|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים עם הפיסקה הראשונה. לגבי השניה - זה לא העניין של חוסר באיזון. כלל לא אמורים להיות מיצג(ב)ים כאלו בתערוכה בינלאומית על רצח עם. ישנן הזדמנויות אחרות להבעת עמדות פוליטיות. |
|
||||
|
||||
בתערוכות כאלו (לדעתי) בהחלט ניתן ורצוי להציג את הקורבנות של שני הצדדים (אם כי הסכסוך הנוכחי אינו ''רצח עם'' בשום פנים ואופן). מה שכן, אולי אתה מתכוון שאין מקום להציג את הרוצח כקורבן, מה שנכון. יש לפלסטינאים מספיק קורבנות שלא רצחו אף אחד, וחבל שבוחרים להתמקד דווקא ברוצחים. גם זו צורה של גלוריפיקציה (אם כבר תמות, לפחות בתור שאהיד). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי - אם התערוכה עוסקת ברצח עם, והסכסוך הנוכחי אינו רצח עם (והמארגנים הבטיחו שלא יהיו בתערוכה יצירות שעוסקות בסכסוך) אז למה לדעתך יש מקום להציג בו יצירות שעוסקות בסכסוך? |
|
||||
|
||||
זו כבר קונוטציה איומה ונוראה - הרי אף אחד לא יגיד על מחבלים שהם מבצעים רצח עם בגלל שהם עושים פיגועים פה ושם, אז היחידים שיכולים לעשות רצח עם הם אנחנו. כלומר, בעצם העובדה שמכניסים אותנו לתערוכה על רצח עם מקשרים בינינו ובין רצח עם. -אבל- אם המינוח ''רצח עם'' בהגדרה של תערוכה זו גמיש, והיא אמורה לעסוק בסכסוכים אתניים באופן כללי (ואני לא יודע, לא שמעתי הרבה פרטים על התערוכה) אז שתציג יצירות המשקפות את שני הצדדים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |