 |
ניתן להתווכח ארוכות על המדד הנכון: תרומה אבסולוטית, אחוז מההכנסה, או תועלת שולית מההכנסה הכספית - כפי שאתה רמזת כאן.
הנקודה העיקרית היא לא בהגדרת חוק זה כרגרסיבי או פרוגרסיבי (בד"כ מונחים הנבחנים אובייקטיבית, קרי אבסולוטית או כאחוזים מהכנסה פנוייה).
הויכוח מסיט את תשומת הלב מהעיקר - חוק הבא להשפיע על מגזר מסוים המשתמש בכספו בדרך מסוימת, לעולם לא יוכל להגן על 'העניים' ככאלה. כמו שהוסבר יפה קודם, החוק יגרום לתמריץ להשקיע בדירות יקרות יותר, ובכך יעוות את החלטות הצריכה של מי שהחוק ישפיע עליו. אם המדינה חושבת שיש ערך לאומי בהגדת המטרז' בו כל אדם חי, בבקשה, אך לא נראה לי שמישהו מתכוון לכך ברצינות.
אם הכוונה היא לעזור למעוטי יכולת כלכלית, צריך לכוון אליהם ישירות, דרך מיסים על הכנסה (או פטורים מהם), סובסידיות, דמי אבטלה, וסעד. אף אחד מאלה לא יביא לתוצאה יעילה במיוחד, אך לפחות ניתן יהיה להגיד שיש כוונה אמיתית לעזור לחלשים, להקטין את אי השוויון, ושאר סיסמאות יפות.
הדיון בהכרה במשכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה, כאילו מדובר בהטבה, מעוור את עינינו להגדרה הבסיסית של המס - התערבות של המדינה בקניינו של הפרט. אין מדובר בהטבה, אלא בהקטנת היקף הגזילה. אם מס הכנסה זה דבר מוצדק, תלוי בערכים החברתיים שאנחנו מוכנים לשים מעל לעיקרון האוטונומיה של הפרט ושמירת הקניין הפרטי.
שוויון ועזרה לחלשים הם אולי ערכים חשובים מספיקים לעניין זה (נתווכח בנפרד), אך עיוות לטובת מגורים יקרים יותר בוודאי שלא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש