בתשובה להאייל האלמוני, 06/02/04 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כוכב הלכת פרט הוא לא אנלוגיה לכלום. הוא פשוט ניסיון שלי לוודא עד כמה חשוב ה"שוויון". אם אתה רוצה, אפשר להקצין את זה: מבחן הקבלה שנערך לטיפשים משאיר אותם עם רק עבודות פיזיות קשות, בזמן שהחכמים עושים עבודה קלה ונעימה (כי הרי הם חכמים, זה קל להם). כמו כן החכמים מרוויחים יותר מהטיפשים, כי את העבודה שחכם אחד עושה עשרה טיפשים לא יכולים, בזמן שבעבודה פיזית חכמים וטיפשים הם אותו הדבר. זהו מצב של חוסר שוויון ברור. האם זה תקין? הויכוח הזה כבר היה פחות או יותר לא מזמן כאן. באשר לגברקים ולנקשים, אתה צודק, ייתכן מאוד שהם צבועים. אבל גורק הגברק מבקש להזכיר לך שהוא הפסיד בשנתיים האחרונות הרבה מאוד כסף כי חמישה מהנקשים שהוא זה עתה קיבל לעבודה קיבלו התקף. אפשר להפסיק להשתמש בגברקים והנקשים, כי במקום לשמש את תפקידם (לבחון מצב היפוטתי שבו ניתן לצבוע את הכל בשחור ולבן, ואחרי שמסיקים מסקנות מהשחור והלבן אפשר לבדוק יותר לעומק מה קורה במעבר לגוונים של אפור) אתם מאפירים גם אותם. המקרה הנוכחי מדבר על מצב שבו האישה הייתה בהריון בזמן שהתקבלה לעבודה. אני חושב שאפילו ותק של תשעה חודשים יכול למנוע מצב שכזה. או שגם זה יותר מדי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. מי זה אתם (אני הייתי היחיד שענה לך)? ב. מה לעשות, יש מעט מאוד דברים שהם שחור ולבן. למרות שאני חסיד מאוד גדול של השיטה הזו, היא עובדת לפי דעתי רק במצבים בהם יש למישהו עמדה מוחלטת (ואז אני נוהג לשאול אותו - ומה עם השואה?). פה היא דווקא סייעה לי מאוד, כי היא חידדה אצלי את הטיעונים והנימוקים לכך שאפליה של נשים בשל סיבות הריון היא לא הוגנת. התחלתי את קריאת הדיון הזו עם מחשבה מעורבת, ודווקא הדוגמות שאתה נתת עזרו לי לגבש עמדה. ג. המצב הנוכחי - הנסיבה המקלה היחידה שיש למעסיק היא נושא האמינות. שגם הוא לא ברור לי לחלוטין (מה קרה פה עובדתית, אני מתכוון). אין שום הצדקה לא להעסיק עובדת שהיא מוכשרת וראויה לתפקיד, רק כי במשך מספר חודשים היא לא תהיה זמינה במשך כל התפקיד. ממש בא לי שהיא תלך לעבוד בחברה המתחרה ותתגלה שם ככשרון ענק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כשמגיב לי אלמוני, אי אפשר לדעת אם זה תמיד אותו האלמוני... ב. לדבר על מצבים אמיתיים במונחים של שחור ולבן זה רע, אבל אני מצאתי שלעתים קרובות עוזר לעבור למצבים של שחור ולבן, לראות בדיוק את העמדה האידאולוגית הנוקשה שכל אחד מחזיק בה (שמתגלה במערומיה בדיונים של שחור ולבן) ואז לראות בדיוק איפה העמדה הזו צריכה להשתנות במעבר למציאות. ג. גם אתה, כמו מתדיין אחר כאן, מדבר כאילו מעבידים לעולם לא יעבידו אף אישה, רק בגלל שהיא אישה ואולי תהיה בהריון. אני בטוח שאם יש עובדת שהיא לא המציאה הכי גדולה בעולם, -וגם- היא בהריון, אין גם למעביד שהוא לא שוביניסט מרושע הרבה סיבות לקבל את העובדת לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאן מדובר בעובדת שהיא *כן* מציאה גדולה (עובדה: קבלו אותה לעבודה) אבל היא בהריון (חודש שלישי, אגב, ייקח עוד זמן עד שהיא תיקח חופש). הגזמת לכיוון השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הפעם לא דיברתי על המקרה הנוכחי אלא בצורה יותר כללית. אבל גם על המקרה הנוכחי חייבים להעיר שלא כל מי שהתקבל לעבודה, זה סימן שהוא מציאה גדולה. אולי הוא פשוט היה הכי טוב מבין מה שיש, ואם היו יודעים שהוא יקבל חופשת הריון בהמשך, היו מעדיפים מישהו אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |