בתשובה לאלון עמית, 27/11/03 12:18
המתמטיקה של הפוסטמודרניזם המאוחר 192997
שמעתי היום (בבר-אילן) הרצאה של פרופ' שבתאי אונגורו, פילוסוף והסטוריון של המדעים מתל-אביב.
כותרת ההרצאה היתה "מדע, מתמטיקה והסטוריה - האם ייתכנו בעידן הפוסטמודרני", ולהנאתי הוא לא הספיק לדבר הרבה על מדע או הסטוריה.

פרופ' אונגורו נודע בעיקר כהסטוריון של המתמטיקה, ובין שאר ספריו, הוציא (ביחד עם דוקטורנט שלו) פירוש לספר של אפולוניוס על חתכי חרוט (הספר נכתב במאה השניה או השלישית, ועוסק באליפסות, היפרבולות וכדומה).
כמה שנים קודם לכן, הוא פרסם מאמר-פרשנות שניתח את "חתכי חרוט" מנקודת מבט פמיניסטית: ה"עקומות", נקודות ה"השקה", המעגלים המושלמים מול האליפסות המעוותות, "מקומות גאומטריים", ועוד - כולל ניתוח בלשני מפורט המראה שאפולוניוס כתב ספר-הדרכה לדיכוי נשים, ולא עבודת מחקר מתמטית. תקציר של המאמר התפרסם בכתב-העת "זמנים".

אם לסכם את ההרצאה במשפט אחד, "דיסציפלינה שמאפשרת להעביר ספר על חתכי חרוט ככתב פלסתר מדכא - מוכרחה להיות קשקוש".
מסתבר שהעורכים שקנו את המאמר של סוקאל חולקים עליו בנקודה זו - הם פנו אליו לאחר שהמאמר התפרסם, ובקשו שיפרסם אותו גם אצלם.
המתמטיקה של הפוסטמודרניזם המאוחר 193000
מרתק. האם אתה יודע אם התקציר שהתפרסם ב"זמנים" הניח לקורא להבין שמדובר בבדיחה, או שאמר זאת מפורשות? האם עורכי העיתון הבינו זאת? מצער שבעמוד-הבית שלו אין את המאמר המקורי, ולא את התקציר. חבל, חבל שלא פרסם גם ב-Social Text. היה יכול להיות קטעים.

מה היתה, אם אפשר להציק עוד, מסקנת ההרצאה לגבי "מתמטיקה - האם תיתכן בעידן הפוסטמודרני"? אני מקווה שאין סיבות אמיתיות להניח שלא (או לחליפין, שכן, אבל עם קריטריוני-פרסום נוסח אנדרו רוס וידידיו).
המתמטיקה של הפוסטמודרניזם המאוחר 193007
המאמר ביצע ניתוח לשוני בשיטות פוסט-מודרניות במטרה להגיע למסקנות אבסורדיות. פרופ' אונגורו אמנם לא אמר זאת במפורש, אבל מן ההקשר היה לי ברור שהמטרה הוצגה במאמר.
הוא הסביר שדחה את ההצעה לפרסם ב- Social Text משום שזה היה "מביך" (ולא פירש למי).

לגבי מסקנת ההרצאה: אפשר לישון בשקט. המנחה שאל האם ניתוח תלוי-הקשר של טקסטים הסטוריים (יווניים, במקרה של עבודתו הגדולה של פרופ' אונגורו) יכול להוביל למסקנה הפוסט-מודרנית שיש "מתמטיקה יוונית", ו"מתמטיקה מצרית", ו"מתמטיקה מודרנית" בלי קשר ביניהן ו‏1פרופ' אונגורו השיב שעם כל הניתוח ההסטורי של הטקסטים, אסור לשכוח שהם עוסקים בטענות מתמטיות (ברמת הפשטה כזו או אחרת) ולכן מהווים (במלים שלי) תשובות שונות לאותה שאלה.

עד שלא מוכיחים לי את ההיפך, אני מתכוון להניח שאפשר לעסוק במתמטיקה אפילו בעידן הפוסט-מודרני.

1 (לפני שהספקתי לומר שאת כל המשפטים של אפולוניוס על חתכי חרוט אפשר להוכיח בשעתיים תבניות ריבועיות ושעתיים יחסי-שטיינר כפולים)
המתמטיקה של הפוסטמודרניזם המאוחר 193020
איזה מזל. אפשר להמשיך לעבוד. וא-פרופו הדיון לגבי עתיד הפיזיקה: התחושה שלי (רק תחושה) היא שבמתמטיקה יוכל המין האנושי להמשיך לעסוק פחות או יותר לנצח, כשהגורם המגביל שאולי יאט את ההתקדמות הוא מישכם הקצר של חיי-אנוש.

(מה זה יחסי-שטיינר כפולים? כוונתך ל-Cross Ratio, השמורה הפרוייקטיבית?)
המתמטיקה של הפוסטמודרניזם המאוחר 193058
(כן)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים