בתשובה לewilde, 20/03/01 9:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, נראה אם אני אצליח לסדר לך את הבלגן. ככל שאתה עשיר יותר, כך אתה נמצא במדרגת מס גבוהה יותר, אדם המרוויח 8000 ברוטו נמצא במדרגת מס של שלושים אחוז (הוא ישלם 30 אגורות מכל שקל נוסף שירוויח), אדם המרוויח 3800 שקל ברוטו נמצא במדרגת מס של עשרים אחוז (הוא ישלם 20 אגורות מכל שקל נוסף שירוויח). ככל שאתה מרוויח יותר אתה "עולה" במדרגות המס עד למדרגת המס המקסימלית: חמישים אחוז. עכשיו, אם אני מכיר בהוצאה של 1000 שקל גם לעני וגם לעשיר אזי מי ירוויח יותר? האיש שאינו יודע כלכלה יאמר: אף אחד, זה מקבל ניכוי של 1000 ש"ח וזה מקבל ניכוי של 1000 ש"ח. אבל הכלכלן הנבון יאמר: העשיר. כיוון שמי שנמצא במדרגת המס של 20 אחוזים ירוויח עשרים אחוז מאלף = מאתיים שקלים העשיר, זה שנמצא במדרגת המס של 30 אחוזים ירוויח שלושים אחוז מאלף = שלוש מאות שקלים. כך הטבה שנראית 'שווה לכל נפש' היא לא בדיוק כזו, למרות שההסתדרות, הסומכת על חוסר הידיעה של כלל הציבור מציגה אותה ככזו. ברור שהורדת מס כזו תעזור לקבלנים, כיוון שאז יהיה יותר קל לקנות דירות והביקוש לדירות יגדל, כל הורדת מס עוזרת הן ליצרנים והן לצרכנים. זו לא בושה לעזור ליצרנים (או לקבלנים) אגב. עוד שאלות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמשיך לעשות סדר: על פי הנתונים שבחרת חשב איזה אחוז מהכנסתו של העני הם 200 ש"ח ואיזה אחוז מהכנסתו של העשיר הם 300 ש"ח. אמור לי, במונחים של אחוזים מההכנסה, על מי מקל יותר הפטור המוצע, על העשיר או על העני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העני יהנה מאד מהטבה זו, אך העשיר יהנה יותר, מה שקורה כאן שהעשיר מקבל יותר מהעני: *הן* באחוזים *והן* מבחינה אבסולוטית. אני מקווה שנקודה זו הובהרה במאמר ובעקבות התגובה הקודמת. עכשיו, נכון אתה צודק בדבריך שההטבה במונחי אחוז מההכנסה גבוהה יותר עבור העני, אבל למרבה הצער, אם הבנת את הכתוב לעיל, משולה הצעת החוק הזו למתן מענק ההולך וגדל בצורה אבסולוטית ככל שאתה עשיר - לא שיש בזה רע, אבל ההסתדרות החדשה מנסה להציג את זה כהטבה לעניים - לא פחות ולא יותר! עוד שאלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי טוב מאוד את האמור לעיל (זה לא ממש מסובך), וגם ברור שהאמיד יותר יהנה במונחים אבסולוטיים. אבל הבה נחשוב מה פירוש העובדה שבמונחי אחוז מההכנסה העני מקבל יותר, מה זה אומר מבחינת ההקלה על מצוקתו? 200 ש"ח למי שחי על הג'אנטים, ומשתכר בסך הכול 3000-4000 ש"ח זה סכום משמעותי ביותר. זה יכול להיות ההבדל בין מצוקה קשה, לבין מעט אוויר לנשימה. בין יכולת לשלם את המשכנתה לבין הידרדרות לפיגורי תשלום שעלולים להסתיים באובדן הדירה והמשכנתה גם יחד (מצב שהחל להיות נפוץ מאוד לאחרונה). 300 ש"ח למי שמשתכר 8000 לא ממש משנה את החיים אבל בהחלט לא מזיק, שכן 8000 ש"ח זו אחרי הכול משכורת של מעמד בינוני, כלומר, גם כן לא גומרים בקלות את החודש. מה שבטוח שאין להחיל את החוק הזה על משכנתאות לקניית וילות של 2 מיליון שקל, ואני מניח שהחבר פרץ חשב על הנקודה הזו, אלא אם כן תעמיד אותי על טעותי ותוכיח לי שלא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם יהנו, אך אני מניח שתסכים איתי שזהו חוק רגרסיבי: דהיינו אתה מקבל יותר ככל שאתה מרוויח יותר (אין בזה כל רע אגב) שמשווק בציניות וברמייה כחוק העוזר בעיקר לחלשים. עכשיו, בתגובה למר יוסי הראיתי שאדם המשתכר 4000 שקלים ומבקש לקנות דירה ב 400,000 שקל (דירה ממוצעת מינוס במרכז) מקבל הטבה של כ 240 ש"ח לחודש, בעוד שאדם המשתכר 8000 ש"ח מקבל הטבה של יותר מאלף שקלים! גם אם יש הגבלה בחוק לתקרה מסוימת, ההפרשים הם אדירים לטובת המעמד הבינוני. שוב, אני רוצה להדגיש, אין לי שום התנגדות למתן הטבות למעמד הבינוני, להיפך. אני חושב שיש לתת ולתרום גם למעמד הנושא בעיקר הנטל ולא להתייחס רק לעניים. אבל קומרד פרץ עושה כאן מעשה נוולה: גם מעביר חוק למען המעמד הבינוני וגם מתהדר באצטלת 'מגן העניים'. בטוחני שאם חוק זה לא יעבור הוא יתקוף באופן ברוטלי את ראשי המשק כחסרי רגישות חברתית. ומה שהכי מעצבן: רוב הציבור, שאין לו מודעות כלכלית, יחשוב שמר פרץ צודק. תקוותי היא שלפחות קוראי 'האייל' לא יחשבו כך. אם מר פרץ היה באמת רוצה לתרום ולעזור לבעלי ההכנסה הנמוכה לשפר את הדיור שלהם, בטוחני שהיה מוצא פתרונות אחרים כגון: עידוד בנייה להשכרה, מענקים למעוטי יכולת *שמיצו את כושר השתכרותם*, הלוואות בריבית פחותה ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן להתווכח ארוכות על המדד הנכון: תרומה אבסולוטית, אחוז מההכנסה, או תועלת שולית מההכנסה הכספית - כפי שאתה רמזת כאן. הנקודה העיקרית היא לא בהגדרת חוק זה כרגרסיבי או פרוגרסיבי (בד"כ מונחים הנבחנים אובייקטיבית, קרי אבסולוטית או כאחוזים מהכנסה פנוייה). הויכוח מסיט את תשומת הלב מהעיקר - חוק הבא להשפיע על מגזר מסוים המשתמש בכספו בדרך מסוימת, לעולם לא יוכל להגן על 'העניים' ככאלה. כמו שהוסבר יפה קודם, החוק יגרום לתמריץ להשקיע בדירות יקרות יותר, ובכך יעוות את החלטות הצריכה של מי שהחוק ישפיע עליו. אם המדינה חושבת שיש ערך לאומי בהגדת המטרז' בו כל אדם חי, בבקשה, אך לא נראה לי שמישהו מתכוון לכך ברצינות. אם הכוונה היא לעזור למעוטי יכולת כלכלית, צריך לכוון אליהם ישירות, דרך מיסים על הכנסה (או פטורים מהם), סובסידיות, דמי אבטלה, וסעד. אף אחד מאלה לא יביא לתוצאה יעילה במיוחד, אך לפחות ניתן יהיה להגיד שיש כוונה אמיתית לעזור לחלשים, להקטין את אי השוויון, ושאר סיסמאות יפות. הדיון בהכרה במשכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה, כאילו מדובר בהטבה, מעוור את עינינו להגדרה הבסיסית של המס - התערבות של המדינה בקניינו של הפרט. אין מדובר בהטבה, אלא בהקטנת היקף הגזילה. אם מס הכנסה זה דבר מוצדק, תלוי בערכים החברתיים שאנחנו מוכנים לשים מעל לעיקרון האוטונומיה של הפרט ושמירת הקניין הפרטי. שוויון ועזרה לחלשים הם אולי ערכים חשובים מספיקים לעניין זה (נתווכח בנפרד), אך עיוות לטובת מגורים יקרים יותר בוודאי שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך דבריו של עמירם לוין היום במסיבת העיתונאים לכבוד הצגת מאזן 2000 (ציטוט מהזכרון): על הממשלה להגדיל את ההשקעה בחינוך ובתשתיות, על חשבון תשלומי ההעברה. תשלומי העברה הוכחו בעבר כגורם שאינו תורם לחלוקה שיוויונית של השכר. רק השקעה בתחומי החינוך והתשתיות תתרום לשיפור מצבם של מעוטי היכולת ולהשוואת חלוקת השכר". מצד שני, הבחור מרוויח 10 מליון בשנה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אהבל שכמותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה בכינות על המאמץ. אני אמנם הדיוט בכלכלה, אבל תן לי קצת כרדיט בכל זאת. אני למעשה שאלתי את השאלות הבאות : 1. האם נכון לומר שהמפסידים הגדולים כתוצאה מהחוק יהיו אלה שאינם משלמים משכנתה (העשירים והעניים כאחד), מכיוון שהם ישלמו איזה שהוא מיסוי אחר שנועד לאזן את תקציב המדינה? 2. האם נכון לומר שלא בטוח שאפילו משלמי המשכנתה יהנו מהחוק מכוון שישלמו מיסוי אחר במקומו? 3. אם 1 ו 2 נכונים, האם נכון יהיה לראות בחוק גורם לכך שאלה שאינם משלמים משכנתה, משלמים כסף לקבלנים, ללא סיבה מוצדקת נראית לעין? (האם קיים חוק שמחייב את הקבלנים להזדהות בפרסומות?) 4. האם נכון לומר שהחוק למעשה משנה את מדרגות מס ההכנסה עבור משלמי המשכנתה? ואם כן, האם זה לטובת העשירים או העניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער שלא הבנתי את שאלותיך, עכשיו אנסה לענות על כולן: 1. בוודאי, המפסידים כאן הם אלו שלא משלמים משכנתא: גם אם לא יאושרו מיסים חדשים, הרי תקציב המדינה יקוצץ בסעיפים אחרים (כמו בריאות, חינוך, בטחון..) ורווחתם תפגע. 2. משלמי המשכנתא ירוויחו כל עוד סך המס החדש (או סך שווי הרווחה שתפגע עקב הקיצוץ בתקציב שמהווה תחליף למס חדש) לא עולה על סך שווי ההטבה. ניתן לומר בוודאות שכיוון שציבור משלמי המשכנתא אינו מהווה 100% מתושבי המדינה, רווחתם הכללית של משלמי המשכנתא תעלה. 3. כל קיצוץ במס תורם ליצרנים, ידוע שכל הטבת מס מתחלקת בין הצרכנים לבין היצרנים. 4. אפשר לומר, אם למשל אני משתכר במדרגת המס של 20 אחוזים ושווי ההטבה מוריד את הכנסתי השנתית כך שאני יורד למדרגת מס של 10 אחוז. אגב, מטיב שאלתך נראה שאולי אינך מבין את טיב או את אופן חישוב מדרגות המס, אם תרצה אוכל להסביר. ההטבה מיטיבה עם כל מי שמשלם מס, ככל שהמס שהנך משלם יותר גבוה, כך אתה נהנה יותר (עד תקרה מסוימת), כמובן שקל לראות שמי שמשלם יותר מס נהנה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2+3. אם הטבת המס *מתחלקת* בין הצרכנים לבין היצרנים, אז אלה שאינם משלמים משכנתה ירויחו כי הם מהווים פחות מ%100. אבל למה בעצם שתהיה חלוקה בהטבה? הרי היצרנים תמיד לוקחים את *מקסימום* המחיר שכוח הקניה (פונקציה של דרישה אמצעים ועוד...) מאפשר, לא? כלומר, הצרכנים הם פאסיבים, אם כוח הקניה יעלה, היצרנים ינצלו את *מלא* השינוי בכוח הקניה, איזו סיבה תגרום להם להשאיר פרורים לצרכנים? 4. במחשבה שניה, השאלה האם זה ייטיב עם העניים או העשירים, אינה במקומה. 5. מה עם הבנקים בכל הסיפור הזה, זו הזדמנות להעלות את הריבית, לא? אפשר לקבל שיעור על רגל אחת, איך נקבע גובה הריבית, או שזה רק עניין של היצע וביקוש, וישנה תחרות חופשית בין הבנקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי גם אם היצרנים ימצו את מלוא 'כוח הסחיטה' שלהם הם לא יקבלו את מלוא שווי ההטבה, קשה לי להסביר את זה בפורמט הזה, כי אנו נכנסים כבר לכלכלה 'מתקדמת' יותר, אך תאמין לי שזה נכון. גובה הריבית נקבע על ידי נגיד בנק ישראל, באמצעות כמות הכסף. הריבית במשק היא אחד האמצעים היותר טובים לקביעת מדיניות מוניטרית. מהריבית שאותה קובע בנק ישראל נגזרת ריבית הפריים וריבית המשכנתאות. בהלוואות משכנתא יש תחרות בין הבנקים. סביר להניח שאם יהיה ביקוש רב להלוואות משכנתא, אזי התנאים לא יהיו נוחים כל כך והריבית של המשכנתא עלולה לעלות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |