בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 18/01/04 12:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיצג מחאה נגד הנאצים שהיה מראה את היטלר על בריכה של דם, בלי לציין מי הם הקורבנות - האם היה למעשה פרו-נאצי? וקריקטורות של שרון אוכל פלסטינאים בלי לציין את שמותיהם של הפלסטינאים המתים, האם גם זו קריקטורת תמיכה בישראל? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא יודע אם פרו-נאצי אבל בטח שמקומם מאוד (מבחינת קורבנות הנאצים), ולא היה מוצג בתערוכה על רצח עם. ב. זה לא אותו דבר - שרון מוצג באופן דמוני והמחבלת מוצגת כשלווה במקרה הטוב וכקורבן הנסיבות במקרה הרע. ובכל מקרה גם יצירה כזו אין מקומה בתערוכה על רצח עם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה פוטוגנית של היטלר, בתוספת כיתוב על העוולות שהיהודים עשו לו, בהחלט מסוגלת להיתפס כפרו נאצית. הבעייה היא, כפי שאמרתי קודם, שהפרשנות היא סובייקטיבית לחלוטין. אנחנו תופסים דם ובריכה של דם בקונוטציות שליליות, אך על פי תפיסת העולם הפלסטינאית שמשלחת את המתאבדים, המקדשת את ההרג, הקונוטציה היא חיובית דווקא. להבדיל המוני הבדלות ולצורך הדוגמא בלבד, תמונה פוטוגנית של שמשון הגיבור העומד על הררי האנשים שהרג בעזרת לחי חמור היא לא בדיוק משהו אנטי-שמשוני. באשר ל''אכילת'' פלסטינאים, הראה לי את הקריקטורה ואת הצורה שבה מוצג בה שרון מול הפלסטינאים, ואגיד לך את דעתי. באופן כללי, קריקטורות של ''אכילה'' מציגות את האוכל בתור תוקפן שגורם למוות כדי להשביע את רעבונו, דהיינו הורג על פי גחמות אישיות. כאן הרוצח מוצג כקורבן וכגיבור. אתה חייב להודות שיש הבדל כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פוטוגנית"? כלומר, אם היטלר ייראה יפה בתמונה, התמונה תיתפס כפרו-נאצית? אינטואיטיבית מפתה לענות "כן". אבל אתה שוכח כמה דברים: א. אנחנו יודעים מי זה היטלר (נכון, גם מכחישי שואה יודעים, אבל אותם לא ישכנע מיצג זה או אחר). ב. מיצג במוזיאון זה לא טלוויזיה ולא שלט פרסומת. אם היטלר היה מופיע בטלוויזיה ונראה נפלא, היה לזה אולי אפקט פרו-נאצי. אבל יצירה שמוצגת במוזיאון לא תמיד מעבירה את הפשט 1. יכולה להיות גם הסתכלות אירונית-מצמררת: תראו איזה איש, יפה-לכאורה, ותחשבו איך מי שנראה כל כך יפה היה יכול לבצע זוועות כאלה. זה מזכיר לי את השיר של המשוררת הפולנייה המצוינת על תמונת היטלר התינוק - היא מתארת תינוק מתוק וחמוד, אבל מתוך הידע שלנו על היטלר אנחנו מרגישים את הזוועה - הוא יגדל להיות רוצח עם. 1 ולפני שמישהו ישאל: אז איך נדע אם היצירה מעבירה את הפשט או לא? ובכן, אמנות אמורה (גם) לגרות חשיבה ורגש. מצפים מהמבקר במוזיאון שישתמש בשני אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעט יותר על היטלר ודיוקנותיו כיצירות אמנות מודרנית ופוסט-מודרנית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר אמרתי במקום אחר כאן, הבעייה עם עבודות כאלו, שאפשר לפרש אותן בשתי צורות הפוכות. השאלה שצריכה לעניין אותנו, אם אנחנו כבר רוצים להביע מחאה על משהו, היא אם: א) יש אנשים שייפגעו בשל היצירה הזו. ב) יש אנשים שתמיכתם בהיטלר תגבר בשל היצירה הזו. אגב, אני לא חושב ש"פגיעה באנשים" היא סיבה להורדת יצירה, אבל אף אחד לא יוכל לבוא בטענות לאנשים שנפגעים על כך שהם נפגעים (ועל כן יכולים לבוא בטענות אל מי שהציג את היצירה). על כן, מאחר שהיצירה בחרה לעשות את עצמה כל כך רב משמעית (במקום למקד את המסר לכאורה שלה) אין טעם לבוא למי שנפגע ולהגיד "לא הבנת". יש כנראה סיבה למה הוא לא הבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה השיר: תגובה 114788 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהדיון ממנו זה לקוח עשוי לזכות בעדנה מחודשת בזכות הידיעה שכאן תגובה 191237 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |