|
||||
|
||||
א. הטבע האונטולוגי איננו מונע באופן מוחלט השמדה של פרט אחר ששיך לאותה קבוצה, קל וחומר לקבוצה אחרת. ב. יש חוקי טבע אנושיים המתויגים תחת קטגוריות שונות ואשר נותנים כימות מוסרי, דתי או שנייהם למעשים אגרסיביים שכאלה. (הערה קטנה - חוקי הטבע לא נמצאים בטבע אלא באלה שטבע אך זה נושא לדיון נפרד) ג. המוסר מתורגם לפרקטיקה של חוקים ושל סמכות אוכפת. המסגרות מוסריות והנגזרות הפרקטיות שלהן - שלטון וחוק - מכמתות אופנים שונים של השמדה לפי קריטריונים שונים ומאצילות כח לסמכות האוכפת. לצורך האכיפה הרשות הסמכותית חייבת להיות מצוידת בכח שבו היא משתמשת לפיצוי או ענישה. ד. כל פרט שחי עם פרטים אחרים (חברה) חיב לגבש דפוסים וכללים של אינטראקציה בינו לשאר. ניזכור למשל את סארטר - האחר הוא הגיהנום משום שהוא מגביל את חרותי להתנהג אימפולסיבית. הכללים הללו הם למשל האמנה החברתית שהובס ראה בה רע הכרחי. |
|
||||
|
||||
...חוקי הטבע לא נמצאים בטבע אלא באלה שטבעו אותו... |
|
||||
|
||||
מה הפירוש של מה שכתבת לעברית? |
|
||||
|
||||
א. הטבע, היש הנמצא, אדיש לגבי פעילות הפרטים המרכיבים אותו. התנגשות מןלקולרית שהורסת אחת המולקולות, פטריה שגורמת למוות השיח, מצר טורף איילה, שני צבאים רבים עד מוות על טריטוריה וכו' ב. חוקי הטבע נובעים מהכרת והבנת האדם את הסובב אותו. ישנה הכרה מדעית המנסה לתאר יחסים בין אלמנטים שונים וישנה גם הכרה מוסרית המנסה לתאר מה משמעות הארועים. (מכך שלטבע אין חוקים, האדם בעל ההכרה נותן לארועים משמעות שלפורמליזציה שלה הוא קורא חוק) ג-ד. חברה משמעה כללים המסדירים יחסים בין פרטים. יחסים אלא נקבעים בעזרת שלטון-חוק אזרחי. לצורך כך דרושה סמכות שלה יש כח שבו היא משתמשת לאכוף, להעניש ולתגמל בהתאם למערכת הכללים. המוסר נפרט לפרוטות של עשה/אל תעשה תוך קביעת מדרגות ביו הכללים השונים. היינו, יתכן ואין מוסר מוחלט הנכפה עלינו מבחוץ (הדת כמובן לא תסכים עם הקביעה הזו) אם אין אדם האם ישנם מתמטיקה או מוסר? מכאן ההבדל ביו הרג לרצח הוא תלוי מוסר שבהתממשותו היום יומית הוא שלטון החוק. המוסר הוא מתודעתנו ומשמש להסדר יחסים בין בני האדם. המוסר מנע ממך לקרוא לי אידיוט או לתקוע למישהו אגרוף - מכאן שנוכחותי המתרגמת לחוק שנובע ממוסר, מגבילה אותך. וזהו רע הכרחי, עול שאנו או כל קבוצה חייבים לשאת כדי להמשיך להתקיים במסגרת קבוצתית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא מדובר במוסר, אלא במוסר משפטי. יש מדינות שמכירות בעונש מוות, ויש מדינות בהן שלטון החוק אינו מאפשר חופש ביטוי. כפי שאמר אייכמן כשנשאל בבית המשפט אם הוא אשם: לא עברתי על שום חוק - אני אשם רק בפני האל. היהדות והנצרות, כדתות שמנסות להבדיל את האדם מהבהמה, מתנגדים ליצרים שלו, בין השאר היצר הדרוויניסטי שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |