 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישבתי באיזה פריקסט אי שם ליד בית ג'וברין, פתאום היה רעש. לתומי, הייתי בטוחה שמדובר ברוח ממש חזקה ולא יותר. רק לקראת הסוף הבנו שמדובר ברעידה. צחקקנו, המשכנו הלאה. שלוש שעות אחר כך, חשיפה ראשונה לרדיו ולאינטרנט, הבנתי שכנראה הייתי צריכה להבהל הרבה יותר. רק שעדיין לא ברור לי למה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואחרי היום,קצת מצטערת על זה. _כל כך_ יפה שם, שזה מפצה על החוסר בתחבורה ציבורית בתדירות נורמלית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בזמן הרעש היית יושבת בקומה העשירית של בניין כלשהו, היית מבינה ממה היה להתרגש. ______ ההמ"ה, התרגש רק מזה שהוא ורזי ברקאי חוו ביחד (באמצעות גלי האתר), בזמן אמת, את רעידת האדמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הבנתי על מה הוא מדבר, והנה עברו 3 שניות והבית רעד- האדם הוא נביא מטבעו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי אותו באוטו ומה זה התבעסתי. כל כך רציתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |