|
||||
|
||||
מיצג הוא כזה שיש בו תנועה, או הופעה (בלעז - פרפורמנס ארט) מיצב הוא יציב, ללא תנועה, ללא שינוי. ולגבי הטקסט: יותר מכל הוא מציג את הרוצחת כתמימה, אבל לא כתמימה במובן של "טהורה ולא אשמה" אלא כתמימה במובן של "לא יודעת מה היא עושה", ואפילו "מטורפת". בעיני, אם המיצב הזה מספק למחבלת איזושהיא הגנה, זה אולי בנימוק של אי-שפיות זמנית, אבל יותר מכך, בעיני, המיצב מדגיש את חוסר השפיות של הסכסוך כולו. |
|
||||
|
||||
אולי אתה צודק לגבי מיצב. אבל מיצג זה משורש להציג, ואין לכך שום קשר לתנועה או הופעה. בכלל לא ברור למה לא משתמשים במונח ''מוצג'' שהוא הרבה יותר מתאים. לגבי הטקסט - הבעיתיות היא בהצגת הרוצחת כקורבן וגיבורה טראגית. |
|
||||
|
||||
דליבא התרבות המערבית מקדשת החיים (נניח), כל מחבל מתאבד צריך להיות מטורף. אם לא מטורף במובן של "שומע קולות" הרי מטורף במובן הפאנאטי. האם זה צריך לפטור את המחבלים מאחריות? זו (ולא שנאת ישראל) היא הבעייה האמיתית במיצב הזה, שכפי שנאמר כאן, הוא ביטוי בוטה לתפיסה הפוסט-מודרניסטית-בכאילו העקומה שפוטרת אנשים מנתינת דין על מעשיהם. כפי שאמרתי כאן קודם, המיצב הזה תורם לגיבוש החשיבה לפיה פיגוע התאבדות הוא תוצר "נורמלי" של הסכסוך כאן, ואולי של סכסוכים באופן כללי, בשעה שמדובר בנשק ציני וקיצוני שבו משתמשים ארגוני הטרור, ושהצליח לחלחל לרוע המזל אל הציבור הפלסטיני. במקום לנסות ולעקר את הנגע מן היסוד, בוחרים כל מני אנשים לראות אותו כדבר טבעי. אין כאן שום דבר "טבעי". זה אינו תוצר של סיטואציה, אלא של מערכת שטיפת מוח מחושבת היטב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |