בתשובה לרון בן-יעקב, 01/02/04 20:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה, זה עוד חידת טריוויה? אני מנחש שהוא הניח את הקומקום על הריצפה ואמר " את הבעיה הזאת כבר פתרתי". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וזו כבר נפתרה, אמר לעצמו הרב: "ייתכן שבדלת עומד אדם הזקוק לעזרתי, וזהו עניין חשוב מאין כמוהו, חשוב הרבה יותר מעיני הטרוטות". ניגש הרב ופתח את הדלת, שם עמדה השכנה ממול, הגברת בלייר, כתונת לילה דקיקה ושקופה לבשרה, רגליה יחפות ובידה עיתון הבוקר המגולגל. הרב אכן צדק - "רביי", אמרה הגברת בלייר, "שמא אוכל לשהות בדירתך כמחצית השעה... יצאתי החוצה לרגע לקחת את העיתון והדלת נסגרה... אני מחכה לטוני, שיגיע עם המפתח והכל יבוא על מקומו בשלום." השפיל הרב את עיניו מטה, לבל יחטא במבט, ואמר לה בנימוס: "בוודאי, בוודאי, הכנסי נא." פסעה הגברת בלייר שלושה צעדים פנימה ורגלה היחפה נתקלה בקומקום. היא השתטחה אפיים ארצה וזעקה רמה עלתה מגרונה, שכן סדקה חמורות את קרסולה. "אויי ויי", אמרה הגברת, "ונדמה לי שאני גם בהריון, בנוסף לכל הצרות!" בבית החולים נערכו לקרסולה של הפצועה צילומי רנטגן אשר פגעו בהתפתחותו של העובר, ובמקום טוני בלייר פוטנציאלי קטן, עגלגל ורב און, נולד לה ז'אן פול סארטר קצר קומה, פוזל וממושקף. "אההה, עכשיו אני מבין למה אומרים שקומקום תה הוא עניין אקזיסטנציאליסטי טהור!" אמר הרב נויגערשטוסערגאנצעמאכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי כל אות ראשונה אבל לא מצאתי מסר סמוי. אני רמזתי לחידה-בדיחה הישנה על המתמטיקאי שלמד להכין כוס תה כאשר הקומקום היה על ריצפה ( ראשית, הרם את הקומקום לברז, שנית, מלא את הקומקום במים ...). בפעם הבאה שרצה להכין תה, הקומקום היה על השולחן, הוא הוריד אותו לריצפה ואמר- את הבעיה הזאת כבר פתרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מה עם מפעילי העגורנים? לא שכחנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפעילי העגורנים אתה שואל? מה עם מפעילי התנורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, ערן, אם אתה פה: הכותרת של תגובה 198805 היתה באמת הזמנה למערכת לשנות את הכותרת תוך גילוי אחריות לאומית. אפשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתם מבינים מה היתה הכוונה המקורית בסיפורו של הרב יעקב נויגרשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מבינים, מבינים, אבל המשל ההוא חסר, איכשהו, אם יורשה לי, איזשהו משנה זוהר. מה לעשות, המורה ניצה בכיתה ז' אמרה שצריך התחלה, אמצע וסוף, וייתכן שהכלל השטחי וחסר המעוף הזה הוא נכון גם כשמדובר במשל עמוק מני ים. (ולא אכפת לי שאתה לא מכיר בקיומם של אלמונים. מצידי, זכותך המלאה היא גם לא להכיר בקיומה של הג'ירפה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הבנת (ומה הקשר בין האכפתיות שלך לזכותה של הג'ירפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא בטוח שהבנתי מה הוא הבין. אני *חושב* שהבנתי למה התכוונת במשל על המשל, אבל אשמח מאוד אם תסביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לקיומה של הבדיחה ואף מכיר, אא''ט, מספר גירסאות שלה, אבל לי אין שום יומרות ומצידי זה היה בסך הכל שעשוע, שעשוע קטן ותו לא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |