|
מישהו הסב את תשומת לבי לאתר:
ובו תאור מפורט כיצד מחנכים הפלשתינים באמצעות הטלויזיה שלהם את ילדיהם הרכים להתאבד כדי להפוך לשהידים. קטע מתוך הכתבה ובו תיאור של ראיון עם שתי ילדות בנות 11:
----------------
מנחה: "את דיברת על השהאדה בתור דבר יפה. לדעתך היא דבר יפה?"
ילדה א': "השהאדה היא דבר יפה מאד מאד. כל בני האדם מייחלים לשהאדה. מה יכול להיות טוב יותר מאשר להגיע לגן-עדן?"
מנחה: "מה עדיף: שלום עם זכויות מלאות לעם הפלסטיני, או שהאדה?"”
ילדה א': "שהאדה. אני אקבל את זכותי אחרי שאהיה לשהידה..."
ילדה ב': "ברור שהשהאדה היא דבר טוב, כי אנחנו לא רוצים את העולם הזה, אלא את העולם הבא. מה שיועיל לנו זה לא העולם הזה, אלא העולם הבא... ילדי פלסטין אימצו את הרעיון שזאת שהאדה, ושמוות בשהאדה הוא דבר טוב מאוד. כל ילד פלסטיני, בוא נגיד בן 12, אומר: אלוהים, הענק לי שהאדה."
-------------------
אני חושב שיש כאן הדגמה יפה שמראה שחייהם של הילדים לא נמצאים בראש הסולם אצל אויבנו. מבחינה מוסרית, לדעתי, לחנך ילד או ילדה בני 11 להקריב עצמו כמוהו כירי בראשו. לפחות ברור שהם מסוגלים, וגם אם אין לי הוכחות חד משמעיות שהילד מוחמד דורה נרצח על ידם בכוונה תחילה (דבר שאני מאמין בו מאז ועד עתה), רואים מהדברים שמובאים כאן בעליל שהם מסוגלים.
והדברים האלה תורמים, לדעתי, גם לויכוח על "מעגל האלימות" ועל לויכוח על "ייצור מתאבדים" כתוצאה של מעשי דיכוי. אני מעולם לא האמנתי בתיאוריה הזאת. הדוגמה הזאת מראה את אופן החינוך. לא מודגשים כאן דברים ברוטליים שעושה כביכול הכובש שבגללם צריך הילד לשאוף למוות. מדובר על זכויות "מלאות" שבהעדרם הופכת ההתאבדות ל"דבר יפה". אני חושב שהדוגמה הזאת מראה בדיוק מה הוא לב תופעת ההתאבדות. לא רצון נקמה אל אירוע פרטני כזה או אחר אלא תוצאה של חינוך והסתה מהגיל הרך.
|
|