בתשובה לדורון הגלילי, 21/01/04 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חסוך לנו את הפי.סי שלך. עד קום המדינה, הבדווים בארץ לא ישבו בישבו קבע אלא אכן נדדו, ומאוד לא סביר שהיה להם איזה שהוא צורך לרכוש בעלות (משפטית) על אדמה בתקופת הטורקים או הבריטים. מצד שני, אכן היתה להם חזקה דה פקטו על הרבה מאוד אדמות שבהן השתמשו, וזו אחת הסיבות שישראל עודדה מעבר שלהם לישובי קבע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראה "לעצור הקמת ישוב יהודי במקום שהובטח לבני שבט בדואי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה שאני מנסה לומר, כי הסדרי הבעלות לפני מאות שנים, לאו דוקא היו מעוגנים בטאבו או ברישום אחר. אני לא טוען כי אכן הקרקע *בבעלות השבט*, כי איני יודע, אך אני טוען כי *יתכן* כי הקרקע בבעלות על הקרקע, או לפחות בעלות היסטורית מסוימת. זאת אם אכן השבט ישב שם מאות שנים, ופונה ע"י צה"ל "לתקופה זמנית" בלבד (ובענין זה גם בג"צ הכיר בזכותם של תושבי איקרית ובירעם על אדמותיהם. זה שהמדינה לא קיימה את החלטת בג"צ, לא מפחית *מצדק* החלטותיו; כלומר אם אתה רואה צדק בהחלטותיו). כמו כן, אניח כי לא בשם רישום חוקי כלשהו אתה מכיר בחוקיות הקמת הישוב גבעות בר (או כל ישוב יהודי אחר)... הזכות היהודית לקרקע, הרי מעוגנת במקום אחר... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |