמצליחה לשרוד ולהתרבות היא חיה מוצלחת. אם זה אומר שהיא צריכה לבנות סכרים (בונה) או מחילות (מינים רבים) או קורים (עכביש) או בניינים עם הסקה מרכזית - אין זה משנה את העובדה שהיא ניחנה בכישורים טבעיים לעשות את מה שצריך לעשות כדי לשרוד ולהתרבות. במקרה האנושי הכישורים הטבעיים הם המוח שלנו והיכולת היצירתית שלנו. |
|
||||
|
||||
השאלה שלי היא בדיוק על ההיפך: אם האדם טיפש דיו לנצל את מוחו כך שיביא לאי-שרידתו (בניגוד כנראה לכל חיה אחרת) האם עדיין נכון יהא לטעון כי היה פחות fit לסביבה... בניגוד למקק, שהיה טיפש מספיק ולכן לא ידע איך ליצור בקבוקי K-500 ולכן שרד. אני מנסה לעמוד על גבולות ההגדרה האבולוציונית הבסיסית הזאת של survival of the fittest. |
|
||||
|
||||
כן, הוא יהיה פחות מתאים לסביבה. זו הסיבה שההגדרה היא מעגלית - מי ששורד הוא מי שהכי מתאים לסביבה. איך בודקים אם מישהו מתאים לסביבה? אם הוא מתאים לסביבה אז הוא ישרוד. או, במילים אחרות: השורדים שורדים. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שזו הגדרה מעגלית ולא טאוטולוגיה? |
|
||||
|
||||
בהרבה מקרים אפשר להגדיר "fittest" גם באופן לא מעגלי, וזה מציל את המצב. למשל, הזברה המהירה יותר, האריה החזק יותר, האדם החכם יותר - אפשר היה לצפות א-פריורית שסיכויי השרידה שלהם יעלו. |
|
||||
|
||||
אבל זה מה שמבדיל אותנו מהקופים! דרך אגב, הסמל להתרבות אמור להיות ארנבות, לא שפנים. |
|
||||
|
||||
נו, אז? לא טענתי שאנחנו זהים לקופים, רק טענתי שהם יש משהו שגם הקופים (הקרובים לנו) עושים, וגם אנחנו עושים, הרי שהטענה שהיה שלב ביניים איפשהו שבו ההתנהגות הייתה הפוכה לגמרי, היא טענה בלתי סבירה בעליל. זו גם הסיבה שה"קוף האקווטי" היא טענה לא סבירה במיוחד. לא היה מספיק זמן כדי לעבור שינוי כה קיצוני ולחזור אחורה. |
|
||||
|
||||
התקופה בה אמורים היו היצורים שהיו לאדם לשהות במים היא כשני מליון שנה, לאחר השבר האפריקאי-סורי, בערך לפני כבין 10 מליון ל-8 מליון שנה. נדמה לי שזה זמן מספיק לשינויים הלא רבים שעשויים היו להשפיע על היצור שהיה לאדם לאחר מכן. אפשר לצרף לתיאוריה את ההשערה שאותו יצור נותר בבידוד בעמק השבר, בעוד שהקופים האחרים נשארו ביערות שממערב לו. הפסגות משני צדי השבר יצרו אזור חסר גשמים, בעוד שהקופים נשארו ביערות הגשם של מרכז אפריקה. |
|
||||
|
||||
אם היית קוראת את הלינק שכבר שלחתי לך בנושא1, היית רואה שהפערים כיום בתיעוד המאובנים הם לכל היותר של כמה מאות אלפי שנים, לא שני מליון שנה. במאות אלפי שנים לא עוברים שינויים כל כך משמעותיים - ובוודאי שלא חוזרים מהם חזרה לאדם יבשתי רגיל. |
|
||||
|
||||
אפשר לצרף לתיאוריה לא רק את ההשערה שלך, אלא גם השערה שליצורים המבודדים שלך היו שש כנפיים. מה הטעם לזרוק כל מיני השערות אם אין להן ביסוס? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |