|
||||
|
||||
לא על חודו של ביטוי יחיד אלא על חודם של אינספור ביטוי רחוב גסים וזולים שאוזן יהודית קצה בשמיעתם, כפי שמפורטים לפרוטרוט בלינק הקישור ל"מעריב". עם זאת, אתה בהחלט מעורר נקודה חשובה. בעיני, ובעיני בלבד, רוב המילונים בלית ברירה עוסקים בסלנג הרחובי הנפוץ, בשביל לא להפסיד חלילה אף פלח שוק פוטנציאלי. לכן: 1. אינני מעוניין לשלם פרוטה שחוקה עבור *כל מילון ומילון*. 2. לא כל מילון יועד לקריאה עבור ילדתי בת ה-7. ואין זה משנה מה שמו של המילון: "אבן שושן" או "רב מילים" או שד יודע מה והוא ככל הנראה יודע על הרבה שצצים כפטריות לאחר הגשם... הדוסים היו אומרים לך: "זה נבלה וזה טריפה", ואני אוסיף באקצנט הרוסי הבולט שלי: "ואין ברירה, עברית שפה קשה, צריך מילון אחד בבית"... |
|
||||
|
||||
מה"אינספור" הזה כולם כמעט נמצאים גם ברב מילים, למעט צירופי "כוס-" (אוחתק, אמק) והצירוף "בן-זונה". גם "תפס ראש" איננו אבל יש במקומו את "תפס תחת", שאין באבן שושן. ומה ש"חמור" יותר, ראה את ההגדרה ל"שמוק" ב"רב מילים": "כינוי גנאי חריף" וגו', ואז הדוגמה: סתם שימוש יומיומי ולא נורא בכלל ("אל תהיה שמוק, תלווה לי שקל"). מילון שמצדיק קריאה למישהו "שמוק" כי הוא לא מלווה לך שקל!? |
|
||||
|
||||
על אף יהודי כבר שמעתי (ואני גם רואה אותו לפחות פעמיים ביום, בראי), יפה לראות שגם האוזן נכנסת למאגר הגנטי הייחודי של עם הבחירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |