|
||||
|
||||
התגובה הזו שייכת כאילו לתגובה 197483 אבל יש לי חשש כזה של "מין המפורסמות" שעדיף לפסוח על גב-החזרזיר ההוא... למדתי, אבוי, פילוסופיה משפטים ורפואה, גם כן וגרוע מכל, תאולוגיה מטאפורות זה לא רק שעשוע לשוני אלא אופן ושלב בעיצוב מבנה החשיבה שלנו. מרלין דונלד (שכבר המלצתי עליו כמה פעמים) כותב בספר A mind so rare בצורה מאד יפה ומשכנעת על חשיבות היכולות המטאפוריות באבולוציה של האדם. היכולות האלו קשורות כמובן למבנה המוח שאיפשר לאבות אבותינו (ולא, אני לא מתכוון לאברהם, יצחק ויעקב) לפתח כשרים שבאמצעותם הם תופסים את העולם בצורה מטאפורית. ציטטה אחת מהספר, באנגלית כדי לשמור על החידוד: metaphor is a dead giveaway (to use a metaphor) of the episodic roots of language. כל עוד המבנה העצבי לא יכול לתמוך בזכרון ארוך טווח (למשל) או ביכולות של ריבוי וחלוקת קשב, הארועים חולפים על פני היצור (חיות שונות, הומינודים קדומים), כשכל אירוע נתפס כ"חידוש". יכולות מטאפוריות מאפשרות ליקשור בין אפיזודות שונות וליצור משהו חדש. היתרון הגדול הוא שיכולת מטאפורית משחררת את היצור מתלות חד-חד-ערכית בעולם שסובב אותו. על ידי הכרה וחשיבה מטאפורית היצור "בורא" לעצמו דברים חדשים שהם רק פרי ההכרה שלו. בכיוון השני, הכרה מטאפורית יכולה אולי להשפיע על הכיוון בו מתפתחת המערכת העצבית-מוחית של היצור, הקוף, האדם, האייל המברבר.זאת אומרת, במידה שהמטאפורות הן יצירי מוחינו, אנחנו גם תוצרים של המטאפורות. (לדוגמא,אולי תסביך אדיפוס השפיע על כל מי שחי אחרי פרויד). מהמעט שאני יודע, תפיסה מכניסטית של העולם לא היתה קיימת ביהדות הקדומה. המטאפורה של עולם=מכונה היא די מאוחרת במחשבה המערבית (מאה 11?). לא מדובר כאן על מטאפורה ציורית הבאה להסביר דבר מה אלא על תפיסת עולם כולית הרואה ב"בורא" מעין מהנדס, הפועל על פי "תוכנית" שנכתבה מראש (המדרש כותב שהעולם נברא על פי התורה שכבר היתה כתובה). זהו מהנדס על, יודע כל וכל יכול, שהוציא מתחת ידיו מוצר מושלם חסר באגים ותקלות. כבר בתיאור הקצר הזה יש מלא חורים. אם המהנסד עובד לפי תכנית, מי נתן לו אותה? יותר מזה, מה הניע אותו ולאיזו מטרה ביקשו ממנו לבנות דבר כזה? עוד יותר חשוב - לפי איזה קריטריונים הוא בחר=המציא פיתרון כזה? אה, כן התשובה היא "יש מאין", אבל אין זה לא "כלום" אלא "אין" זה "יש" עלום. בכל אופן, ראית העולם כמכונה משוכללת שבה יש בורג נוסף - אדם - המסוגל להבין *מתוך עצמו* את הוראות ההפעלה של עצמו. מין מכונת כביסה שאחרי שהכנסת את התקע לקיר לתת לה חשמל, אמורה לדעת שתפקידה זה להסתובב ההית, לזהות כביסה מלוכלכת, ללכת לסופר לקנות סבון וגו'. אפשר לקבל את התפישה הזו, אלא שאז לאל אין שום תפקיד בעולם. המהנדס לא מתערב ומשגיח על כל מכונות הכביסה שהוא יצר. מכיוון שהן כל כך חכמות, הן פועלות באופן בלתי תלוי ביצרן. היצרן פורש לקרן זוית, ומת. אלא, שהיהדות טוענת שהעולם המכניסטי הזה הוא כמו הפסלים שעשה אמן שוויצרי אחד (שכחתי את שמו). הפסל הוצג פעם אחת בתערוכה ותוך כדי התצוגה, הפסל פירק את עצמו לגורמים. אם כך, יש לנו פה מכונה משוכללת שמטרתה השמדת עצמה. אז אם אני אפסיק להתברבר כאן. תפיסת עולם מטאפורית-תאולוגית הרואה את העולם כמכונה משוכללת שיש לה יצרן והוראות מובליה לביטול הצורך ביצרן, אולי רק מחלקת התלונות צריכה להישאר. תפיסה כזו לא מאפשרת שום התערבות חיצונית במכונה, משום שזו נבנתה מלכתילה בצורה מושלמת על סמך תוכנית מושלמת (מושלמת לפי מה, לא ברור, משום שעולם מכניסטי-שלם צריך אולי קנה מידה משלו, לא?). תפיסה מטאפורית של "העולם הוא מכונה" היא המצאה חדשה למדי (אני זורק מספר, 1000 שנים), שאולי בכלל חילחלה ליהדות כמו הרבה דברים אחרים מהוגים אירופאיים (ונוצריים). |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון את הדברים, מטאפורת העולם כמכונה חייבת להיות מאוחרת בהרבה מהמאה ה-11 משום היעדרן של מכונות בעלות מנגנונים משוכללים בתקופה זו.1 סביר להניח כי לפני שניתן לאנשים לראות מכונות בעלות מנגנונים כאלו, הפועלות כאילו מאליהן או עם כיוונון מזערי, לא הייתה יכולה להתפתח תפישה כזו. לכן נראה לי כי יש לאחר אפילו אפשרות של התפתחות תפישה כזו למאה ה-14 או ה-15 לפחות, תקופה שבה הופיעו שעוני כנסייה עם מנגנון מורכב. אם אני זוכר נכון, התפיסה הגיעה לפריחתה המלאה רק במאה ה-18 עם רעיון היקום כמנגנון-שעון (clockwork universe) של ניוטון2, שגרס כי היקום כולו – הארץ והגופים השמימיים – פועל לפי מערכת חוקים אחידה וניתן לדמותו למנגנון שעון. לאלוהים הוקצה כאן התפקיד של מכוון השעונים הגדול, שקיומו או רצונו מבטיח את המשך קיומם של החוקים המכניים (לדוגמה, אם אין אלוהים, אין כוח כבידה). אתה צודק בהנחתך שהתפישה ה”מכניסטית-תאיסטית” של העולם ביהדות שאולה מרעיונות נוצריים. במקרה זה, אם אני זוכר נכון, זה גנוב מפיתוחים שונים של רעיונות תומאס מאקווינס. 1 להבדיל מתפישת העולם כנשלט על ידי חוקים מתמטיים ברורים, שניתן לתעדה לאחור לתקופת בייקון במאה ה-13. 2 נדמה לי שהתפישה הזו באה לביטוי מלא רק בתקופת לפלס. |
|
||||
|
||||
לגבי 1, כבר אפלטון אמר "אלוהים עוסק בגיאומטריה", ועוד קודם לכן האמינו הפיתגוראים בכללים מתמטיים השולטים בעולם. לא? כלומר, שורשי התפיסה הזו לא קדומים בהרבה מבייקון? |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שזה גיאומטריה ולא גימטריה? אני משוכנע שיש כמה שיתאכזבו... |
|
||||
|
||||
למה שיתאכזבו? פשוט יניחו שאפלטון דביל. רגע... בעייה: הרי שורשי חכמתו נעוצים בחכמת ישראל1? אז הוא כנראה באמת כתב "גימטריה", והכופרים נטולי-הניצוץ העתיקו לא נכון. 1 תגובה 180741, למי ששכח. |
|
||||
|
||||
הפיתגוראים האמינו כי ישנה שלמות במספרים וביחסי מספרים מסוימים (מה ששבר את רוחם כאשר נחשף שאין כן הדבר, דומני שבתקופת אפלטון). ידוע לי שבשערי האקדמיה של אפלטון נאמר שלא יבוא בשעריה מי שאינו לומד מתמטיקה. לא ידוע לי על אמירה כזו שלו (נוסח ''הדמיאורגוס עוסק בגיאומטריה'' ולאור דיעותיו, נראה לי סביר שלא החזיק בה). אני מסכים בהחלט, עם זאת, שבצורות גולמיות יותר ופחות היה הרעיון נפוץ גם בתקופות קודמות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |