|
נראה שאתה צודק. עוד מקרה, לפני כמה שנים: נהג שנסע בשכונת קרוונים דרס (נדמה לי למוות) ילד שחצה את ה"כביש". להגנתו טען הנהג כי באותה שעה היתה השמש בדיוק מולו וכן שהוא נסע בגבול המהירות המותרת. הנתונים בשטח (כולל סימני הצמיגים) אישרו את טענותיו, ואולם, בכ"ז נשקלה העמדתו לדין (לא עקבתי אחר המקרה). הטענה היתה באופן דומה למקרה זה, שלפי החוק על הנהג להתאים את מהירות הרכב לתנאי הכביש.
במקרה הנדון, יש לי הרגשה שבארה"ב, כל עורך דין מתחיל שהיה מייצג את משפחת הילד, היה מצליח לשכנע חבר מושבעים לפסוק מיליונים מקופת העיריה למשפחת הילד בגלל ש: א. יש להם הרבה כסף למשפחת הילד ולנהג פחות. ב. תאורת הרחוב היא חלק מהסכם בין משלמי המיסים - ומשפחת הילד בפרט, לבין העיריה, שהסכסוך שלה עם הממשלה אינו עניינם (של תושביה).
בענייננו שלנו, הייתי אולי מסיח את הדיון המשפטי לזה הציבורי והמוסרי שבנקיטת צעד מסוכן כזה, שבוודאי, לאורך כמה ימים, יעלה בחייהם של כמה אנשים. מצד שני, זה לא המקרה היחיד שבו זה קורה. כל דחייה המונית או של ניתוחי צינתור (למשל) בבתי החולים, עקב עיצומים, גורמת לתוצאה דומה. בעצם גם סתם תור סטנדרטי לניתוחים אלו הוא בעל אפקט סטטיסטי דומה. טוב, עד כאן להבוקר.
|
|