|
היי רון,
השם בעברית נכתב כך: סלבוי ז'יז'ק.
המאמר הזה מציג גירסה מכלילה של הטענה הידועה כי במשטר קפיסטליסטי החופש מראית עין, שכן הוא מסתכם ב"חופש לישון תחת הגשר". ז'יז'ק אינו מביע במאמר העדפה למשטר כזה או אחר (קומוניסטי, קפיטליסטי וכו') ומדגיש כי בכל צורת משטר יש מערכת בחירות יסוד (המאפיינת את המשטר), שאותה היחיד או אף קבוצות גדולת חייבים לקבל ללא עוררין. (כך, לדוגמה, משטר דמוקרטי-ליברלי מערבי כיום אוסר עליך להיות גזעני). בקצרה, אין מערכת חברתית אידיאלית, שבה יש חופש בחירה בכל נושא ועניין. תמיד יש קואורדינטות יחסי כוח שרק במסגרתן ניתן לבחור, ולכן זהו חופש בחירה "רשמי" (formal) בלבד; חופש "ממשי" (actual) לפעול ולחתור תחת הקואורדינטות הללו לא קיים למעשה.
כשלנין איים בכיתת יורים על המנשביקים ומתנגדי המשטר האחרים הוא שלל את חופש הבחירה שלהם לחתור תחת שלטון הפועלים והאיכרים, כלומר, תחת קוארדינטות היסוד של המשטר והחברה שייסדו הבולשביקים.
הביקורת של ז'יז'ק (ואחרים) על המשטר הקפיטליסטי, האמריקני לדוגמה, היא שגם בו החופש מוגבל, כלומר, הוא חופש "רישמי" בלבד. גם בליברליזם הדמוקרטי, יש חוקי משחק נוקשים, שאין להפר אותם, אולם מתקיימת הסתרה של העובדה שמדובר בחופש "רישמי" בלבד, וזאת באמצעות הצגת הקפיטליזם הגלובלי כצו גורל, כמעין כוח טבע שנגדו אי אפשר להלחם, "והדבר היחיד שניתן לעשות זה להעניק לו פנים אנושיות", אך יותר מכך אין בכוחנו כבני אדם לעשות.
בחברה המערבית הקפיטליסטית משלים אותנו בחופש הבחירה שלנו בעזרת זוטות, בבחירה בין "פפסי" ל"קולה" (בהקשר זה כדאי לזכור שגם המפלגות הפוליטיות הפכו במידה רבה למותגים). "חברת החירויות" שלנו, טוען ז'יז'ק, משלה אותנו - היא שוקדת על הסתרת העובדה שגם היא הוציאה מכלל חשבון את אפשרויות הבחירה הנוגעות לקואורדינטות היסוד, לדברים המהותיים.
|
|