|
||||
|
||||
את קצת סותרת את עצמך. לטענתך, דת היא משהו מאורגן יותר מייחוס תכונות אנושיות (אנתרופומורפיזם) לעצמים דוממים ולחיות. כלומר, את מתארת מעין "סולם" כרונולוגי ואיכותי המוביל מייחוס תכונות אנושיות לעצמים דוממים ולחיות לדת "אמיתית" שבה מייחסים תכונות כאלו ליצירים דמיוניים או הפשטות (פוליתאיזם ומונותאיזם). מצד שני, את טוענת כי דת אינה מבוססת על ידע כלשהו אלא על "כישרון לחשוב ולהרגיש" וגורסת כי גם לאדם הקדמון היה "כישרון לחשוב ולהרגיש" שאינו נופל מזה של אנשים שחיו בתקופות מאוחרות יותר. אם ידע וצבירתו אינם מרכיב, כיצד יכול להתבצע המעבר משלב לשלב בסולם וכיצד בכלל יכול להתקיים סולם (כלומר, דירוג) כאשר הדבר היחידי הנדרש הוא "כישרון לחשוב ולהרגיש"? במלים אחרות, את מאמצת בו זמנית תיזה היסטורית ותיזה א-היסטורית ודומני שיש סתירה ביניהן. |
|
||||
|
||||
המונחים ''סולם'' ו''דירוג'' מעולם לא היוו חלק מהטענות שלי ואני לא יודעת מאין לקחת אותם - איני מתייחסת לשום סולם או דירוג בעולם הרגש והשירה של הדת. |
|
||||
|
||||
המונחים לא נלקחו ישירות מדבריך, אבל הם משתמעים מהעובדה שאת מסדרת את ההתפתחות הרעיונית של הרעיון הדתי על מסלול כרונולוגי מן הפחות מאורגן ליותר מאורגן, מאלוהות ראשונית לפוליטאיזם שהוא ארגון מאוחר ומורכב יותר של רעיונות אנימיסטיים ראשוניים אלו, וכן הלאה. גם אם לא התכוונת לכך, הדברים מבטאים התייחסות לדת כדבר ההולך ונעשה מפותח ומורכב יותר ומכאן -- סולם ודירוג. כל זאת, כאמור, בסתירה לטענות הא-היסטוריות האחרות שאת מעלה. |
|
||||
|
||||
לגמרי לא. לא דיברתי על התפתחות רעיונית, אלא על ארגונים חברתיים, המצטרפים מקבוצות קטנות לקבוצות גדולות יותר, וצירוף האלוהויות של הקבוצות השונות ממערכת מצומצמת של אלוהות אחת או שתיים למערכות גדולות יותר. |
|
||||
|
||||
יצירה של ארגונים גדולים ומורכבים יותר מארגונים קטנים ופשוטים יותר והפשטה של המערכת התאיסטית הם ביטויים של התפתחות רעיונית. לדוגמה: חלוקת עבודה או משימות משוכללת יותר, יצירת אלוהות המרכזת בתוכה מספר פונקציות במקום אחת – כל אלו דורשים תפישה רעיונית מורכבת יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |