בתשובה לד''ר בר ביצוע, 10/02/04 6:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא תמיד, במקרה שיש מפגע על הכביש האשמה יכולה ליפול על מי שאחראי לו שזה ברוב המקרים מעצ או העיריה. אני שמעתי על מקרה של תאונת החלקה שהערייה נמצאה אחראית כיוון שהיתה כמות גדולה של חול על הכביש במקום. במקרה של תאורת רחוב הנהג יודע את המצב מראש ולכן הוא אמור להערך למצב להדליק אורות גבוהים אם צריך ולסוע לאט במיוחד כך שהאשמה בתאונה המתוארת נופלת כנראה על הנהג, הטיעון ''נסעתי ופתאום לא ראיתי כלום כי תאורת הרחוב לא דלקה'' לא יתקבל בבית המשפט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאתה צודק. עוד מקרה, לפני כמה שנים: נהג שנסע בשכונת קרוונים דרס (נדמה לי למוות) ילד שחצה את ה"כביש". להגנתו טען הנהג כי באותה שעה היתה השמש בדיוק מולו וכן שהוא נסע בגבול המהירות המותרת. הנתונים בשטח (כולל סימני הצמיגים) אישרו את טענותיו, ואולם, בכ"ז נשקלה העמדתו לדין (לא עקבתי אחר המקרה). הטענה היתה באופן דומה למקרה זה, שלפי החוק על הנהג להתאים את מהירות הרכב לתנאי הכביש. במקרה הנדון, יש לי הרגשה שבארה"ב, כל עורך דין מתחיל שהיה מייצג את משפחת הילד, היה מצליח לשכנע חבר מושבעים לפסוק מיליונים מקופת העיריה למשפחת הילד בגלל ש: א. יש להם הרבה כסף למשפחת הילד ולנהג פחות. ב. תאורת הרחוב היא חלק מהסכם בין משלמי המיסים - ומשפחת הילד בפרט, לבין העיריה, שהסכסוך שלה עם הממשלה אינו עניינם (של תושביה). בענייננו שלנו, הייתי אולי מסיח את הדיון המשפטי לזה הציבורי והמוסרי שבנקיטת צעד מסוכן כזה, שבוודאי, לאורך כמה ימים, יעלה בחייהם של כמה אנשים. מצד שני, זה לא המקרה היחיד שבו זה קורה. כל דחייה המונית או של ניתוחי צינתור (למשל) בבתי החולים, עקב עיצומים, גורמת לתוצאה דומה. בעצם גם סתם תור סטנדרטי לניתוחים אלו הוא בעל אפקט סטטיסטי דומה. טוב, עד כאן להבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה, בפעם האחרונה שהיתה שביתה כללית בבתי החולים, נרשמה דוקא ירידה בשעורי התמותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם שביתה של חברה קדישא תהיה בעלת אפקט דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. ממש ירידה מובהקת? ירידה כללית, או רק בתמותה שנרשמה בבתי החולים (אם אינך זוכר אז עזוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר - ירידה בתמותה הכללית. הסבירו את זה בכך שבעוד שנערכו ניתוחי חרום מצילי חיים, לא נערכו טיפולים מסוגים אחרים, שבחלקם יש סיכון למטופל. כמו כן, נמנעה נוכחות של אנשים בבתי חולים לצורך טיפולים שאינם מצילי חיים ובכך חסכו להם הדבקות במחלות שנפוצות שם. זה כמובן בא על חשבון הסבל של אותם חולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם ניתן לנפגעים לתבוע את הגוף האחראי. במקרה של אסון שפירים, אם אינני טועה, הנפגעים לא היו יכולים לתבוע את מע''צ אבל המדינה תבעה את המהנדס והקבלן על הריגה ברשלנות. לא שמעתי על המקרה שאתה מתאר ואשמח לשמוע עוד פרטים אם יש לך. נשמע לי די תקדימי... אני, לעומת זאת, שמעתי על מקרה בו נהרגה נהגת באיילון משום שפתח בגדר ההפרדה בין הכביש לתעלת הנחל לא היה מסומן בצורה ראויה והנהגת פשוט עפה לתוך הנחל ולמרות המחדל הברור של נתיבי איילון התאונה הוגדרה כאשמת הנהגת. עד כמה שידוע לי אין סעיף שמאפשר לשוטרים לרשום בדו''ח התאונה שהאשמה היא תשתיתית. האשמה היא תמיד על אחד המעורבים. באופן עקרוני אני עדיין חושב שיש כאן עילה לתביעה של הורי הילד מול הרשות המקומית. הנהג ביצע טעות, ללא ספק, אבל העדר התאורה הגביר את הסיכוי לטעות. גם לנהג יש אולי עילה להקלה-אם הנהג רגיל לנסוע באותו מקום סביר להניח שמתוך ההרגל בחר את המהירות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |