 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמי שנהנה משני העולמות (לא בו זמנית) - גם חיפה וגם מערב אירלנד הרשו לי לתת עצה בחינם: גינס (guiness) היא לא בירה ! היא סטאוט (stout) - משקה שונה מאוד (אבל עם אפקטים דומים). איך שותים את זה: 1. מחכים - אם הזמן שלקח למוזג למזוג גינס ובירה (היינקן) למשל הוא זהה - שפכו את הגינס ושתו היינקנן. לגינס צריך לחכות. 2. ראש - לגינס טוב יש ראש טוב - קצף לבן וסמיך. שמרו על הראש 3. איך לשמור על הראש - טריק פשוט: נשכו את הכוס. כך ישמר הראש עד סוף הפיינט (רק תיירים אמריקאים שותים פחות מפיינט). לשובל הקצף קוראים תחרה (lacing). Erin Go Brath !
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד תדע אם הפיינט בבר שווה משהו. ראשית, הבט בכוסות של האחרים. אם שובלי הקצף יוצרים טבעות על שפת הכוסות של הלקוחות, טבעת אחת מכל לגימה, המדובר בפיינטים ראויים. אם הקצף מחליק על הכוס והיא ללא רבב – אל תזמין! שנית, היה מניאק. המתן עד שבן זוגך מזמין את הפיינט שלו. שלוף באלנגנטיות מטבע (רצוי אירי מקומי) והקש בכוס המלאה. אם הצליל עמום וקהה – הזמן עוד מן הנוזל הטוב והמיטיב! אם הצליל מתכתי / זכוכיתי ושטוח – אל!! (מוגש מטעם בעל-המוסך שישב לידי בפאב עם גינס גרועה במיוחד ב-County Kerry, ומוקדש לזכר שיחתנו על הבחורות המקומיות, שהתנהלה בין הקיטורים על איכות הפיינט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לפרופסור. אשמח לנסות את העצות בהזדמנות הקרובה. תושבי county kerry ידועים ברחבי אירלנד כאיטיי מחשבה (ויש אומרים אפילו טיפשים) אבל הם, טיפשים שכמותם, ממשיכים למכור בירה גרועה (בצנצנות ריבה, שומו שמיים !) לתיירים ולהתעשר. חוצמזה - כלל גדול הוא בתורת הפיינטים הוא שהפיינט הראשון טוב (או רע) מאוד, השני טוב (או רע) ואח"כ כבר לא אכפת. שבת שלום ומבורך מסוף מערב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא נראו חכמים במיוחד, והם גם בחרו צבעים איומים במיוחד לקבוצת הכדורגל שלהם (שלא כמו County Galway, שהפליאו בשילוב מהמם של ארגמן ולבן, הם בחרו בשילוב קלוקל בין מכבי חיפה ומכבי תל-אביב). ואף על פי כן בחר הטבע להעניק להם כמה נופים ראוים לכל שבח, מהיפים במדינה האירית היפה. לך תבין. אנחנו הקמנו פה מדינה בדם, יזע, דמעות, בטון ומלט, ומה קיבלנו? מקדש בהאי, מפל של 43 מטר, וירוק דהוי ומנכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בכלל ספק, פרופסור יקר, שלא ביקרת בפרדסי ארצנו במהלך השבועיים האחרונים: ניחוחות פריחת ההדרים, הצבעים הלבנים-צהובים של התפרחות, שיחי השיטה הבוהקים בצהוב-חרדלי לצד שדות החרדל והחרציות בצהוב-בהיר, וכל זה ליד החיטה הירוקה-זהובה - מה אני אגיד לך, ארץ-ישראל, לפחות בצפונה (ואין כמו טיול לראש הנקרה או אכזיב: תפרחות בצד ימין, ים סלעי משמאל), מצליחה כמעט להתחרות עם אירלנד. אבל, כמובן, אני אומר את זה רק כי לא הייתי באירלנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בנגב מאד יםה עכשיו, במיוחד עם הפריחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |