 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל תסיט את הנקודה מהעיקר. החוצפה איננה ברובד של ברשות היחיד, אלא ברובד הציבורי. חלק מהעולים מחבר הלאומים אינם רואים כל צורך להכיר תודה למידת הכנסת האורחים שנהגו בהם הישראלים, בכך שהם עוברים על החוקים הלאומים של המדינה ופוגעים ברשות האומה הישראלית. מכירתו של הבשר הלבן בפומבי במדינת היהודים, פוגעת קשות ברגשותיהם של יהודים רבים, שכן האיסור על המכירה הוא ביטוי של הזהות הלאומית היהודית לא פחות מהזהות הדתית. וכאמור, במשך מאות בשנים היה החזיר סמל אנטי יהודי ושונאי ישראל השתמשו בו כדי לנגח יהודים, להציק וללעוג להם. האם יש צורך בהצגת דוגמאות מן ההיסטוריה? ואם מדובר בפגיעה ברגשות הציבור הישראלי, הרי שהדבר פוגע גם ברגשותיהם של הערבים הישראלים; שכן אכילת החזיר נמנעה מהמצרים והצידונים ואסורה גם על המוסלמים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרגשות שמתעוררים בך כשאני אוכל בשר חזיר מעניינים אותי הרבה פחות ממה שאתה חושב. כנ''ל רגשותיהם של המוסלמים וכל אחד אחר שמנסה לאכוף עלי את הסמלים שלו. לגבי החוק, אני עדיין מחכה למשפטן שיפסוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבין דבר אחד: מצידי לגיטימי שתאכל את שעולה על רוחך וליבך בביתך, ברשות היחיד שלך. ואילו מכירת הבשר הלבן ברשות הרבים במדינת ישראל פוגעת קשות ברגשות הציבור הישראלי, היהודי והערבי גם יחד. ממתי מותר לך לפגוע ברגשותיו הלאומיים והדתיים של הציבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לך על רוחב הלב. שלילת האפשרות לקנות בשר חזיר ברשות הרבים פוגעת ברגשותי כאדם חופשי, ואלה קודמים לרגשותיך הלאומיים,דתיים או צמחוניים. מה אעשה עם אנשים פחות נאורים ממך, שרגשותיהם נפגעים גם מהידיעה שאני אוכל חזיר בביתי? מה אעשה עם חובבי חסה שקוראים לי "רוצח" כל פעם שאני מעלה את הכולסטרול שלי? מה אעשה עם אסתטיקנים שהמראה המוזנח שלי הורס להם את היום? אני אגיש לך מה אעשה עם כל אלה: בדיוק את מה שאני עושה עם מחזירים בתשובה ומטיפים דתיים שמצטטים לי את ווליקובסקי ופוגעים גם ברגשותי וגם בלחץ הדם שלי, ומה שאני עושה עם אוהדי בית"ר ירושליים, ומה שאני עושה עם אוכלי חצילים שמעוררים בי בחילה פיזית - כלום, נאדה, זילץ'. הרגשות שלי הם העניין שלי, ואני לא מנסה להעמיס אותם עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה אישית: מה יש לך נגד הפרופ' עמנואל וליקובסקי המנוח? ולמה שהדתיים לא יוכלו להתבסס על מסקנות מחקריו המדעיים? (ואנא ממך, אל תנסה כעת להקדים לי הקדמה בצורת "הסבר פניך לתייר" על האיש ותורתו השנויה במחלוקת מדעית, רק תענה על שאלותי. אני גם יודע שפורסם על דפי האייל דיון שלם על מחקריו, הגם שטרם מצאתי זמן לקרוא את הדיון המעניין אותי. ואפילו יש לי בבית את כל ספריו באנגלית, בעברית וברוסית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש היה Crackpot שלא הבין על מה הוא מדבר. תורתו לא "שנויה במחלוקת מדעית" יותר מתורתה של אגודת הארץ השטוחה. זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום למדתי ששני אחוז מאוכלוסי ארה"ב מאמינים בתיאוריית הארץ השטוחה, ועוד חמישה אחוז לא בטוחים. השנה, וידאתי בשלושה מקורות אמינים ליתר בטחון, היא 2020. על זה היתה ברטה קול אומרת: "Fry me for an oyster". מה זאת אומרת "מי זאת ברטה קול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שתי דרגות מתחת. בכלל חשבתי שארל סטנלי גרדנר זה פסבדונים קיבוצי כמו אלה שכתבו את ''ביל קרטר'', ''פטריק קים'' ו''סדרת האימים''. מה שהטעה אותי היה הפורמט הדומה של ספרי הכיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמשפט ״Extraordinary claims require extraordinary evidence״ תופס גם לסקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה הזו מתייחסת לאותו סקר. בשורה התחתונה היא אומרת: 1. יש בעיות בסקר אבל הן לא כל כך משמעותיות. כנראה אכן יש 1-2% שמאמינים בכדור הארץ שטוח. 2. אולי זוהי לא תוצאה כל כך חריגה (extra-ordinary) . סקר אחר מראה שכרבע לא מאמינים שכדוה״א מקיף את השמש, וחצי לא מקבלים את הטענה שלאדם ולחיות יש מוצא משותף. אז לפעמים יש כמות גבוהה של אנשים שדוחים את הקונצזוס המדעי - מה חריג בכך שזה קורה גם לגבי צורת כדוה״א? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שאצלנו בבתי הספר היסודיים אין כזה דגש על מדעים כמו (לפי התרבות הפופולרית) בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן זה מזל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אמור להיות עם אמוג'י האירוניה. וגם אין לי משהו מסודר להגיד על זה, רק זה שמצד אחד נטיתי תמיד לקנא באמריקאים על שיעורי המדעים בבית הספר (כשאצלנו נדמה שהדגש הוא יותר על תורה), ומצד שני זו התוצאה; אבל אין כאן טיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שכמות השיעורים המדעיים שונה מאד בין בתי ספר שונים בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משווה את הניחוש שלך ומעלה: אני מנחש שנדירים שיעורי המדעים בבית ספר, ברוב העולם, שבהם מקדישים תשומת לב רבה למתודה המדעית, להטלת ספק, לאיך יודעים, להטיות קוגניטביות וחברתיות ואיך מתגברים עליהן. בשיעור מדעים טוב-שגרתי התלמיד יעשה איזשהו ניסוי בכימיה או ביולוגיה "קטנה", ולחילופין ילמד עובדות על העולם הגדול (כדור הארץ עגול וסובב סביב השמש) והקטן (מבנה האטום) - אבל כעובדות גרידא, בלי דגש על ההוכחות. לא זה ולא זה לא יחסנו אותו היטב נגד תיאוריות כדור הארץ השטוח, בעיקר כשאלו ממוסגרות הרי כתיאוריות-נגד לשקרים דומיננטיים ומערכתיים. לא קשה מדי לשכנע אנשים רבים שבבית הספר שיקרו להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב. אבל איך הייתי מנגיש חומר מופשט כזה לכיתות נמוכות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מתמטיקה היא דבר מופשט שמתחילים ללמוד בגילאים נמוכים. משהו שעולה לי בראש: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרגות שונות של מופשטות. המתמטיקה של הגילאים הנמוכים היא ספירה, ופעולות חשבון יסודיות. לא מסבירים בגילאים האלו מהי פונקציה או מה זה הוכחה במתמטיקה. אני לא אומר שאי אפשר ללמד חשיבה ביקורתית או מדעית בגילאים הנמוכים. אני רק אומר שזה לא טריוויאלי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ששיעורי המתמטיקה בכתות הנמוכות הם ''שיעורי חשבון'', ככה שיעורי המדע בכיתות הנמוכות הם ''שיעורי טבע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ללמד מתמטיקה באינטרנט, על ידי התנתקות מהמסגרת של מתמטיקה בבתי הספר. אני ממליץ בחום על אלפי החידות הוויזואליות-לוגיות של איוון מוסקוביץ. חידות שחלקן *לגמרי לא טריביאליות* ומבוססות על "אמיתות מובנות מאיליהן" בגיאומטריה נאיבית שמוכרות לבעלי נטיה מתמטית בלי שנילמדו פורמלית. כמובן, אם לא רוצים לעשות פעולה פירטית ולתת חומר איכותי בכמויות , צריך שגוף חינוכי (מטעם הממשלה או גוף מתוקצב אחר) יסדיר את זכויות היוצרים, כמו כן צריך להעסיק גרפיקאים ועורכי טקסטים כדי שההצגה של החידות תהיה אסטטית (לא משהו מצ'וקמק שדוחה את המתעניינים). איוון מוסקוביץ הפיץ אלפי חידות כאילו דרך מספר ספרים עם שירטוטים צבעוניים. ספר שהוא גירסה מצומצמת אבל ייצוגית של חידות מוסקוביץ , פורסמה בעברית לפני מספר שנים. השם המדוייק לא זכור לי, משהו כמו "ספר החידות הגדול". ההרגשה שלי שמכירת הספר ניכשלה, משום שרק מיעוט מהתלמידים אוהב מתמטיקה בדרגה שתניע אותו לקנות ספר, שמחירו יותר ממאה שקלים. אבל הפצה חינמית באינטרנט מתאימה לציבור יותר גדול. לגבי השיטה הדדוקטיבית של תיאוריה מתמטית, זו אינה מתאימה לבתי הספר היסודיים בישראל (אפילו בתי הספר התיכוניים לא מצליחים ללמד אותה בצורה מכובדת). תחומים מדעיים לא מתמטיים, כגון חלקים ממדעי החיים, יכולים להתאים לבתי ספר יסודיים או במסגרות קרובות להם. מוזיאון טבע עם דגמי דינוזאורים ודגמי אדם קדמון יכולים לקדם עניין במדעי החיים, מוזיאון טכנולוגיה שבו הדגמות של מיני מכונות פשוטות יועילו גם כן. מועדוני טיסנים ורקטות יכולים לעודד בעלי נטיות להנדסה. סרטים שמופקים ביוטיוב עם תרגום יכולים להועיל גם כן בתחומי מדע וטכנולוגיה אחרים. אחת הבעיות בהנחלת עניין במדע בבתי הספר היא שזה לא מושך את לב רוב התלמידים, לכן לחייב את כל התלמידים בלימודי מדע שיטתיים היא גישה שיותר מזיקה מאשר מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אחת הבעיות בהנחלת עניין במדע בבתי הספר היא שזה לא מושך את לב רוב התלמידים, לכן לחייב את כל התלמידים בלימודי מדע שיטתיים היא גישה שיותר מזיקה מאשר מועילה. אני רוצה להתייחס בעיקר למשפט הזה. אם להקצין, למעט שיעור חופשי1, כל מקצוע שהוא לא מושך את לב רוב התלמידים. יש 2 עניניים: א. האם הנושא ״מדע״ הוא נושא שראוי שכל תלמיד ילמד? ב. בהנתן שהתשובה היא כן, מהי הדרך המיטבית ללמד אותו? לגבי א: בעיני התשובה היא כן. בכל זאת, אנחנו במאה ה 21. זה גם ראוי וגם מועיל. לגבי ב: כמו שאמרת, אפשר לתת לתלמידים שונים בחירה בין נושאים מדעיים שונים. אהבתי את ההצעה שלך לגבי מוזאונים, יוטיוב וכו׳. אבל אני חושב שזה לא תחליף למשהו התנסותי יותר. כמו שצפריר אמר (ואין לי תשובה): איך יודעים שמשהו הוא נכון? ---- 1 כשאני אומר שיעור חופשי אני מתכוון גם לכל מיני שיעורים בסגנון ״שיעור מחשבים שבו המורה מדליקה את המחשב ויוצאת מהחדר..״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שיעור מחשבים שבו המורה מדליקה'' זה רעיון לא רע בתור התחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק טוב. בכיתה ו' או ז' הגיעה אלינו מורה מחליפה צעירה ובעיני פשוט יפהפיה. עשינו לה את המוות והיא יצאה בוכה מהכיתה. אחר כך הרגשתי עם זה רע. לא חושב שראינו אותה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי נסיון דומה בכיתה ט' או י' (בלי דמעות אבל על סף הבכי). היא אמנם לא היתה פצצה, אבל בהחלט נאה ונחמדה ואפילו רכבה על וספה(!) ובכל זאת בעטנו אותה החוצה באכזריות, השד יודע למה. אני חושב שהיא הפגינה חששות וחולשה שהוציאו מאיתנו את היצרים הכי שפלים כתרנגולות בלול. לצערי אני לא יכול להגיד שלא נטלתי חלק בטבח, ואאז"נ הייתי די פעיל שם. פויה. זה מצטרף לעוד כמה זכרונות שגורמים לי להרגיש די חרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. גם אני אז הייתי משתתף פעיל מאד. אצלי זה היה ממש לבעוט בדלי כי השכיח אצל המורות שלי ביסודי היה מורות שמתקרבות לגיל פרישה, עם מראה והתנהגות של דודה פולניה. אולי נקרא שוב את ''בעל זבוב'' כתרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה של בתי בגיל 7 לשאלה - בודקים באינטרנט. כמובן שזה עוד לא פותר באמת. אבל יש לי הרגשה שלדור הצעיר שגדל עם האינטרנט יש כמה חושים יותר מחודדים משלנו. הבנות שלי מזהות פרסומת אחרי פריימים בודדים, יותר מהר ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעילות לדעתי חייבת להיות איפשהו לקראת סוף בית ספר יסודי: קריאה מודרכת באינטרנט. איך מחפשים באינטרנט? לחילופין, אפשר לעשות פעילות כזו כעונש למי שבתשובה סתם העתיק מאמר של ויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך כדי כתיבת התגובה הקודמת היה לי רעיון: ללמד בעצם לא את המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אלא היסטוריה של המדע; בדגש על מהפכות בתפיסה ומה הניע אותן. מה היו התצפיות של היוונים שגרמו להם להגיע למסקנה שהעולם אינו שטוח? למה הרעיון של דלטון שהחומר מורכב מאטומים בדידים היה כל כך מגניב? למה התוצאה של רתרפורד כשהוא ירה חלקיקי אלפא על עלה זהב היתה מפתיעה? כדאי לספר גם על טעויות שלא הובילו למהפכה כי לקח הרבה זמן לתפוס שהן טעויות, אבל זה מאלף לא פחות: האפיציקלים של האסטרונומיה התלמאית. מה שנחמד לדעתי בלימוד כזה הוא שיש כאן סיפורים, עם עלילה, סוג של מנצחים ומפסידים, ואפילו סוג של מתח. לסיפורים כאלו יש סיכוי להיתפס בזיכרון ולשמש עוגנים למחשבה גם בשנים שאחרי בית הספר. מצד שני, אני חושש שגם שיפור רדיקלי באופן הלימודים לא ישנה לתוצאה שעליה מדבר הפתיל הזה. אני חושש שמה שגורם לרוב האנשים הבוגרים להאמין שהעולם עגול או שטוח הוא לא מארג אמונות שנטווה אצלם בילדות ובהתבגרות, אלא בחירה שנעשית מתישהו בחיים הבוגרים, לפי נטייה רגשית-ערכית לסמוך על הסמכות או להאמין יותר לאוונגרד. מי שהרגשות והערכים שלו בגיל 25 (נניח) מושכים אותו להאמין בשטוח, גם אם היה לומר את טובי השיעורים מטובי המורים עשר שנים קודם, השיעורים האלו יפלו שדודים, בכלל לא כוחות, מול הקסם שבטענות האוונגרד השטוח שכתובות באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטואיטיבית הרעיון הזה לא נראה לי. ההיסטוריה של המדע כוללת המון מבואות סתומים שאנחנו יודעים עליהם בדיעבד. מעבר לכך, אם אתה מתמקד במהפכות, אתה מתמקד בנקודות המעטות שבהם משנים הרבה מהידע. אבל לרוב לא משנים את כל הידע בתגובה לתצפית חדשה. מעניין אותי באיזה גיל אפשר להסביר את המונח „קונצנזוס מדעי״. כלומר: לא כל המדענים מסכימים. חשוב לקרוא את מה שכותבים המדענים מתחום מאותו התחום שעליו אנחנו מסתכלים (וצריך גם קודם להסביר שיש תחומי ידע שונים). אבל גם באותו תחום ידע לא תמיד כולם מסכימים, ומעניין אותנו להבין על מה יש הסכמה רחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי, במחשבה שנייה ההצעה שלי קטסטרופלית. ההיסטוריה של המדע, בנראטיבים האלה, מדגישה את המדענים-הגיבורים-האוונגרדיים, שיצאו נגד הדוגמות של קודמיהם ובני תקופתם ויצאו צודקים. התלמיד בוגר התוכנית שלי ייצא עם תמונה ברורה שהמדענים האוונגרדיים שחושבים ההפך מהקונצנזוס של תקופתם בוודאי צודקים, וההיסטוריה תראה זאת. וכמובן, זה בדיוק מה שטוענים מיטב הפסאודו-מדענים היום, יורשיהם-וונאבי של קופרניקוס וזמלווייס. אפשר להישאר עם ההצעה שלי, אבל לאזן כל גיבור מדעי צודק בגיבור מדעי טרגי (או נבל מדעי), אוונגרדיסט שהתברר שהאוונגרד שלו לא היה מוצדק. למשל, ליסנקו, או... ליסנקו, ו... ליסנקו כבר אמרנו? בא לי לציין את פונס ופליישמן, ואת ז'אק בנווניסט, אבל זה קצת פחות נעים עם כאלה שעדיין חיים ושכוונותיהם היו טובות. אני מניח שעם קצת חפירה בגנזכי ההיסטוריה של המדע נמצא את מקביליהם שנשכחו. או חפירה בידע האיילי הקולקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהשרוול: למארק, בכר (פלוגיסטון), מסמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההצעה שלך לא רעה. הסיפור לא חייב להתמקד באיזשהו נרטיב מהפכני. הוא יכול להתמקד בנרטיב של עבודה קשה. של לא רק להאמין במשהו אלא להוכיח אותו. הילדים אצלנו קראו את הספרים בסדרה על ממציאים ומגלים (דרווין, האחים רייט, מארי קירי) וזה הנרטיב שאני זוכר משם. עבודה קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי, טייס מסחרי בארה''ב, אמר לי שיש אפילו טייסים שמאמינים שכד''א שטוח. אמרתי לו שזה לא יכול להיות, כי הם רואים שהוא כדורי. אמר לי- ''עובדה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענין הארץ השטוחה אני עדיין ממתין ליהודה ברקן האמריקאי שיצוץ לו מנבכי הרשת ויודה שזה הכל התחיל ממתיחה שלו ושל חברים שלו והם רק רצו לראות כמה תפוצה והייפ זה יתפוס. ______ בטח אמרו את זה גם על רון ג' הבארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יגלו יום אחד את המגילה שמתארת את ההתערבות שעשו האחים הדייגים בני יונה עם האחים בן זבדי, מי ידוג יותר אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוגע לקטע הראשון של תגובתך: לדעתי האישית, התנגשות ערכית מעניקה זכות למי שערכיו מושרשים יותר הגיונית והיסטורית. אנא, תחשוב על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי האישית ערכיך רחוקים מלהיות מושרשים הגיונית. ערכים "היסטוריים" שלא עברו שינוי, התפתחות, התאמה ועידון אינם מקבלים עדיפות בשל כך, אלא להיפך: הם הופכים מערכים שהיו בקידמת המין האנושי למשהו מפגר (כפשוטו) ופרימיטיבי (כפשוטו). הדוגמא הקלאסית היא עניין הקרבת הקורבנות. היהדות יצאה נגד הקרבת קורבנות אדם, והקדימה בכך חלקים גדולים מהסביבה, ולמרבה הצער כשכל העולם התרבותי התקדם נשארנו דווקא אנחנו עם קומץ שחולם על היום בו יתאפשר לו לשחוט בע"ח רק כדי לשמח את אלוהים. (אפשר גם לטעון שעצם העובדה שהם שרדו את הזמן מראה על איזה ערך אינהרנטי שיש להם, ואני מסכים. הערך האינהרנטי של הערכים האלה בעיני הוא סגולתם לשרוד - לא שונה בהרבה מכמה סוגים של בקטריות שלא השתנו בשלושה וחצי מיליארד השנים האחרונות. זאת הפעם השלישית שאני ממליץ באייל על המאמר Viruses of the mind ב- http://cscs.umich.edu/~crshalizi/Dawkins/viruses-of-... ולמי שעוד לא קרא אני אומר: כן, זה יהיה בבחינה)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הגדרתך ל-"הכנסת אורחים"? לא ייתכן שאתה באמת מאמין שהכנסת האורחים של מדינת ישראל לעולים חדשים זהה במידתה לזו של אברהם אבינו. ודרך-אגב, אולי גם מניעת מכירת/אכילת חזיר פוגעת קשות ברגשותיהם של יהודים רבים (שכן, אתה בפירוש צידדת בגילית, שכולנו יהודים בין אם נרצה בכך ובין אם לאו) שרואים בזה חוק (בדומה לאי האפשרות לנישואים אזרחיים) לא דמוקרטי (גם אם הועבר באופן דמוקרטי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ויקח חמאה וחלב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשכח ולא נסלח את עקדת יצחק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. *הכנסת אורחים* - הגדרה לשונית אשר פירושה קבלת אורחים בסבר פנים יפות. יש להתייחס למצוות *הכנסת האורחים* של הישראלים את העולים מחבר הלאומים (בריה"מ לשעבר) כמצווה שקיימה האומה האמריקאית עם יהודי העולם במאה ה-19 ולא לזו של אבי המאמינים, אברהם אבינו.הלכת רחוק מדי... 2. בכל מדינה מערבית-דמוקרטית מתוקנת, חוק שהעביר הרוב בבית המחוקקים מקפח את המיעוט. רוב שחוקק חוק אשר ביסודו פוגע ברגשותיו הוא, אין למיעוט לזלזל בו ברגל גסה ובמצח נחושה. אחרת הרשות המבצעת, המשטרה וכו', עלולה לאכוף את החוק על המיעוט הזועם. (תשאל את דובי, הוא יסביר לך יפה, אל אף שהפעם יש להניח שאין לו אינטרס אישי). בכל מדינה מתוקנת המכבדת את עצמה ואת חוקיה, היתה הפרת חוק גסה מעין זו זוכה לטיפול הולם של המשטרה ומערכת המשפט, תוך הפעלת הצווים הנדרשים לבטל את המערכת הלא-חוקית שהוקמה באיסור. איזו מערכת? פריצת הגדר של אחד הקיבוצים שהקים להנאתו חזיריה גדולה ובצידה תעשייה שלמה של מוצרי *דבר אחר*. עצם הקמת המערכת והמפעל היתה הפרה בוטה של החוק הישראלי. אך בניגוד למדינות המתוקנות, במדינת ישראל המצב שונה, כיוון שחוק זה עוסק בעניינים יהודיים, לא די שאינו נאכף, אלא שעוד יש לפורעי החוק את עזות המצח לתבוע תביעות. כשמנסים להפעיל את החוק, באים הם בטענת *הקוזק הנגזל* וזועקים חמס שאם יופעל החוק האוסר עליהם למכור את תוצרתם יפסידו את השקעתם... וזה מזכיר לי את אותו אדם שהרג את אביו וביקש את רחמי השופט עקב היותו יתום... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדובי אין מושג מה הוא אמור להסביר, אבל לא משנה. דובי רק רצה לציין שבמדינות המתוקנות, *אף* חוק שמחוקק הרוב אינו פוגע בזכויותיו של המיעוט, וכן כי חוק החזיר הוא חוק בלתי דמוקרטי בעליל, שלא רק שמדינה דמוקרטית לא צריכה לאכוף אותו, אלא שזו פחות או יותר חובתו של אזרח שוחר דמוקרטיה לסרב לקיים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוצפה היא רק שלך, בכך שאתה מתייחס לעולים כאורחים שלך. בתור מי שסביו היו כאן לפני קום המדינה והשתתפו במאבק להקמתה, אני יכול לאמר לך ש*אני* רוצה לקנות חזיר בפומבי (איזה עוד דרך יש לקנות חזיר?). אני לא חושב שנאבקנו שנים כה רבות להשגת מדינה, ע"מ שאני אהיה מדוכא במדינתי שלי, מטעמים של "פגיעה ברגשות". בכלל, כל טיעון ה"פגיעה ברגשות" מפוקפק מאוד בעיניי - אין זכות בסיסית של כל אדם שרגשותיו לא ייפגעו. אני בטוח שרגשותיך ורגשותיהם של הרבה מוסלמים נפגעים כאשר הם רואים בחורה בלבוש חושפני - האם מזה נובע שצריך לחוקק חוק שיחייב לבוש צנוע? מה לגבי טלוויזיה בשבת או סאטירה שמלגלגת על רבנים עכשוויים או דמויות מהתנ"ך, הם לא פוגעים ברגשות שלך? נדמה שהרגשות של אנשים כמוך הם כל כך נרחבים כך ששום דבר פחות ממדינת הלכה לא יספיק ע"מ לוודא שהם לא יפגעו. אני מסכים שחשוב לוודא שה*זכויות* שלך לא ייפגעו, כולל הזכות *שלך* שלא לאכול חזיר או אוכל לא כשר. לגבי הרגשות, אני חושב שתאלץ להתמודד עם הפגיעה הזו כמו אדם מבוגר, ולהבין שלא כולם חושבים כמוך, ושזה לא תפקידך לכפות על אנשים להתנהג בהתאם לנורמות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אם תהיה מדינת הלכה אני מבטיחה בזו חגיגית שרגשותיי שלי מתכוונים להפגע.1 1בטוח שאני אמצא כבר משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 194245 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |