 |
|
 |
||
|
||||
 |
אצלי ב'מילון ספיר' כתוב ש"יפה נפש" הוא "מפונק ומעודן (לפעמים בנימת ביקורת)". ובמילון 'רב מילים' של פרופ' יעקב שויקה מצאתי כתוב: "(בנימה עוקצנית וביקורתית, בייחוד בתחום המדיני-חברתי) כינוי לאדם בעל רגישות מופרזת לקיפוח חברתי, המשתבח ברגישות זו מתוך צדקנות". וב"מילון ההווה" מבית "איתאב" המונח מוסבר: "אציל, עדין (לפעמים באירוניה)".1 כך שכאשר השתמשתי בתגובתי בביטוי המגדיר: "יפי הנפש", כוונתי היתה למשמעותו המילונאית-התקינה ולא לשום משמעות פרשנית-פלפלנית אחרת. 1 על מילון אבן שושן החדיש אינני מוכן לשלם אגורה, בגלל המילים הגסות-הרחוביות שמוסברות בין דפיו. ואיכות היא לא מילה גסה בעיני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמר מר ובסטר בשעתו: איך אתה יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי, בעידן המתוקשר של היום, האם יש לי ברירה שלא לדעת: (ותעיין גם בתגובות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במילון ''רב מילים'' מופיעות המילים הללו (למעט ''כוס אמק'', אבל כן מופיע ''כוס''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויחי ההבדל בין שני הביטויים שהזכרת: האחד הוא ביטוי רחובי וקללה גסת רוח, ואילו השני, המוזכר ברב-מילים, אינו אלא ביטוי לאבר המין של הנקבה. האם באמת אינך רואה הבדל בין הקללה הגסה לבין ההגדרה הלשונית של איבר מאיברי הגוף האנושי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית יש רגעים של בלבול בין השניים (שתיים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל חודו של ביטוי יחיד זה, מבין שלל ניבולי הפה שבשני המילונים, פסלת אחד והאחר מקובל עליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא על חודו של ביטוי יחיד אלא על חודם של אינספור ביטוי רחוב גסים וזולים שאוזן יהודית קצה בשמיעתם, כפי שמפורטים לפרוטרוט בלינק הקישור ל"מעריב". עם זאת, אתה בהחלט מעורר נקודה חשובה. בעיני, ובעיני בלבד, רוב המילונים בלית ברירה עוסקים בסלנג הרחובי הנפוץ, בשביל לא להפסיד חלילה אף פלח שוק פוטנציאלי. לכן: 1. אינני מעוניין לשלם פרוטה שחוקה עבור *כל מילון ומילון*. 2. לא כל מילון יועד לקריאה עבור ילדתי בת ה-7. ואין זה משנה מה שמו של המילון: "אבן שושן" או "רב מילים" או שד יודע מה והוא ככל הנראה יודע על הרבה שצצים כפטריות לאחר הגשם... הדוסים היו אומרים לך: "זה נבלה וזה טריפה", ואני אוסיף באקצנט הרוסי הבולט שלי: "ואין ברירה, עברית שפה קשה, צריך מילון אחד בבית"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה"אינספור" הזה כולם כמעט נמצאים גם ברב מילים, למעט צירופי "כוס-" (אוחתק, אמק) והצירוף "בן-זונה". גם "תפס ראש" איננו אבל יש במקומו את "תפס תחת", שאין באבן שושן. ומה ש"חמור" יותר, ראה את ההגדרה ל"שמוק" ב"רב מילים": "כינוי גנאי חריף" וגו', ואז הדוגמה: סתם שימוש יומיומי ולא נורא בכלל ("אל תהיה שמוק, תלווה לי שקל"). מילון שמצדיק קריאה למישהו "שמוק" כי הוא לא מלווה לך שקל!? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אף יהודי כבר שמעתי (ואני גם רואה אותו לפחות פעמיים ביום, בראי), יפה לראות שגם האוזן נכנסת למאגר הגנטי הייחודי של עם הבחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוס נחשב לביטוי *גס ורחובי* לאבר המין הנשי (שמו הרשמי הוא הפות). כוס הוא המקביל הנקבי לזין. זין זו מילה לגיטימית, לשיטתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוס וזין - זה נבלה וזה טריפה, שניהם מאותו בית היוצר הרחובי. פּוֹת ופִּין - לשון ספרותית ומדוברת מה זה צנועה, אין מילים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לועג למוסרניות והצדקנות כרגע, או מצהיר אותה? (לדעתי אני צריך להתבייש שאני שואל שאלה כזאת, ובכל זאת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם אל תתבייש לשאול, ו"העז לדעת!" (אם לצטט את קאנט). "לא הביישן לָמֵד" (מסכת אבות). אכן, אני לועג למוסרניות והצדקנות של השפה האנושית שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני צריך להתבייש", לא באמת הייתה שאלה, אלא, כמובן, אמצעי רטורי לחשוף את אחד הסממנים הבולטים של המוסרני הטחת ה"אתה צריך להתבייש לך?" המפורסם (לא חייב כמובן להיות מוסרני, רק נוטה לשם) ואם אתה לועג למוסרניות של השפה אין לי אלא להצטרף ולאחל לכולנו שלא נדע עוד ערכים כמו כוס וזין, או פות ופין, אלא רק תותח או חור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו אחד שאמר שלא ניתן להוכיח את קיום האל, שניתן או רצוי להאמין בו באופן רגולטיבי (או כמו שהיינה מיודענו אמר, הוא הציל את אלוהים למען משרתו הזקן) אך לא כמשהו קונסטוטטיבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך מותר לקרוא לגניטליה האנושית בשם כלשהו, או שצריך להעלים את האיברים הללו מהלקסיקון כליל? מה אתה רוצה, בעצם? המילון נועד לתעד את המילים בשפה, כדי שאנשים שאינם מכירים אותן, יוכלו להיוועץ בו ולגלות את משמעותן. להתעלם מביטויים "רחוביים" רק משום שהם אינם נאים לאזניך זו איוולת. לך, לך תקרא את 1984. שם תמצא את אחיך לדעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר סיפרתי את זה פעם, אבל בא לי לספר שוב: השימוש בשם "זין" לאבר הגברי מקורו דווקא בלשון נקיה, שבאה להחליף את השם הוולגרי "זנב" (אתה הבנת את זה, שוואנץ?) ע"י ציון האות הראשונה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, נחום גוטמן כתב באוטוביוגרפיה שלו שהוא וחבריו ללימודים בגימנסיה הרצליה בתל-אביב הקטנה נטלו על עצמם את המשימה החלוצית של המצאת סלנג עברי, ואחת מתרומותיהם היתה המילה "זין" במשמעותה האנטומית. האם הנ"ל מסתדר עם הגירסה המוכרת לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך לבדוק בבית. היום בטח לא אהיה פנוי - אחרי הכל צריך להתכונן לסופרבול - כך שיהיה נחמד אם תזכיר לי מחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, איך אוכל להתפנות לעניינים החשובים באמת לפני שפתרתי את העניין? מסתבר שמה שחשבתי שהוא המקור שלי (הספר "יד הלשון" של י. אבינרי) הוא בכלל לא המקור, ועכשיו נדמה לי שקראתי על זה פעם באיזה עיתון שעקבותיו אבדו. מקורות יודעי איבר מסרו לי שהיה על כך משהו ב"העיר" לאחרונה, ושם נטען שזה קיצור למילה "זרג", ולא "זנב" אבל הרעיון נשאר. אין נתונים על התחדישאי, או לפחות לא זכורים כאלה למקורותי. במילון אבן שושן ממהדורה לא ממש חדשה המילה אינה מופיעה במובן שמעניין אותנו, אבל הפועל "לזיין" מופיע בתנ"ך גם במשמעות לקשט, ואיפ'שהו מדובר על "פילגשים מזויינות זהב". השמט את המילה האחרונה, והרי לך עוד אפשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כתבתי על זה, אם כי הגרסא שאני מכיר התחילה ב"גזר" בימי הפלמ"ח העליזים, הפך לזרג כיופימיזם, ורק אז הולבשה המשמעות על האות השביעית האומללה כלשון נקיה ליופימיזם שהתלכלך. אני גם אוהב להקביל את התהליך הזה לתהליך התקדשותה של האות ה', שנועדה במקור כתחליף לשם המפורש, ואז נעשתה קדושה בעצמה, עד כדי כך שכיום ישנם שכותבים ד' במקום. התקווה שלי היא להתכנסות של שתי המגמות הללו: עם התקדשותה של האות דל"ת, היא תוחלף באות אחרת, נגיד קו"ף (וכבר נהוג לכתוב יקוק במקום השם המפורש), ולאט לאט יעברו הדתיים את כל האותיות בא"ב העברי, עד שתיוותר להם אופציה אחת בלבד, הלא היא האות זי"ן, ותהיה שמחה וצהלה. יברכך ז'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר אולי להוסיף אותיות לשפה, נניח ''ג'ימל'' או ''ז'יין'' (כמו בתחילת ג'ון וז'אקלין בהתאמה) ואז להשתמש באותיות מומצאות אלה לבטא את מהות האל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר כאן, מפריח תקוות באוויר ושולח חיוכים לחברה2, אולי תעשה בקסמיך ותמצא פיתרון להרגל (המגונה!) של דתיים רבים, לשים גרש מעל צירופי האותיות "יה", ו-"יי" כשהם סתם מופיעים בתוך מילה? אני מנסה להיגמל מזה כבר שנים, ללא הועיל. 1 גנבתי את הכותרת מדיון אחר. 2 גם זה מדיון אחר. ככה זה כשמשלימים הכל בבת אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? הדגימי, בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י'הי'ה. הרצלי'ה. בינתי'ים. כשכותבים בכתב יד, זה לא נראה בדיוק ככה- הגרש הוא מעל צירופי האותיות, ולא ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שאת תופסת את עצמך עושה את זה, פשוט תנשכי לעצמך בחוזקה את הידי'ים, אופס, אהההה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבילי משהו, לא? אני לא ראיתי כזה אף-פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, דבילי משהו. מן הסתם לא יוצא לך לקרוא הרבה כתב יד של אנשים דתיים. זה די נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתדהמתי גיליתי שהאל"ף ב"אל" נהיתה טאבו. אולי זה ישן, אבל בבועה שלי נחשפנו לזה רק בזכות קאבר לירדנה ארזי: רק תפילה אשא, הו קלי קלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו כלי כלי שאקל, שמור עלי מן המתחסדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף לזה את אלוהים, שכבר מזמן הפך לאלוקים (קלוקים?), ואת אדוני שהפך לאדושם, ותקבל עם נוירוטי אחד המדבר שתי עבריתות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלון מורה כבר קיים ולא צריך להמציא אותו. אבל מסתבר שאפילו שם המשפחה המקורי של עגנון הוא שם מקודש. עבור עגנון זו הייתה דווקא סיבה להשתמש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השטויות הפאגניות האלה צורמות מאד גם באוזני. כבר השימוש הנפוץ והכה מכוער ב''אלוקים'' דוחה בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני גיליתי שיש כאלה שכותבים "יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" . מעניין שדווקא האל"ף והה"א של אלוהים ניצלו פה מהגורל המר. תודה לקל על חסדים אטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מפסיק להתמיה, כמה עבודת אלילים ניתן למצוא גם בדתות מונותאיסטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שעובדי אלילים לא שונאים כ''כ בני דתות אחרות, לעומת המונותאיסטים המצטיינים בשנאת האחר. יצא לי במקרה לשמוע תכנית של שו''ת של בני נוער עם הרב שלמה אבינרי. ילד אחד שאל - אם מוצאים פלפון שבתוכו הכול כתוב בערבית, וברור על כן שהבעלים ערבי, האם אפשר להשאיר אותו אצלך. התשובה היתה שמצוות השבת אבידה מתייחסת ליהודים, ולכן זה בסדר לא לעשות מאמץ למצוא את הבעלים הלא-יהודי של החפץ. אבל אם רוצים לעשות ''קידוש השם'', אפשר להחזיר לבעלים החוקי, כדי שהגויים יראו את עם ישראל ואת אלוהיו באור חיובי. עוד נער שאל אם כשהוא רואה כומר ברחוב הוא צריך לירוק מול פניו, או מאחורי גבו. הפעם למרבה השמחה הרב אמר שיריקה על כומר לא מוזכרת בשום מקור יהודי, וזה מנהג שאין לו על מה להסתמך, ולכן לא צריך לירוק. אני וכמרי ארצנו נושמים לרווחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לירוק (בחולם) לא צריך, אבל ליקוק (בחולם) - זה כבר ענין אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי בשם הרב- שמו שלמה אבינר. (שלמה אבינרי זה מישהו אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך מתמיה, ובכלל לא עבודת אלילים. יש מעט מאוד דברים קדושים ביהדות, רובם ככולם לא מוחשיים. אחד מהדברים הקדושים הוא שמו של האל. נמנעים מלכתוב את שם השם מסיבה די מעשית- איסור מחיקת השם [ויקיפדיה] שמחייב לגנוז כל מה שנכתב עליו אחד משבעת השמות הקדושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהים איננו שמו המפורש של האל, ואין שום סיבה (חוץ מטקסים פאגניים) לקרוא לו אלוקים. לו התופעה הזאת היתה רק כדי להימנע מלכתוב ג'הווה, לא הייתי מתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כותבים G-D ולא GOD? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו אם נקבל את זה - מילא בכתובים, אבל למה *לעזאזל* אומרים אלוקים, בפה ולא בכתב? אכן אמונות טפלות אולי יותר מתאים כאן מאשר עבודת אלילים (למרות שדומני שביהדות יש להם מן המשותף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמונה דתית היא, לפי אמברוז בירס, אמונה ללא הוכחה במה שמישהו ללא ידע אמר על משהו ללא מקבילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר לאמונה דתית כאן (בלי קשר להסכמתי להגדרה שלך) - במשך אלפי שנות יהודים אמרו וכתבו אלוהים, עד שהגיעו שלהי המאה העשרים והכניסו את השטויות האלה לז'רגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שכותבים Z"L על מי שנפטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. מקבילה מתאימה יותר היתא אם היו אומרים (וכותבים) זקרונו לברקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו זה ממש מהדהד עם הכותרת שנתת לפתילון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שבשני המקרים מעבירים את צורת הכתיבה מעברית לאנגלית. במקרה הראשון מקף במקום אותיות באמצע המלה. במקרה השני סימון של ר''ת כמו בעברית. אבל אולי זו רק אסוציאציה אישית שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך בויקיפדיה מדובר על שבעה שמות, שאלהים הוא אחד מהם. בעניין הדיבור- יש את הדיבר השלישי ''לא תשא'' (שעליו עובר, פחות או יותר, הטיפוס ממונטי פייתון), ועונשו מלקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאנחנו למדנו תנ''ך, וקראנו בקול מן הכתובים לא פעם, לא היתה שום בעייה בלומר אדוני, אלוהים, וכל כינוי אחר מלבד השם המפורש המוזכר בסרטון, ואותו אכן לא מבטאים אלא מחליפים במילה אחרת. אני מניח שלו הדיבר השלישי היה נתפס ככה מאז ומעולם, לא היינו משתמשים בנוהל הזה. ההתפשטות לשאר השמות לאורך השנים נראית לי כסוג של התדרדרות למנהגים טפלים ותפלים שמשמשים איזה סוג של סדין אדום של מי שומר יותר מרעהו, ולא משנה אם זה מתבטא בטקסים חיצוניים אוויליים ככל שיהיו. אלה בני הלוויה של ההתדרדרות בהחמרה הדתית שגורמת להפסקת שירת נשים ועוד גזרות חדשות לבקרים שאין להן כלום עם היהדות המסורתית. והרי המילה שלוהים משמשת בשפה גם כדי לציין אלוהים אחרים, אלוהי הכסף, אלוהי הרייטינג וכדומה. כמו שזה נראה היום, אני לא אתפלא (גם אם אקיא קצת בפה) לשמוע על אלוקי הכסף, אלוקי הממון ובעזרת קשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהי הממון [ויקיפדיה] נשמע לי כמו ביטוי גנוסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הגילוי הנאות, אני רוצה לדווח כי שאלתי קולגה בעל כיפה, והוא אומר שמילדות אכן חונך לומר אלוקים ולא אלוהים, כשהכוונה היא לקב''ה בכבודו ובעצמו, ואלוהים כשהכוונה לכל ביטוי אחר שמכיל את המילה הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש תחרות הקפדות די דבילית. בעניין "לא תשא" הכוונה היא להשבע בשמו לשווא או שלא לצורך. בתנ"ך אנחנו רואים שדווקא נשבעים לא מעט בשם ה' לדוגמה : "וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל חַי יְהוָה אִם יוּמָת." אלו מן הסתם שבועות לצורך ולא לשווא. ובעניין הכתיבה- מותר לכתוב, אסור למחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשווא - שבועת שקר. שהרי <קישור https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%... נאמר>: אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. אז כשנשבעים, נשבעים בשמו של ה'. אבל אם בית הדין מחייב אדם להשבע על מנת לוודא כי איננו משקר ולמרות זאת הוא נשבע לשקר, אז הוא עובר על האיסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת: הקישור שלך נכשל בגלל התו : בתוכנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשירת נשים אין דבר עם היהדות המסורתית? האיסור מופיע בכתבים בני למעלה מ-1500 שנה. אם 1,500 שנה לא נחשבים מסורת, אני לא יודע מה כן. מגוחך שגבולות והגדרת המסורת נקבעים על ידי אנשים שההבנה שלהם והעיסוק שלהם במסורת קלושים כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא מופיע בהקשר של דברים שמפריעים לקרוא 'שמע'. לא שירת נשים בעלמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המקור לדבריך? אתר "דעת אמת"? כי הגמרא והפוסקים אומרים אחרת. באופן כללי המושג "ערווה" הוא איסור שנוהג בכל זמן. וכמובן שאסור לקרוא את שמע במצבים של חוסר צניעות או מול טינופת. זה לא אומר שללא קריאת שמע מצב של חוסר צניעות מותר, או שהטינופת הופכת נקיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכות כד ע''א. וכל מיני דברים מעניינים אפשר ללמוד משם, על הצניעות, או ליתר דיוק - היעדר הצניעות של אבותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי הפנה אותך לשם? שגם שם לא מדובר רק על איסור שבזמן ק"ש. ומי שלומד משם על העדר הצניעות של אבותינו, לא מבין מה הוא קורא. יש מקומות רבים בתלמוד בהם דנו באיסור על גבר לשמוע שירת נשים. מי שהפנה אותך למקור ההוא בלבד עשה זאת או מתוך בורות או מתוך כוונה להטעות. ממליץ לך לקרוא את הערך קול באישה ערווה [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה: האשה יושבת וקוצה לה חלתה עירומה1. אנשים ישנים בעירום. כולל בנים ובנות קטנים יחד עם הוריהם. כנראה שהסטנדרטים היו שונים קצת. 1 למה זה הוזכר בכלל, אם לא היתה אפשרות כזו עולה על הדעת? וכי אשה חרדית היום תלך עירומה בביתה? או אשה דתית? קל וחומר כשמדובר בברכה שצריך לברך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נראה. זוג שישנים יחד בעירום... לא צנוע? מופרך? זוג שישן יחד, צריך לקרוא קריאת שמע או לא? אם כן, איך קורא? וזוג שלא מתלבש כשהילדים הקטנים שלהם ישנים איתם, כנראה על היצוע היחיד בבית, כל כך בעייתי? ישנו עם בגדים? זה לא כמו היום שיש פיג'מה וכמה מערכות בגדים לקיץ ולחורף ולאביב ולמסיבות ולשבת ולפה ולשם. ביום לובשים את הבגד, בלילה בלי ומתכסים בשמיכה או משהו. זהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שזה אותו תהליך אבולוציוני שהפך את ה''זין'', שהיה דרך תרבותית לומר ''זרג'' על ידי הזכרת האות הראשונה, למילה גסה יותר מהמקור. אבל אין לי שום בעיה שתתלונן על הטמטום המובנה במנהגים הדתיים. רק תיזהר לא להתעייף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני מבין מהערך בויקיפדיה: מישהו קרא מהתנ״ך את הפסוק: ״לא תעשו כן להשם אלוהיכם״ והסיק מזה שיש 7 ״שמות״ שאסור למחוק, שני שמות של אלים כנענים (יהוה1, אל), ריבוי של אחד מאותם אלים כנענים (אלוהים), שם של עיר סורית עתיקה (שדי), ריבוי של צבא (צבאות), האדון שלי (אדוני), ומשפט רטורי (אהיה אשר אהיה)?! ואם אסר למחוק, אז אסור לכתוב, כולל ״גוי״ שלא יודע מה הוא כותב. אבל, רגע, אם אסור לכתוב אל אז גם אסור לכתוב בית אל? לא, על דאגה, מותר, ברור שמותר, הנה, מישהו אחר נתן לכם תירוץ... אני לא יודע אם הייתי קורא לזה ״עבודת אלילים״, אבל זה בטח לא ״סיבה מעשית״, זה יותר מה קורא כשמישהו לוקח אמונה תפלה, עושה לה רציונלזיציה, ומנסה להפוך אותה לחוק. אני לא בטוח שבמובן הזה היהדות יוצאת מגוחכת פחות מזה. 1 כן, כתבתי את זה. עכשיו לכו תמחקו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם של עיר סורית עתיקה? יש לך מקור? (אם לחזור לנושא)? בד"כ יישובים הם על שם אלים ולא להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל: ״... ייתכן, שמקור השם אל שדי נובע מן העיר שדי שהתקיימה בתקופת הברונזה על נהר פרת בצפון סוריה. ...״ אלוהים (יהדות) [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> כשמישהו לוקח אמונה תפלה, עושה לה רציונלזיציה, ומנסה להפוך אותה לחוק. אפשר להסתכל כך על כל מצווה דתית. לחכות 6 שעות בין בשר לחלב זו הרחקה יותר גדולה מאשר לא לכתוב את שם האל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע על ״כל״ מצוה דתית... יש מצוות דתיות מפורשות (כבד את אביך ואמך, לא תבשל גדי בחלב אימו...), ויש מצוות דתיות שאפשר להבין את ההגיון מאחוריהן (הפרשת מעשר, איסור על רצח...). לא הייתי לוקח את ה״לחקות 6 שעות (תלוי ברב) בין בשר לחלב״ ככתב הגנה על ה״מעשיות״ של היהדות - אבל אני לא חושב שהיא התחילה כאמונה תפלה (לא שהתוצאה פחות משעשעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שדתיים לא רושמים "אלוהים" כי אסור להם? תיכנס לרוטר ותראה מאות איזכורים, שאין ספק שחלקם הניכר של דתיים מוצהרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משערת שאתה מכיר את הבדיחה, למה מופיע 3 פעמים 'לא תבשל גדי בחלב אימו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו''לא תנאף'' רק פעמיים. זה סיפר אורי זהר כשהתחיל לחבוש כיפה צבעונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ה'לא תנאף' אני לא מכירה. ספר. יש לי הרגשה שזו לא אותה הבדיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תבשל שלוש פעמים- שאסור לבשלו, אסור באכילה ואסור בהנאה. אבל לא תנאף רק פעמיים- שאסור לבשל ואסור לאכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תבשל - תכנון הניאוף,מזימות וכדו'; " רוצה לעלות אלי לקפה? ; לבוא לעזור לך וכו' לא לאכול - עצם הניאוף. לא להנות - זה שייך ל"לא תתורו...אשר אתם זונים" ולכן נדרש רק פעמיים. מתוך:חידושי הרב קוזמו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהים: "לא תבשל גדי בחלב אימו". משה: "אתה מתכוון, שאסור לאכול פפרוני על פיצה וצ'יזבורגר?" אלוהים: "לא תבשל גדי בחלב אימו". משה: "אתה מתכוון, שנפריד את הכלים, ואת התנורים, והכי טוב - מטבחים נפרדים?" אלוהים: "לא תבשל גדי בחלב אימו". משה: "צריך לחכות 3 שעות או 6 שעות בין בשר לחלב?" אלוהים (ביאוש): "תעשו מה שבראש שלכם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיחה מס' 1741 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלך יותר מצחיק, כי הוא נוגע נכון בצרה הזו של ההקפדה. אני בכלל קורא חלב בצירה במשמעות שומן. לא תבשל גדי בשומן אמו נשמע לי כמו איסור הרבה יותר מציאותי. מי בכלל מבשל בחלב במזרח התיכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לבשל בחֵלֵב. אפשר לטגן בחֵלֵב. נדמה לי שדי ברור מלשון התנך שבישול הוא בנוזל ושונה מצליה או טיגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. חֵלֶב, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם אתה קראי סטייק מטוגן בחמאה הולך, כי זה טיגון ולא בישול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד זה חמאה ולא שמן עמוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנינו מסביב. בבישול הלבנוני עושים שימוש בבישול בשר בחלב ובישול בשר ביוגורט. אולי גם בסורי. __ אם אתה מבשל את הגדי בשומן אימו, היית צריך להרוג את שניהם. תבשל אותו בשומן עצמו, יותר טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 646000 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. It's deja vu all over again | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא עבודת אלילים, זו לשון נקיה [ויקיפדיה]. זה קורה גם אצל חילוניים למשל: "אני צריכה ללכת להתפנות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה דוגמא טובה למה כדאי להשתמש בשפה נקייה.. תגובה 635614 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Did you just say that God is like shit?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התכוונתי לאמר ש: G-D is like shit | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נדבך במיצעד האיוולת התרבותי שחותר תחת אושיות יציבות הבנייה המתחדשת של העם היהודי החדש בארץ ישראל. אחד מעמודי התווך של תרבות הוא השפה, ואם בה מזלזלים, ואם אותה מסלפים ומדרדרים, איך נתייחס לשאר סממני התרבות שאינם מעמודי התווך? חאראם The problem of Arabization and vulgarization of the beautiful Hebrew language will be fixed by the TRANSFER of all Muslim Arabs to Jordan,
Nekuda |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה הבעת הדאגה-הכנה הזו לגורל השפה העברית צריכה להכתב באנגלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם מדובר בסוס טרויאני, פרובוקטור, או שזה באמת היה גול עצמי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |