בתשובה לרן בר זיק, 20/03/01 22:24
סדר פסח 19565
תמשיך לעשות סדר: על פי הנתונים שבחרת חשב איזה אחוז מהכנסתו של העני הם 200 ש"ח ואיזה אחוז מהכנסתו של העשיר הם 300 ש"ח.
אמור לי, במונחים של אחוזים מההכנסה, על מי מקל יותר הפטור המוצע, על העשיר או על העני?
סדר פסח 19586
העני יהנה מאד מהטבה זו, אך העשיר יהנה יותר, מה שקורה כאן שהעשיר מקבל יותר מהעני: *הן* באחוזים *והן* מבחינה אבסולוטית. אני מקווה שנקודה זו הובהרה במאמר ובעקבות התגובה הקודמת.
עכשיו, נכון אתה צודק בדבריך שההטבה במונחי אחוז מההכנסה גבוהה יותר עבור העני, אבל למרבה הצער, אם הבנת את הכתוב לעיל, משולה הצעת החוק הזו למתן מענק ההולך וגדל בצורה אבסולוטית ככל שאתה עשיר - לא שיש בזה רע, אבל ההסתדרות החדשה מנסה להציג את זה כהטבה לעניים - לא פחות ולא יותר!

עוד שאלות?
סדר פסח 19594
אני הבנתי טוב מאוד את האמור לעיל (זה לא ממש מסובך), וגם ברור שהאמיד יותר יהנה במונחים אבסולוטיים. אבל הבה נחשוב מה פירוש העובדה שבמונחי אחוז מההכנסה העני מקבל יותר, מה זה אומר מבחינת ההקלה על מצוקתו?

200 ש"ח למי שחי על הג'אנטים, ומשתכר בסך הכול 3000-4000 ש"ח זה סכום משמעותי ביותר.
זה יכול להיות ההבדל בין מצוקה קשה, לבין מעט אוויר לנשימה. בין יכולת לשלם את המשכנתה לבין הידרדרות לפיגורי תשלום שעלולים להסתיים באובדן הדירה והמשכנתה גם יחד (מצב שהחל להיות נפוץ מאוד לאחרונה).

300 ש"ח למי שמשתכר 8000 לא ממש משנה את החיים אבל בהחלט לא מזיק, שכן 8000 ש"ח זו אחרי הכול משכורת של מעמד בינוני, כלומר, גם כן לא גומרים בקלות את החודש.

מה שבטוח שאין להחיל את החוק הזה על משכנתאות לקניית וילות של 2 מיליון שקל, ואני מניח שהחבר פרץ חשב על הנקודה הזו, אלא אם כן תעמיד אותי על טעותי ותוכיח לי שלא כך.
סדר פסח 19595
כולם יהנו, אך אני מניח שתסכים איתי שזהו חוק רגרסיבי: דהיינו אתה מקבל יותר ככל שאתה מרוויח יותר (אין בזה כל רע אגב) שמשווק בציניות וברמייה כחוק העוזר בעיקר לחלשים.

עכשיו, בתגובה למר יוסי הראיתי שאדם המשתכר 4000 שקלים ומבקש לקנות דירה ב 400,000 שקל (דירה ממוצעת מינוס במרכז) מקבל הטבה של כ 240 ש"ח לחודש, בעוד שאדם המשתכר 8000 ש"ח מקבל הטבה של יותר מאלף שקלים! גם אם יש הגבלה בחוק לתקרה מסוימת, ההפרשים הם אדירים לטובת המעמד הבינוני.

שוב, אני רוצה להדגיש, אין לי שום התנגדות למתן הטבות למעמד הבינוני, להיפך. אני חושב שיש לתת ולתרום גם למעמד הנושא בעיקר הנטל ולא להתייחס רק לעניים. אבל קומרד פרץ עושה כאן מעשה נוולה: גם מעביר חוק למען המעמד הבינוני וגם מתהדר באצטלת 'מגן העניים'. בטוחני שאם חוק זה לא יעבור הוא יתקוף באופן ברוטלי את ראשי המשק כחסרי רגישות חברתית. ומה שהכי מעצבן: רוב הציבור, שאין לו מודעות כלכלית, יחשוב שמר פרץ צודק. תקוותי היא שלפחות קוראי 'האייל' לא יחשבו כך.

אם מר פרץ היה באמת רוצה לתרום ולעזור לבעלי ההכנסה הנמוכה לשפר את הדיור שלהם, בטוחני שהיה מוצא פתרונות אחרים כגון: עידוד בנייה להשכרה, מענקים למעוטי יכולת *שמיצו את כושר השתכרותם*, הלוואות בריבית פחותה ועוד.
הטבה? אל תצחיקו אותי! 19645
ניתן להתווכח ארוכות על המדד הנכון: תרומה אבסולוטית, אחוז מההכנסה, או תועלת שולית מההכנסה הכספית - כפי שאתה רמזת כאן.
הנקודה העיקרית היא לא בהגדרת חוק זה כרגרסיבי או פרוגרסיבי (בד"כ מונחים הנבחנים אובייקטיבית, קרי אבסולוטית או כאחוזים מהכנסה פנוייה).
הויכוח מסיט את תשומת הלב מהעיקר - חוק הבא להשפיע על מגזר מסוים המשתמש בכספו בדרך מסוימת, לעולם לא יוכל להגן על 'העניים' ככאלה. כמו שהוסבר יפה קודם, החוק יגרום לתמריץ להשקיע בדירות יקרות יותר, ובכך יעוות את החלטות הצריכה של מי שהחוק ישפיע עליו. אם המדינה חושבת שיש ערך לאומי בהגדת המטרז' בו כל אדם חי, בבקשה, אך לא נראה לי שמישהו מתכוון לכך ברצינות.
אם הכוונה היא לעזור למעוטי יכולת כלכלית, צריך לכוון אליהם ישירות, דרך מיסים על הכנסה (או פטורים מהם), סובסידיות, דמי אבטלה, וסעד. אף אחד מאלה לא יביא לתוצאה יעילה במיוחד, אך לפחות ניתן יהיה להגיד שיש כוונה אמיתית לעזור לחלשים, להקטין את אי השוויון, ושאר סיסמאות יפות.
הדיון בהכרה במשכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה, כאילו מדובר בהטבה, מעוור את עינינו להגדרה הבסיסית של המס - התערבות של המדינה בקניינו של הפרט. אין מדובר בהטבה, אלא בהקטנת היקף הגזילה. אם מס הכנסה זה דבר מוצדק, תלוי בערכים החברתיים שאנחנו מוכנים לשים מעל לעיקרון האוטונומיה של הפרט ושמירת הקניין הפרטי.
שוויון ועזרה לחלשים הם אולי ערכים חשובים מספיקים לעניין זה (נתווכח בנפרד), אך עיוות לטובת מגורים יקרים יותר בוודאי שלא.
הטבה? אל תצחיקו אותי! 19680
מתוך דבריו של עמירם לוין היום במסיבת העיתונאים לכבוד הצגת מאזן 2000 (ציטוט מהזכרון):
על הממשלה להגדיל את ההשקעה בחינוך ובתשתיות, על חשבון תשלומי ההעברה. תשלומי העברה הוכחו בעבר כגורם שאינו תורם לחלוקה שיוויונית של השכר. רק השקעה בתחומי החינוך והתשתיות תתרום לשיפור מצבם של מעוטי היכולת ולהשוואת חלוקת השכר".

מצד שני, הבחור מרוויח 10 מליון בשנה...
עמירם סיוון 19681
עמירם סיוון 19704
כמובן.
אהבל שכמותי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים