|
||||
|
||||
רמזתי על כך בתשובתי לאלון: לא כל-כך הפריעו לו הגרשים עצמם (למרות שודאי לוקח זמן להתרגל אליהם) אלא השאיפה לבטא בעזרתם צלילים שאינם קיימים בעברית. ברוסית, למשל, הוא אומר, הם משנים את הצליל של מלים זרות בהתאם למה שקיים בשפתם, ולדעתו הכלל הזה יפה גם עבורנו. זשאן ולזשאן צריך לא רק להכתב כך אלא, בעיקר, להיות נהגה כך. נסה ותיהנה. |
|
||||
|
||||
אכן, צפיתי בגמלט (בגיכל תרבות בנגריה), מאד נגנתי. |
|
||||
|
||||
רוסים באמת נוטים לאמר ''אקורד גרמוני'', ''גומולוגיה'' וכאלה. בכל שפה יש צלילים שאנשים מתקשים להסתדר איתם, אבל צ' למשל, שזה באמת סתם טי''ת-שי''ן, לא נראה לי מוצדק להרחיקו מקהלנו. |
|
||||
|
||||
נו, טוב, לגבי ה''צ''' ההתנגדות של מר אבינרי היתה בדיוק בגלל זה שיש לו ייצוג מדוייק בכתיב העברי המסורתי, והוא לא ראה סיבה ל''לכלך'' אותו בסימנים נוספים שאינם נחוצים. אולי אם טשטשניה היתה בחדשות באותה תקופה הוא היה משנה את דעתו. |
|
||||
|
||||
טשאטשקעס לא מספיק? |
|
||||
|
||||
אויה, אם היית יודע מה אבינרי חושב על השימוש ב''ע'' כאם קריאה לא היית מאיית כך טשאטשקס (לטעמו אפילו טשאטשקיס עדיף). |
|
||||
|
||||
בעניין הזה אני דווקא מסכים. אולי זה לא היה קורה אילו הייתי קורא יידיש מילדות, אבל ככה אני לא יכול להימנע מללעלע וירטואלית בגרוני כשאני נתקל ב''פערעלמאן אכל לעדער''. היה לי פעם טקסט מתמטי ישן-נושן בעברית, באווילותי נראה לי שאיבדתי אותו, בו דיברו על תורתו של גלוע. |
|
||||
|
||||
הם גם קראו לנעלמים באותיות עבריות וכתבו משוואות מימין לשמאל? |
|
||||
|
||||
:-) אני סבור שלא. |
|
||||
|
||||
לא להחמיץ: אתר חדש עלה לרשת (ותודה, לראשונה בהיסטוריה, למעריב און-ליין על קישור נפלא), ובו סריקות דפיהם של שלושה עיתונים עבריים ישנים: "חבצלת", "הלבנון" ו"המגיד". אפשר לקרוא עיתון עברי מ-1874! ותודה רצינית יותר, כמובן, להוג'י. יש כמה מחלות ילדות מעצבנות, אבל שווה את המאמץ. |
|
||||
|
||||
צ' באמת אפשר לבטא בכתיב עברי רגיל, אבל זה יכול ליצור מקרים שבהם לא תדע איך לבטא את המילה. מעבר לזה ביחס לז' ולג', לא נראה לי שיש לאנשים בעיה להגות אותם. אני חושב שהם פשוט לא היו בשימוש בישראל בעת כתיבת התנ''ך והתלמוד. בכל מקרה ''זש'' ו''דזש'' נראים לי הרבה יותר קשים להגיה כך שאני לא רואה איך זה פותר את הבעיה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. הבלשן שאני נושא את דברו כאן טען שאין להכניס לשפה צלילים חדשים ש''לא היו בשימוש בישראל בעת כתיבת התנ''ך והתלמוד''. ההיסטוריה לא קיבלה את הגישה שלו בעניין זה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפילו אבינרי בעצמו הבין שהקרב שלו אבוד, ולא לחינם כתב על טשרטשיל שזו דרכו ''כשהוא לעצמו''. לא נמנע אבינרי מכתיבת ''ז'בוטינסקי''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |