 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יש אומנות שלא מעוותת את המציאות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ניסוח לא מוצלח, היה צריך לומר: יש פה מיצג פוליטי המעוות את המציאות בצורה מגמתית באיצטלא של יצירת אומנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי את פרשנותו של האומן למיצג1, הסבר שלטענתו צורף כטקסט למיצג, לא נשמע לי הסבר מעוות ומגמתי כל כך. בטח לא עד כדי הצדקת חוליגניזם וסתימת פיות. כשמצרים מבקשת מישראל להפסיק את המערכונים של יצפאן בו הוא מחכה את מובראק, מיצג אומנותי שודאי לא מיצג את המציאות, ישראל מייד נזעקת ומסבירה למצרים הבורים שבמדינה דמוקרטית כמו ישראל יש חופש דיבור. לפי הדוגמא של שגרירינו, הם היו צריכים לשלוח בריונים להרביץ ליצפאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד, יש מרחק בין האקט הזה לבין ''סתימת פיות''. המיצג מופיע בתערוכה שעוסקת ברצח עם, לאחר סיכום עם השבדים שלא יעלה בה עניין הסכסוך. והעיוות הוא בהדגשת הרוצחת ביחס לקורבנותיה. בכל מקרה, גם אם זה לא פרו-פלסטינאי זה מאוד דוחה ופרובוקטיבי. ואם מה שהשגריר אומר נכון לגבי זה שיצירה מסויימת כבר הוחלפה בלחץ סורי, אז אין להם על מה לרנן. לגבי יאצפן - אם המערכון שלו היה מופיע כמיצג בתערוכת אמנות בינלאומית בנושא גזענות (נניח), אין ספק שמן הראוי היה להורידו. ובכל אופן יש הפרש רב בבוטות של בריכת דם לבין חיקוי נלעג של מנהיג ערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד, אם הפעולה הזו היא לא סתימת פיות, סתימת פיות מהי? גם אם השוודים הפרו איזשהו סיכום דיפלומטי, והם טוענים שלא כך הוא, אין שום צידוק למעשה חוליגניזם שכזה. כדאי לשים לב שלא רק שזה לא מחזק את ההסברה הישראלית, אלא שמעבר למשוכנעים הקיצוניים, כל מי ששומע על שגריר חוליגן שכזה, ישר בא לדיון מעמדה של התנגדות לעמדותיו ולמי שהוא מייצג. כשמציגים את הרוצחת כרוצחת, אין שום עיוות בזה שמדגישים אותה, ולא את קובנותיה. זה אולי דוחה, אבל זו האמנות המודרנית, גם להציג אסלה כמיצג אומנותי זה דוחה, זה לא תפקידו של שגרירנו להיות מבקר אומנות, וזה לא תפקידו של מבקר האומנות להרוס *פיזית* את המבוקרים שלו. גם אם יצירה מסויימת הוחלפה בלחץ סורי, אין לזה שום הצדקה לחוליגניזם. ישראל הורחקה ממשחקי אסיה בכדורגל בלחץ ערבי, האם זה מצדיק חוליגניזם עברי? אם יש הפרש רב שכזה, אני לא מוצא אותו, לפחות לא כזה שיכול לעזור לשגריר שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתימת פיות היא כשמונעים ממישהוא לבטא עמדה מלכתחילה, לא כשמביעים מחאה (אפילו "אלימה") כנגד עמדתו. נניח, סתימת פיות היתה אם היו מונעים מהאמן להציג את עבודתו וגם מצנזרים את תגובתו בעיתונות. התפקיד של השגריר שלנו הוא להלחם בפרופוגנדה אנטי-ישראלית. מאחר והוא לא הצליח להוריד אותה באופן "תרבותי" כפי שהסורים הצליחו, אז הוא הביע את מחאתו באופן פיזי. אולי זה מחאה צורמת (גם בעיניי) אבל המיצג הוא הרבה מעבר לצורם - הוא מגרד את הבלתי נסבל. ואם צריך מחאה צורמת על-מנת למשוך לכך תשומת לב - אז זה באמת חבל אבל עדיף מהתעלמות. אתה לא מוצא מה העיוות בתצוגת רוצח כרוכב על דם קורבנותיו 1, ולמה זה הרבה יותר מקומם ומגמתי מאשר חיקוי נלעג למנהיג של מדינה. מצטער, אבל אני לא יודע איך מסבירים זאת. אם תרשה לי אקסטרפולציה, אז אני מנחש שמבחינתך חופש האמנות הוא מקודש ואין מניעה להציג כל דבר כיצירת אמנות. אני מבין את עמדתך אך לא מסכים איתה. 1 שופו על ההתחמקות היפה מגודווין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השגריר מנע מבאי התערוכה שבאו אחריו לראות את המיצג הספציפי. זאת אכן מניעה מהבעת דעה. התפקיד של השגריר שלנו הוא לייצג את המדינה, ובתפקיד זה הוא נכשל כשלון חרוץ. כל פגיעה שקיומו של המיצג היה פוגע בתעמולה הישראלית, היא כלום לעומת הפגיעה שנפגעה התעמולה הישראלית לאחר מעשהו של השגריר. אם השגריר לא היה פוגע המיצג לא היו שומעים עליו יותר ממאה אנשים, ככה שמעו עליו מליונים, האומן לא יכל לחשוב על יחסי ציבור טובים יותר, והסורים לא יכלו לחשוב על שגריר ישראלי "מוצלח" יותר. אני לא מבין למה המיצג כל כך "בלתי נסבל" בעינך, כבר היו דברים נסבלים הרבה פחות, ואנטי ישראלים הרבה יותר. לא מייצגים את הרוצח כ"רוכב" על דם קובנותיו, מייצגים (לפי הסברו של האמן) את הדם שנוצר כתוצאה ממעשיו של הרוצח, ואת הרוצח כגורם לכל אותו דם. לדעתי, יש מניעה מהצגת דברים רבים כמעשה אומנות1, אבל, אין הצדקה לחוליגניזם, ואין הצדקה לגסות רוח. 1 אם כי, אין הצדקה לצנזורה פוליטית, יש הצדקה לצנזורה כאשר מדובר בלשון הרע, בפגיעה, פורנוגרפיה של ילדים, בהסטה למעשה פשע, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך השגריר בדיוק מנע מבאי התערוכה הבאים לראות את המיצג הספציפי. הוא בסה"כ ניתק כבל חשמלי והפיל מנורה למים, הוא לא שרף את המיצג בלהביור. המונח סתימת פיות מתאים בהקשרים אחרים לגמרי. לגבי לייצג את המדינה - להפך, אני דוקא רואה יתרון בכך שמיליונים שמעו על ההתייחסות המגמתית שיש כלפי ישראל באירופה (מצטער על ההכללה וההקצנה) מבחינת העלאת המודעות לתופעה. בדיוק כפי שחשיפת קריקטורות של שרון אוכל ילדים לא גורמת להפנמת המסר, אלא להפך. הבנתי כבר שיש חילוקי דעות ביננו מבחינת מה נסבל ומה לא: מבחינתי תמונה של מחבלת על בריכת דם, מבחינתך גסות רוח כלפי יצירת אמנות. לדעתך, המיצג אולי הוא בטעם רע, אבל בטח לא ברמה כזו שמצדיקה את הסרתו. מאידך גיסא לדעתך "אין הצדקה" לפעולתו של השגריר. לדעתי המצב הוא הפוך - אין הצדקה למיצג כזה בוטה ופרובוקטיבי בתערוכה על רצח עם, ולאחר שהובטח שלא יהיו בתערוכה מייצגים כאלו. הפעולה של השגריר היא אולי בטעם רע אבל זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכבל החשמיל היה חלק מהמיצג. אתה לא יכול לחתוך את החיוך מפיה של המונה ליזה, ולשאול בתמימות, מה, הרי לא פגעתי בנוף... מליונים שמעו שיש לנו שגריר חם מזג ואנדליסט וחוליגן, חסר סובלנות והבנה באומנות, או בחופש הדיבור. נסה לחשוב מה אתה היית חושב אם היית שומע ששגריר סין בקנדה הרס יצירת אומנות פרו טיואנית כביכול. מלבד המשוכנעים, השגריר לא שיכנע אף אחד. אפילו אני, שכישראלי, וודאי שאני משוכנע בכך שהמחבלת היא רוצחת חסרת לב, לא הגעתי מהפעולה של השגריר למסקנה שיש התיחסות מגמתית באירופה, אלא שבישראל יש שגרירים טפשים, ומשרד חוץ שמרגיש חובה לעמוד מאחוריהם. הקולגיאליות חסרת התבונה הזו גורמת לי לשאול האם זה גם מה שקורה כל פעם שאיזה נער ערבי נהרג. נימקתי את דעתי בפירוט, אני לא יודע אם המיצג הוא בטעם טוב או רע, אני לא מבין באומנות, וכמו שראינו, אפשר לפרש את המיצג בפרשנויות רבות וסותרות. אם הבעיה של השגריר היא אם מי שהבטיח לו, שיעבוד מול מי שהבטיח באותם פסים בהם הוא קיבל את ההבטחה. אני לא מוצא שום צידוק לונדליזם, זה גסות רוח לשמה, וכשהיא באה מצד שגריר, זה פוגע במדינה אותה הוא מייצג, אין לזה קשר להנמקה, גם אם המיצג היה מיצג שמשבח באופן חד משמעי את היטלר סטאלין איזבל ופרדיננד, וגם אם המיצג היה נערך על ידי מלך שוודיה, הייתי מצפה ממשרד החוץ להחזיר את השגריר, לנתק את היחסים, להציע הצעת גינוי באו''ם, או כל דרך דיפלומטית אחרת, לפני שניגשים לפעולות אלימות. לא הסגל הדיפלומטי של ישראל הוא זה שאחראי לפעולות אלימות, אם באמת צריך, יש לישראל צבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה משווה את ניתוק הכבל מאיזה מיצג שטותי למחיקת החיוך של מונה ליזה? ואתה באמת לא רואה את ההבדל? well allow me to retart - ניתוק תקע משקע זו פעולה הפיכה, אולי קצת גסת רוח ולא מכובדת בשביל שגריר אבל בכל מקרה זאת לא אלימות, לא סתימת פיות, לא חוליגניזם, לא ואנדליזם ולא בטיח. אתה באמת קצת מיתמם... מצד אחד אתה אומר: (1) ה"ואנדליזם" של השגריר הוא פוגע ולא מוצדק בלי שום קשר לסיבה שמאחוריו. מצד שני אתה מתנגד לעמדה שאומרת: (2) תמונת "שלגיה" המחבלת בבריכה של דם היא פוגעת ולא מוצדקת, ללא קשר למה שהאמן אומר. בטח שבמיצג אמנות על רצח עם (!) לדעתי (1) היא אמירה הרבה יותר חזקה מ-(2), כלומר אם (1) נכון, בוודאי ש-(2) נכון. הבנתי כבר שעמדתך היא הפוכה, אתה לא צריך לחזור על כך בפעם הרביעית. ולגבי ההבטחה - לטענת השגריר הוא אכן ביקש "באותם פסים" להוריד את המיצג ונענה בשלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משווה בין האומן הזה, לדה-ווינצ'י, או בין שלגיה למונה ליזה, רק בין פעולת ההרס הגסה, לפעולת מחיקת החיוך. גם את החיוך של מונה ליזה אפשר לשחזר, נכון שזה הרבה יותר יקר, אבל גם המונה ליזה הרבה יותר יקרה משלגיה. כמו שהסברתי, זה כן סתימת פיות, ומאחר שלא הסכמנו על המובן מאליו, אני לא מוצא טעם להסביר למה זה כן ונדליזם, וכן חולגניות. אם אתה רוצה להתווכח אם שחור הוא לבן, לא איתי. את שתי הפסקאות הבאות שלך, לא הבנתי, איך אם (1) נכון גורר ש(2) נכון. למה חייב להיות קשר בין עמדה של אדם לגבי מעשיו של השגריר, לעמדה שלו לגבי המיצג? התפישה הבינארית הזו היא די ילדותית. נענה בשלילה, יכל להחרים את התערוכה, לפנות למשרד החוץ שיוציא הודעת גינוי, לחזור לירושלים להתיעצות, לנסות ליצור גינוי באו"ם, לארגן הפגנה של מאה אלף יהודים בכיכר ציון השוודית... יש עשרות דרכים דיפלומטיות שדיפלומט יכול לפעול בהן, ואנדליזם היא לא דרכו של דיפלומט, נסה לחשוב שנית על הדיפלומט הסיני ההיפוטטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני גם לא אנסה להסביר לך למה ניתוק שקע מתקע זו לא סתימת פיות. לגבי הפסקה השניה - באמת לא הבנת כלום. אני אקצר ואומר שמה שהתכוונתי הוא זה: בעיניי (1) תליית המייצג המזוויע בתערוכה על רצח עם הוא מעשה הרבה יותר בלתי ראוי מאשר (2)הניתוק הואנדליסטי של השקע מהתקע. האם מכך שאתה חושב ש-(1) מוצדק ו-(2) לא מוצדק, אני יכול להבין שאתה חושב ש-(2) הוא הרבה יותר בלתי ראוי מ-(1)? כן או לא בבקשה. אני מסכים איתך שהמעשה של השגריר הוא לא מנומס וגס רוח, אתה לא צריך לשכנע אותי שיש דרכי מחאה אחרות. אני רק לא חושב שזה בחזקת "סתימת פיות", וואנדליזם, וכמו כן אני רק מסביר שאני חושב ש-(2) הרבה יותר חמור. לגבי הסיני - אם הייתי קורא בכתבה שהסיני בסה"כ הוציא את השטקר מטלוויזיה שתיארה את חייו של הגיבור הטראגי שן-ואן-שק (מצטער על השיבוש), כנראה שהייתי מגלה הבנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא תמיד אפשר לענות בכן ולא. אני חושב ש(2) לא ראוי, בלי קשר ל(1). וכשאני מוסיף לזה ש(2) נעשה על ידי נציג המדינה שלי, זה נהפך לעוד פחות ראוי ועוד יותר ניתן לשיפוט, בעיני. אני חושב ש(1) ראוי, משום שהפרשנות שלך שונה באופן מפורש מהפרשנות שלי, של האומן, או של השוודי הממוצע 1. אילו הייתי מקבל את הסברה שהפרשנות שלך סבירה, והייתי מגיע למסקנה שהפרשנות האחרת אינה סבירה, והייתי מגיע למסקנה ש(1) לא ראוי, עדיין, לא הייתי יכול להגיע למסקנה ש(1) מצדיק את (2) (מלבד במקרה של סערת רגשות, ששגרירינו פסל על הסף). עכשיו, כשעומדים מולנו שני מעשים, אחד של אומן פרטי, השני של נציג המדינה, אחד עצמאי, שני מקבל משכורת ממני וממך, אחד שאמון על הסובייקטיבי, השני שאמור לייצג את האובייקטיבי, אחד שאמור לייצג את היצר, שני שאמור לייצג את הדיפלומטיה, תסלח לי שאני לא מפעיל על שניהם את אותו קנה מידה של שיפוט. 1 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2860735,00.h... אגב, ככה צריך שגריר סביר להשמע. את הטקסט הזה צריך לשלוח לשגרירי ישראל כטקסט לימוד בדיפלומטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה שאתה מפעיל "קנה מידה של שיפוט" כאשר אתה מכנה את הוצאת השקע מהתקע בתור "סתימת פיות" ו"ואנדליזם". אני מבין שמשיקולי של הקשרים שונים, אתה לא מפקפק אפילו בקצת בכך שהעלאת המייצג היא ראויה. מצטער, אבל בעיניי מה שחשוב זה עד כמה הפעולה פוגעת ולא האם הפועל אמון על הסובייקטיביות או על הדיפולמטיה, והאם הוא כן או לא מקבל מאיתנו משכורת. אם אתה כל כך אמון על שיקולי הקשרים, אז לא משנה איזה פרשנויות נותנים ליצירה. מקומו של מייצג פרובוקטיבי ופוליטי שכזה (ואפילו אם לשיטתך רק חלק מהאנשים רואים בו פרובוקטיבי ופוליטי) אינו במסגרת תערוכה על רצח עם. ואם אתה כל כך אמון על חופש הביטוי ועל יחסותיות של הפרשנות, אתה צריך לתת לגיטימיות לפרשנות של פעולת מחאה של השגריר? זה פרשנות הרבה יותר סבירה מאשר "חוליגניזם" או "סתימת פיות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי למה זה סתימת פיות, ולמה זה ונדליזם, זה לא "סתם" הוצאת תקע משקע בביתו של השגריר, ואפילו לא הוצאת תקע משקע במקום בו מתארגנים אנשי החמאס. אם בעיני השגריר המצרי יצפאן פוגע, מותר לו להרביץ ליאצפן, מצטער לו מקבל את זה. כחלק מחופש הביטוי, צריך לדעת לסבול פגיעות מסויימות, ולהלחם בפגיעות אחרות, אלא שאדורות, *במסלולים החוקיים*. אין שום הצדקה למעשיו של השגריר, מלבד טמטום. את מיקומו של המיצג קובע מי שזה תפקידו, זה בטח לא תפקידו של שגריר מדינה זרה. אני אמון על חופש הביטוי *תחת הגבלות שפורטו למעלה*, על תכניס לי מילים לפה. פעולת מחאה של השגריר, רק בהתאם לחוק, ורק שהוא לא מתפקד כשגריר, אלא כאדם פרטי. כשהשגריר לובש את כובע השגריר, אני דורש ממנו להתנהג כמו שגריר. אין חופש ביטוי למשרתי הציבור, בזמן שהם משרתים את הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הסברת למה הפעולה ההפיכה הזו היא סתימת פיות או ואנדליזם. אם הבנתי את טענתך זה בגלל המאמץ הנדרש להשיב את המצב לקדמותו (השוות את זה נניח לשחזור החיוך של מונה ליזה לאחר מחיקתו). אולם במקרה זה יש פה מאמץ אפסי. לפי זה אם הוא היה עומד מול המיצג ומסתיר אותו עם הידיים זה גם היתה סתימת פיות וואנדליזם? הרי הוא גם מונע מהבאים בתור לראות אותה, וזה גם מצריך מאמץ מסויים כדי להשיב את המצב לקדמותו. כבר אמרתי שבעיני פעולת השגריר היא אינה ראויה, ולא ברור לי מאיזה חלק בדבריי הבנת שמותר להרביץ ליאצפן. *אתה גוזר גזירה שווה בין פעולות שונות על סמך עניינים טכניים לחלוטין. לא כל עבירה על החוק היא בלתי ראויה, ולא כל דבר במסגרת החוק הוא ראוי. וזה שבעל תפקיד מסויים החליט שיש להעלות את המיצג, זה אולי קביל טכנית אבל עדיין לא הופך את זה לראוי מבחינה מהותית.* פעולת המחאה של השגריר היא אולי לא ראויה במישור הטכני- חוקי אך לטעמי מאוד ראויה במישור המהותי. מצד שני, העלאת המיצג היא ראויה במישור הטכני-חוקי אך לטעמי היא בלתי ראויה לחלוטין במישור המהותי, בחומרה הרבה יותר גדולה מהחומרה של פעולת השגריר במישור הטכני. היינו, במישור הטכני אני שותף לדעתך, במישור המהותי אנחנו חלוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבירו את זה טוב ממני, עצם ההתערבות בשיקול דעתו של האומן היא סתימת פיות. זה לא תפקידו של השגריר לקבוע את מידת ההפיכות של ההתערבות, ועובדה שזה לא ממש הצליח לו. אם הפעולה של השגריר היא בלתי ראויה, לא ברור לי על מה אנחנו דנים, ולמה אתה בעצם מגן עליו. נכון, לא כל עבירה על החוק היא ראויה, ולא כל מעשה ראוי הוא חוקי, *אבל*, כשגריר במדינה זרה, עליך לקבל את חוקי המדינה בא אתה נמצא, ולמלא אותם במלואם, משום שכשאתה בתפקיד השגריר, זה מה *שראוי* לעשות. זה שלדעתו של השגריר מנהל הגלריה, או מי שלא החליט להעלות את המיצג, טעה, לא מאפשר לשגריר לנסות לשנות את ההחלטה בברוטליות. ושוב, דמיין את אותו שגריר מצרי, שמאמין שההחלטה להעלות את המופע של יצפאן היא לא ראויה, ומנתק את השאלטר לערוץ שלוש. באמת היית כל כך סובלני כלפיו? אני לא. אין לזה קשר להחלטה להעלות את המופע של יצפאן או לא, זה בכלל לא משהו ששגריר מצרים צריך לאשר. עבודותו של שגריר היא עבודה טכנית. מה שהשגריר עשה לא היה "פעולת המחאה" (איזה יופי שיש PC, אם זו "פעולת מחאה", מחר גם פיצוץ אוטובוסים יהיה "פעולת מחאה"), אלא סתם פעולה וולגרית ונדליסטית חוליגנית וזולה שלא מכבדת אותו, ומה שחשוב יותר, לא מכבדת את שולחיו (שהם אנחנו), ומה שעוד יותר חשוב, השיגה את האפקט ההפוך בדיוק ממה שהיא אמורה היתה להשיג. העמידה של ירושלים הרשמית מאחוריו, ממשיכה לגלגל את כדור השלג המטופש הזה, בצורה שאופיינית לתגובותיה של ירושלים הרישמית באחרונה (ואם בעוד שנה תשאל את עצמך איך הגענו למצב הזה, תזכר ביום שראש הממשלה לא גינה חוליגן שפעל בשמו). מצד שני, לא ברור לי תחת איזה כובע אתה שופט העלאת מיצגים. האם אתה נותן את אותו כח גם לאחרים (ונחזור שוב לשגריר מצרים שנפגע מיצפאן)? החיים בחברה חופשית הם לא אוטופיים. מצד אחד אתה מקבל את הזכות שלא להענש מבלי שהוכחה אשמתך, מצד שני אתה מקבל אנשים שפשעו ולו הוענשו, משום שלא הוכחה אשמתם. מצד אחד אתה מקבל את הזכות לצבור רכוש, מצד שני אתה מקבל אנשים שצוברים רכוש על חשבונך. מצד אחד אתה מקבל את הזכות להשפיע על השלטון, מצד שני את אותה זכות יש גם לשכן הדפקט שלך. מצד אחד יש לך את הזכות להביע דעה (גם אם היא עלולה לפגוע במישהו), מצד שני אתה סובל מהבעות דעה שעלולות לפגוע בך. מצד אחד החוק ידוע לך מראש ולא תואשם רטרואקטיבית, מצד שני הוא ידוע גם למי שירצה למצוא פרצות בחוק. נכון שזה לא ראוי לפגוע *ביודעין* באדם אחר, אבל כחלק מהחברה החופשית, אנחנו צריכים ללמוד לחיות גם עם מי שפוגע *בנו* שלא ביודעין, ואפילו שביודעין ובכוונה תחילה. ועדיין, למרות המחיר, השוודים בחרו לחיות בחברה חופשית. היינו, מה שאתה קורה "מישור טכני" הוא המישור המהותי והיחיד לטעמי, ומה שאתה קורה "מישור מהותי", לא קיים לחלוטין. 1 אז הנה, הזכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כבר ממש בילבלת אותי. גם מחאה רשמית בצנורות *חוקיים* היא התערבות בשיקול דעתו של האמן. ומבחינת ההפיכות - אני מבין שמבחינתך זה שקול לירי פגז RPG על המיצג כי באמת מי יכול לשפוט אם זה הפיך או לא. אין לי מה להגיד על זה. לגבי יאצפן - לא הבנתי מה אתה רוצה. אם היה מצב שקול (נניח, התוכנית שלו היתה מופיעה באיזשהוא תערוכת אמנות בינלאומית), אז כן, סגירת השאלטר היתה מקובלת בעיני כפעולת מחאה כי מדובר ביצירת אמנות שנועדה להשפיל אדם מסויים. אתה שופך מילים על חופש הביטוי. חופש הביטוי הוא אכן אמצעי חשוב מאוד לקיים את הערך של הבעת דעות חופשית, אבל לטעמי הדעות שמביעים הן העניין המהותי. חשוב מאוד למחות נגד דעות לא ראויות. כמובן שהמחאה כפי שהשגריר ביצע אותה היא גסת רוח מצד שני הוא לא פגע בחיים והוא לא הרס רכוש, ויש מרחק רב בין זה לבין אלימות פיזית, פיצוץ אוטובוסים, ושאר התארים הצבעוניים שאתה מתהדר בהם. והעובדה שזוהי פעולה זולה, ונניח אפילו חוליגנית, זה לא מפחית מחשיבות המחאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא מדוייק, אם תשכנע (ללא איומים) אומן לשנות את היצירה שלו, זאת לא התערבות בשיקול דעתו. אם אוצר מחליט שלא להעלות יצירה, אין כאן התערבות בשיקול דעתו של האומן. ז"א, אם יצפאן היה משודר בערוץ לוויני, כזה שאפשר לקלוט במצרים, היית מאפשר לשגריר מצרים להרוס את התחנה? טוב, אני לא. פספסת את הנקודה, לחופש הביטוי, כמו לכל חירות אחרת, יש מחיר, והוא שהיא ניתנת גם לאחרים. הנסיון שלך להחליט לאיזה דעה לתת חופש ביטוי (שלך) ולאיזה לא (של מי שפוגע בך), שווה ערך לביטולו של חופש הביטוי. למחות זה לגיטימי, אבל גם למחאה יש אמצעים לא לגיטימיים, שהופכים את עצם המחאה ללא לגיטימית. כמו שמחאה נגד הכיבוש בעזרת פיצוץ אוטובוס אינה לגיטימית, כך מחאה נגד יצירת אומנות, ע"י פגיעה בה, אינה לגיטימית. המטרה לא יכולה לקדש את האמצעים, וכשמשתמשים באמצעים פסולים, אין למטרה חשיבות כלל. ברגע שהשגריר בחר באמצעי מחאה לא לגיטימי, הוא הפך את עצם המחאה והמוחה עצמו לנושא הדיון, במקום הדבר נגדו הוא מוחה. ובקשר ל"חשיבות המחאה", כמו שקל לראות, לא מדובר ביצירה האנטי ישראלית, או האנטישמית הקיצונית ביותר שמוצגת היום, למעשה, לא מדובר ביצירה אנטישמית, והאנטי-ישראליות שלה היא תוצאה של פרשנותו של השגריר, ולא של כוונתו המוצהרת של האומן, לכן לא ברור כלל למה למחות, ובטח ש"חשיבותה" של המחאה, לא רק מוטלת בפסק, אלא לא קיימת למעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האוצר היה מחליט לבטל את תצוגת היצירה, אז זה לא התערבות בשיקול דעת=>לא סתימת פיות. מצד שני, אם באופן זמני השגריר מוציא את התקע מהשטקר, אז זה כן התערבות בשיקול דעת=>כן סתימת פיות. לא כואב לך מכל ההתפתלויות הלוגיות הללו? לגבי יאצפן - שוב פעם, משעשע מאוד שאתה לא רואה שום הבדל בין ניתוק תקע משקע בתערוכת אמנות לבין החרבת ביניינים, ועוד שאתה מנסה להשליך את זה עליי! אני הייתי מאוד ברור - אם המצרי היה מנתק תקע משקע בתערוכת אמנות, זו היתה מחאה מקובלת בעיניי. בעיניי, מחאה באמצעות פיצוץ אוטובוס זה לא לגיטימי, מחאה באמצעות החרבת ביניינים זה לא לגיטימי, מחאה באמצעות ניתוק תקע משקע ביצירת אמנות - מאוד לא נימוסי אבל לגיטימי. אבל זה כמובן רק אני. לגבי חופש ביטוי - עם כל הכבוד, מחאה כנגד דעה לא ראויה אינה שוללת את חופש הביטוי מאף אחד. אפילו אם היא כוללת ניתוק שקע מתקע (בניגוד להחרבת בניין). להפך, מבחינתי שהאמן יתבטא בעיתונות כמה שהוא רוצה מעתה ועד עולם. אבל מה הקשר בין זה לבין למחות נגד דעה לא ראויה? זה שלמישהוא יש חופש להביע דעה לא ראויה זה לא אומר שאסור למחות נגד זה, או לחליפין, שראוי להציג אותה בתערוכת אמנות. לגבי יצירות אנטישמיות יותר שקיימות או לא קיימות - זה לא קשור לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעבר לכך, חשבתי שלדידך קיים רק המישור של חופש הביטוי והמישור שאני קראתי לו מהותי לא קיים בכלל. אז מה זה משנה לך אם זה מאוד אנטישמי או קצת אנטישמי? הכל ראוי במישור של חופש הביטוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדידי לא קיים רק המישור של חופש הביטוי. פעם שלישית12 שאני מתקן אותך באותה טעות בדיוק. כל זמן שאתה מתווכח עם עצמך, לי אין כוונה לקחת חלק בדיון. 1 תגובה 191163 פיסקה אחרונה 2 תגובה 190984 פיסקה אחרונה לפני הערת הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא. נחזור שוב למונה ליזה, להוריד לה את האף --> התערבות. לא לתלות אותה --> לא התערבות. מה כאן לא ברור. יש מאות מליוני יצירות אומנות בעולם, אי הכללה של אחת מהן בתערוכה כלשהיא אינה סתימת פיות, משום שארת כל תערוכה הייתה סתימת פיות. אתה באמת לא מבין את זה? לה הבנתי מה ההבדל המהותי בין "תערוכת אומנות" לבין שידור טלויזיה. מחאה באמצעות גזירת אפה של המונה ליזה, לגיטימי בעינך? בעיני לא. לגבי חופש הביטוי, אתה מתעקש להמשיך לקרוא לזה "מחאה", זה סוג של שיחחדש שאי אפשר להתמודד איתו ברצינות. זאת לא מחאה, מחאה זה לצאת להפגין, לארגן מסיבת עיתונאים, לחזור לישראל, להחרים את התערוכה, להקים תערוכה אחרת, ועוד מאות דברים אחרים, לא לסתום פיות, לא להרוס. כמובן שזה קשור לעניין, זה מבטל את המילה השניה מצמד המילים "מחאה חשובה" (והראשונה היא סתם שם קוד שהמצאת על מנת שלא להתמודד עם המציאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שקול לגזירת אפה של המונה-ליזה, אלא לכיסוי התמונה באמצעות בד. אם הורדת התמונה בניגוד לרצונו של האמן היא לא סתימת פיות, אז בטח שכיסויה במטלית זה לא סתימת פיות. אתה באמת לא מבין את זה? ההבדל העקרוני הוא בין הוצאת שטקר לבין החרבת בנין. אם אתה לא מבין מה ההבדל, חבל. מחאה באמצעות גזירת האף של המונה ליזה אינה קבילה אליי. אתה הוא זה שלא מבדיל בין זה לבין הוצאת שטקר, לא אני. גם עליי שיטות המחאה שאתה מציין עדיפות עשרות מונים אבל זה בטח לא אומר שפעולת השגריר זאת לא מחאה. זה מזכיר לי את הדיון על גדר ההפרדה, שבה מישהוא טען שפעולת האנרכיסטים אינה מחאה אלא פגיעה מכוונת בבטחון המדינה. דרך המחאה שלהם אינה לגיטימית אבל זו עדיין מחאה. במקרה של השגריר, דרך המחאה אינה מנומסת ואינה ראויה מבחינה דיפלומטית אבל זה עדיין מחאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה אתה חוזר ומתעלם מכך שלא מדובר רק ב"ניתוק התקע מהשקע", אלא גם בהשלכת המנורה לתוך הבריכה - פעולה מזיקה בהרבה, אשר יכולה בהחלט להיות שקולה לקשקוש על אפה של המונה ליזה (או לציור שפם בין שפתה העליונה לאפה... אבל זה לגיטימי כיון שלא היה מדובר במקור - השלכת השגריר היתה לגיטימית אם היה יוצר תחילה העתק של המיצג/ב, ואז בהעתק שלו מחבל כאוות נפשו). (ושמתי לב לכפל המשמעות ב"השלכת השגריר" - לדעתי, ההשלכה במשמעות השניה לגיטימית בהרבה...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת משווה את השלכת המנורה לבריכה לקשקוש על ציור? טוב. לפחות זאת התקדמות מההשוואה להחרבת ביניינים ופיצוץ אוטובוסים. אגב, מהדיווחים השונים בתקשורת לא ברור לי אם השליך, המנורה נפלה בטעות או שסתם זה דיווח לא נכון. אם למישהוא יש מקור אמין מאוד בקשר לזה, אני אשמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שבת אנחנו נפגשים לבראנצ', קבוצה של תלמידי מחקר וחוקרים זרים באוניברסיטה הטכנולוגית על שם צ'למרס, בגטבורג, שבדייה. אתמול בבוקר עלה הנושא של פעולת השגריר הישראלי לשיחה ומצאתי את עצמי מגן על זכות הקיום של ישראל!! איילים, תקראו את זה שוב, הייתי צריך להגן על זכות הקיום של ישראל לצד מדינה פלשתינית. דרך אגב, את הצד השני הוביל בחור ישראלי שירד מהארץ... איילים יקרים, אני לא רוצה להישמע דמגוגי, אבל הרבה אנשים משכילים באירופה לא מכירים בזכות הקיום של ישראל. אתם יכולים לבוא בטענות שזו התרשמות אישית ולא מקיפה, נכון, לא עשיתי סקר מייצג עם 50,000 משתתפים, אבל אני יכול לומר לכם שהייתי שם במיעוט כמעט מוחלט. וממה שאני מתרשם משיחות עם הרבה אנשים ומהתגובות שאני מקבל ברגע שאני מציג את עצמי כישראלי בתגובה לשאלה 'מאיפה אתה?', שבדייה היא ארץ מאוד לא אוהבת ישראלים. לא הסתובבתי הרבה בשאר אירופה (טיולים פה ושם, בערך כמו כל ישראלי מצוי), אבל אני משער שהמצב לא בהרבה יותר טוב בשאר היבשת הזאת. עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא עצמו: לכל אלו שאומרים שהתנהגות השגריר הייתה לא במקום אני אומר שאתם מפספסים בגדול. אשתמש בבדיחה של אשת החשמן מלפני יומיים: בחור מגיע למכס עם פיל עם פרוסת לחם תקועה בכל אוזן של הפיל. המוכס שואל את הבחור אם יש לו מה להצהיר. הבחור אומר "תודה, אין לי כלום להצהיר", המוכס אומר לו שהוא צריך לשלם המון מכס על הפיל שלו. הבחור מתעצבן ואומר לו: "אתה יודע שאתה חצוף! אתה אומר לי מה לשים בסנדביץ' שלי?! איילים יקרים, באמצעות סנדביץ' חופש הדיבור אתם מנסים להעביר פיל של גלוריפיקציה של רצח. ראבק! תתעוררו! לא כל דבר צריך לקבל! על דבר חמור מגבים בחומרה. על גלורפיקציה של רצח של 21 איש בהחלט צריך להגיב באופן לחלוטין לא שיגרתי. לפי דעתי דובר השגרירות צדק כשאמר שהשגריר היה צריך לצאת אחרי האירוע ולכנס מסיבת עיתונאים. ולעורר את האירופאים מתרדמתם. אני תוהה מדוע האיילים יפי הנפש מזדעקים כאשר מישהו חושב לתת פיתחון פה לרוצח ראש הממשלה, אבל הצגת רוצחת 21 ישראלים כשלגיה בשבדייה מקובלת עליכם? (טוב, אין לי כאן רפרנס לכזו צעקה, אבל אני מרשה לעצמי להניח שזאת דעת הרוב כאן, ואל תבלבלו אותי עם עובדות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היה השגריר יוצא מהתערוכה ומכנס מסיבת עיתונאים, בה היה מוחה בתוקף על המיצג, הייתה זו בהחלט זכותו (ואולי אף חובתו). אבל זה לא מה שהוא עשה. תהיה: האם השגריר הנ"ל הוא מינוי פוליטי או מקצועי? מי מלמד דיפלומטיה את אנשי משרד החוץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שכל הוויכוחים האלו הם למעשה ויכוחים תוך ישראליים. גם אצלך, הצד השני היה ישראלי לשעבר, וגם האמן הוא ישראלי לשעבר. מה שאני לא מבין זה, למה להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה? בקשר לשגריר, אני באמת לא מבין איך אתה יכול להגן עליו. בפעולה האלימה שלו, הוא הביך את כולנו. שיצעק אייי כמה שהוא רוצה, אבל בצורה דיפלומטית. אחרי התיעצות או מחשבה. לי נראה שהשגריר הזה הוא אדם חמום מוח שמעל בתפקידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא מבין איך אתה יכול לתקוף את מי שיוצא להגנתך. בפעולה הבהירה שלו הוא שם קו ברור בין מחאה על האיוולת שבטרור ובתגובות לו ולגלוריפיקציה של רצח ישראלים. הוא הראה שגם לישראלים יש קו אדום שאותו הם לא מוכנים לעבור. בקשר למבוכה, אתה יכול להירגע, שונאים אותך כאן וחושבים שאין לך זכות קיום גם בלי שהשגריר שלך יפיל את איזו נורה למים. דבר נוסף, אני לא זוכר על מה נאמר ועל ידי מי, שרק אינטלקטואלים יכולים להיות עיוורים כל כך למציאות (אם מישהו זוכר על את ההקשר אני אשמח אם יוסיף אותו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שיש לא מעטים ששנאו, שונאים, וישנאו אותנו גם בלי קשר למה שאנחנו עושים. אלה עובדות החיים העצובות. מה אנחנו עושים עם העובדות האלה, זה החלק החשוב. דיפלומטים אמורים להבין שהם חייבים לפעול בתוך מערכת אילוצים כדי להפיק את מירב התועלת האפשרית למדינה, ואולי דוקא בגלל הרקע האנטי-ישראלי הבעיה של פעולה מיטבית קשה יותר ומחייבת (עצרו את נשימתכם) שיקול דעת. אני חושב שהתגובה האמוציונלית-ספונטנית של השגריר שלנו לא פעלה בכיוון הנכון. יתר על כן, אפילו אם במקרה היא היתה מביאה לתוצאה חיובית, הייתי מחזיר אותו הביתה לקורס רענון קצר ביסודות הפעולה השקולה. כשאדם מן השורה חיבל באנדרטה שבנו לגולדשטיין אפשר היה להבין אותו, כששגריר עושה משהו דומה הוא לא מתאים לתפקיד. (אם יתברר שהכל היה מתוכנן מראש אני לוקח את דברי בחזרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הלינק שאתה מתכוון אליו זה זה: http://www.nativ.cc/September2002/alexander.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה הראשונה, נדמה לי שכבר הזכרתי את זה בעבר, הנאציפיקציה 1 שעברו החברות הערביות 2 בעשרות השנים האחרונות מקבלת גיבוי וחיזוק אירופי שמאלי מפתיעים בעוצמתם ובהיקפם. זה מכבר יש שם (באירופה) השלמה עם מעשי טבח הנעשים באוכלוסיה יהודית ואף ראייתם כלגיטימיים. בשנתיים האחרונות זה אף הגיע לכדי רצון הולך וגובר בהשמדת המדינה. והנה משהו הקשור איכשהו לשגרת יומי בתקופה האחרונה (אין פרטים נוספים) http://forums.originaldissent.com/showthread.php?t=3... אלו הם דווקא קולות משלימים מצד ימין, מאמריקה, שם כדאי לציין, מצבנו טוב: A way to solve 90% of America's problems by removing the 2% that causes them. חלקם מכנה את הממשל שלו: Jewnited states of AmericaKill the brain, and you kill the ghoul. Nuke Israel. REALITY IS ANTI-SEMITIC. An anti-semite is someone who opposes the agenda of organized Jewry. An anti-Semite is an antibody to the Jewish bacillus. ואת הוליווד: Jewliwood ושאר פנינים שמאירות את יומי, בכל פעם מחדש. נחשו למשל מה זה "the one eyed jew"? בקיצור, המצב לא משהו ויש עוד מקום לשיפור (: 1 כוונתי לגזענות + לאומנות/שיבטיות קיצונית + שאיפות התפשטות והשמדה. 2 ויוצאיהן ברחבי העולם החופשי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "בדיחה של אשת החשמן"? זה פה באייל או באיזה אתר אחר? תתקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שחשמנים לא אמורים להתחתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה הזאת נכתבה על ידיי קוראת בשם אשת החשמן ולה מגיע הקרדיט. אני בסך הכל שאלתי את הבדיחה כדי להבהיר את הנקודה שלי. דרך אגב, שלחתי את הבדיחה הזאת למשרד החוץ השבדי ולמוזאון ההיסטוריה שהציג את המיצג הזוועתי. אני מקווה שהם יתעוררו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 202624 - את זה אתה יכול, למשל, למכור למשרד החוץ ההודי תמורת שלושים רופיות ו/או למוזיאון לתולדות ראש פינה, תמורת... מה שהם יסכימו לתת (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי דווקא לו היה השגריר מתעלם מהמיצג הוא היה כושל בייצוג המדינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין התעלמות לבין ונדליזם אפשר להכניס פיל. מי שלא מסוגל להבדיל בדקויות שכאלה, שלא יבחר במסלול דיפלומטי כקריירה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |