|
||||
|
||||
הסופר אהרן מגד מפנה אותנו להסיק מסקנה מכרעת: "הדבר הזה לא נותן מנוח גם ליהודים עצמם. הם מחפשים מוצא להצדקת קיומם הייחודי. המוצא יכול להיות פנייה אל מקורות יהודיים דתיים והיסטוריים". ואידך זיל גמור והבה ונמשיך את הקו. אתה שואל: כיצד לדעתי מצליח עם כה קטן להצמיח גאונים כה רבים? האם היהודים הם עם נבחר? אם כן, מהן ההשלכות של עובדה זו? הבה ונעיין שוב בדבריו של מרק טוויין: "פעם הייתם נבחריו של הכול-יכול. שגשוגכם המתמיה במישורים רבים משכנע אותי שחזרתם וכבשתם פינה חמימה בחיקו. אם הסטטיסטיקה מדויקת, הרי שהיהודים הם רק כאחוז אחד של הגזע האנושי. כוכב קטן מהבהב, עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי, אבל שומעים, ותמיד שמעו עליו. הוא זוהר ככוכב לכת בשמיים לא פחות מן המעצמות הגדולות. חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל יחס למספרו באוכלוסייה הכללית. תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות, מדע, אומנות, מוסיקה, כלכלה, רפואה ומדעי הרוח חורגת מכל קנה מידה. מותר לו להתהדר בכך". ואכן, תורת ישראל כבר גילתה את דעתה על התעלומה הבלתי-נתפסת מבחינה הגיונית של תופעת האינטלקט היהודי, טרם שהמציאות בפועל אמרה את דבריה. משה רבנו מבטיח ואומר ש"רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד: ו), יצביעו ויאמרו עלינו אומות העולם. תורת ישראל קבעה בזאת שהעם היהודי הוא עם שמאופיין בסגוליות נצחית, וחלק מהביטוי של הסגוליות הזו הוא השכל היהודי והבלתי-נורמליות שמאפיינת אותו. כפי שהסטטיסטיקה מאמתת ומאששת – היהודים שונים וחכמים יותר מגזעים אחרים באופן מובדל. נראה כי רעיון היעוד ההיסטורי המוטל על העם היהודי – שבהיותו 'עם נבחר' הריהו בחזקת 'אור לגויים', במיוחד מהבחינה המוסרית – לא פג תוקפו ולא סר טעמו בעידן המודרניזם או הפוסט-מודרניזם. והעם היהודי ממשיך לשאת על שכמו את עול הקיום היהודי בהתאם למשקל הסגוליות של 'והייתם אור לגויים' (ישעיהו מב: ב). חלק מן העם, אגב, ממשיך לשאת את הרציפות ההיסטורית בעל כורחו, על אף התערותו בקרב אומות העולם. |
|
||||
|
||||
אתה בוחן רק את מקרי הקיצון. אני רוצה לדעת האם האינטליגנציה היהודית הממוצעת אכן גדולה משמעותית מהאינטליגנציה הממוצעת של עמים אחרים. אולי נגלה שהממוצע זהה ורק הפיזור אצל היהודים שונה? כלומר - יש יותר יהודים גאונים, אבל גם יותר יהודים על סף הפיגור? |
|
||||
|
||||
שאלות תם לי אליך: האם בעצם אחוז הצלחתם והשפעתם של יחידים יהודים מעבר לכל פרופורציה של אחוזם באוכלוסיית האנושות אין תשובה לתמיהותך? האם פרס נובל או פוליצר הם מקרים קיצוניים או פרסים שמוענקים לאנשי כ"ך או למפגעי חמאס? אה כן, שכחתי שמתוך 20% ערבים מאוכלוסיית האנושות רק חמישה (!!!) חתני פרס נובל יש לאומה הערבית (מוסלמית ונוצרית יחד), ביניהם, כמה אירוני, יאסר עראפת שהביא עלינו את השלום המדומה של אוסלו... |
|
||||
|
||||
איך הסינים וההודים בחישוב שלך, אגב? כפי שכבר צויין פה, אני במקומך הייתי מסייג את החישוב ובודק רק יהודים חילוניים או מתבוללים - או אז תגיע לאחוז גדול עוד יותר! החילונים הם גאונים מפולפלים, מסתבר! השאלה שלי הייתה פשוטה: מה המשכל הממוצע של יהודים לעומת קבוצות אתניות אחרות. ענה לי על כך, או שתגיד שאתה לא יודע. אל תתחיל לחזור לי על מה שאתה כבר זועק יומיים. |
|
||||
|
||||
אינני מתבייש להודות בכך שאני לא יודע, כי טרם ערכתי מחקר השוואתי רחב היקף בקנה מידה בינלאומי. בנוגע להערה השנייה, (אכן מנטרה שחזרה על עצמה): אני יוצא מנקודת הנחה שהיהדות היא דת ולאום השלובים זה בזה ולא ניתן להפריד ביניהם. אפשר להתווכח על כך וכבר מספיק דיו נשפך על הנושא על דפי האייל, אך זו דעתי הלגיטימית והמתבססת על מסורת עתיקת יומין בצורה, אשר הוכיחה את עצמה יפה לאורך ההיסטוריה. על כן, אין כל מקום לחלוקה פנים-קהילתית (דתיים, חרדים, חילונים ושאר ירקות). כולנו יהודים, וככלל היהודים אלה הם הנתונים המפורסמים. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא מצליח לעקוב אחריך. בשביל מה ציטטת שוב את אותה פסקה של טוויין שכבר הבאת אתמול? אני אנסה להבין מה לדעתך הן התשובות לשאלותי. אתה סבור שהיהודים הם אכן עם נבחר, וחלק מההשלכות של כך הן שאנחנו יותר חכמים, אור לגויים מבחינה מוסרית, ונושאים על שכמנו איזה "עול קיום יהודי" שמהותו לא מובנת לי. הבנתי נכון? משפט אחד בתגובתך מטריד במיוחד: "היהודים שונים וחכמים יותר מגזעים אחרים באופן מובדל." אז זה עניין של *גזע*? חששתי שזו דעתך. לזאת קוראים גזענות, ומיד מתעוררות כמובן כל השאלות הטריויאליות הרגילות: מה קורה לניצוץ כשאדם מתבולל? מתנצר? או לחליפין, מתגייר? אם רק אביך יהודי, זה מספיק? (לפי הקישור השחמטי, כן: קספרוב). ואם רק סבא אחד? 1/16? מה זה מזכיר לך, החשבונאות הזו? |
|
||||
|
||||
הבנת יפה מאוד, ואני כלל לא מכיר אותך (מהדיונים על דפי האייל, כמובן) כקשה הבנה שהמורה צריך להסביר לו פעמיים-שלוש את אותו הטיעון. אני סבור שהעם היהודי הוא עם נבחר. חלק מראיותי לסברתי מצויה בדבריהם של ג'ורג' שטיינר, מארק טוויין ואהרן מגד בנידון (ורבים אחרים *המפורסמים* פחות, שלא אצטט). מאחר ושאלת את אשר שאלת, היה נדמה שלא קראת טוב את המובאה מדברי טוויין ולכן ראיתי לנכון לשוב ולצטט, בצירוף הטיעון המוסק על ידי מהמובאה. במידה ומסקנתך מהמובאות המצוטטות הנ"ל שונה, אשמח להכירה. אכן, היהודים שונים וחכמים יותר מ*לאומים* אחרים באופן מובדל. (לא מבחינה גזעית, היטלריסטית חשוכה, כפי שהסקת ממינוח מוטעה, שבאשמתי). |
|
||||
|
||||
אתה סבור שהעם היהודי הוא עם נבחר. יפה. אתה זקוק ל*ראיות* לסברה זו, או שזו נקודת מוצא מהיותך יהודי מאמין? אתה השתמשת במילה "ראיות", ואני מופתע מאוד. מה מרק טוויין יודע שאני לא? חיפשת אולי גם ראיות שאנחנו *לא* עם נבחר? הריני מבטיחך נאמנה שישנם הוגי דעות, סופרים ופילוסופים, בעלי שיעור-קומה שאינו נופל משיעור קומתם של שטיינר, טוויין ומגד גם יחד, שאינם מקבלים בשום אופן את עובדת היותנו עם סגולה. מסקנתי מהמובאות המצוטטות? ליחידים יהודים רבים היו הישגים אינטלקטואליים מרשימים לאורך ההיסטוריה, אבל את זה כבר ידעתי. מכאן ואילך יש ספקולציות וטענות ערכיות שאינן מקובלות עלי. טיעונים ומסקנות לא ראיתי אצלך. ואת הפסקה האחרונה אתה מוכרח להסביר. "היהודים שונים וחכמים יותר מ*לאומים* אחרים באופן מובדל" - אבל *לא* מבחינה גזעית? אז מאיזו בחינה? מה זה "באופן מובדל"? מה חשוב, המוצא היהודי, או השקעה אינטנסיבית בלימודי גמרא? זהירות! שתי התשובות מוליכות למלכודת. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, אל תהיה מופתע מראיות שקיימות בעולמו של היהודי המאמין. היהודי המאמין שככל הנראה אתה מכיר או מתאר לעצמך במסגרת הדמיון, אמור להיות אמוציונלי נטול אינטלקט (יהודי?). אך לא היא: הוכחות לוגיות רציונליות ו*ראיות* ממדעי הטבע (בניגוד למדעי הרוח), הן חלק בלתי נפרד מעולמו התרבותי והחווייתי של היהודי המאמין. זאת בהיפוך גמור לנוצרי המאמין או למוסלמי המאמין וכו'. שכן ביהדות, בניגוד גמור לנצרות ואיסלאם, ישנו קשר של קיימא בין הרציונלי לבין האמוני. למעשה, 'האמונה היהודית' טומנת בחובה את שניהם. 'אמונה' משמעותה בהירות וודאות גבוהות לאין שיעור יותר ממה שניתן להשיג בכל דרך שהיא (כולל דרך הידיעה). אשר על כן, מקומה אחר 'הידיעה' ובעקבותיה. כמאמר הנביא ישעיהו (מג: י): "למען תדעו ותאמינו לי ותבינו..."; "דע את א-לוהי אביך ועבדהו" ועוד. לאמור, האמונה ביהדות באה בעקבות הידיעה ולא לפניה. אחר 'הידיעה' עוד יש מקום למה שמכונה 'אמונה'. למאמין ברורה האמת לאין שיעור יותר מאשר לזה שרק יודע, וטרם הגיע לאמונה הפנימית. שווה בנפשך שהיהדות איננה רק איזו מטאפיסיקה רליגיוזית גרידא, אלא היא חשיבה לוגית ברמה גבוהה. ואתה מוזמן לשוטט להנאתך האינטלקטואלית: והיד עודנה נטויה. שנית, הבה ונראה אותך מקיים את הצהרתך הפַּסקנית: "ישנם הוגי דעות, סופרים ופילוסופים, בעלי שיעור-קומה שאינו נופל משיעור קומתם של שטיינר, טוויין ומגד גם יחד, שאינם מקבלים בשום אופן את עובדת היותנו עם סגולה". דומה שאם לא ציטטת מדבריהם עד כה, שאין באמתחתך מאומה. שלישית, לייחס לאהרן מגד, למרק טוויין ולג'ורג' שטיינר ספקולציות ערכיות - מעיד על ניהליזם מגמתי מוצהר. ולא על שכל ישר שמשכיל להבין שאם אנשים בסדר גודל של אלה, חושבים על האמיתות הסטטיסטיות בשטח ומסיקים את אשר מסיקים - יש דברים בגו, ומסקנותיהם ראוים לאימוץ. |
|
||||
|
||||
אהרן מגד הוא סופר יהודי ציוני — גם אם הוא באמת חושב את מה שאתה אומר שהוא חושב, מה לעשות, דעתו קצת מוטית. מרק טווין לא אומר דברים שאחרים פה לא ידעו מקודם. הוא מעלה ספקולציות על כך. בסדר. אז מה? מה נובע מזה? מרק טווין הוא אולי סופר ידוע, ואולי סטיריקן פוליטי מוצלח, אבל זה לא עושה אותו לבר-סמכא בנושא העליונות הערכית של היהודים. ג'ורג' שטיינר לא כל-כך מוכר לי, אבל מן הביוגרפיה שלו מסתבר שהוא, איך לא, איש ספרות, יותר מהכיוון של הביקורת. בקיצור, יש לך שלושה אנשים מתחום הספרות, שאמרו דברים טובים על היהודים. יופי. מה זה אומר בכלל? איינשטיין טען כי מי שימצא את התורה המאחדת הגדולה יהיה בודהיסט. וזה רק האיש הראשון הראשון שעולה במוחי. אם אמצא לך עוד שני אנשי מדע שחושבים בכיוון הבודהיסטי, אתה תהפוך לבודהיסט? כל הדיון פה לא ברור. מבקשים לדון עמך דיון אינטלקטואלי, ואתה משליך ציטטות מאנשים חשובים וחושב שבכך סיימת את הדיון. ציטטות אנחנו יכולים לחפש לבד, תודה. (התחל דמגוגיה) אולי אצלך בישיבה כל דיון מסתיים בזה שמזכירים את דעתו של איזה רב גדול בנושא, אבל אצלנו נוהגים לדון ולדוש בנושאים, גם אם אנשים גדולים בעבר פסקו אחרת. כך מגיעה הקדמה. |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה להשתתף במשחק של אורי למי יש אבא הכי גיבור. לפרדיננד סלין שהיה סופר לא פחות טוב ממגד לא היו דעות טובות במיוחד על יהודים. |
|
||||
|
||||
הנה מאמר עיתונאי מעניין על הפרופ' ג'ורג' שטיינר, האינטלקטואל היהודי שאינו מוכר כל כך, ועל *הגניוס היהודי* שלו (כפי שציטטתי): |
|
||||
|
||||
שלא יהיה בעתיד ויכוח אם היהודים אמרו קודם. זכות ראשונים לאחד יווני, אפופידס. תגובה 193517 |
|
||||
|
||||
הפרופ' ג'ורג' שטיינר מסביר מדוע זה רע שהיהודים כל כך מצליחים בגולה, למה להיטלר מגיע הקרדיט על הקמת המדינה ולמה ישראל דומה יותר לסוריה מאשר לדרום אפריקה: ההגדרה המקובלת על שטיינר היא שיהודים "חולים על א-לוהים", מסיק מיכאל הנדלזלץ מהראיון עם שטיינר: |
|
||||
|
||||
תגובה 275156 |
|
||||
|
||||
תודה על ההקדמה שלך, רק שאני אפילו לא יודע על מה מדובר ב''נאום ההגנה של היטלר'', כך איני מבין באיזה הקשר הגבת שם. מעניין איך מגיעים ישירות למאמר הזה, שלבטח הופיע באייל לפני למעלה משנה (שאני נמצא כאן). |
|
||||
|
||||
מאמרו של יוסי גורביץ: דיון 204 |
|
||||
|
||||
תודה רבה, ערן. ובהזדמנות זו, כמה חבל שטרם פרסמו באייל איזו סקירה על ספרו האוטוביוגרפי-רעיוני המרתק של ג'ורג' שטיינר שתורגם לעברית בשם "אֶראטה – מאזן של חיים", בהוצ' עם עובד, (תרגם מאנגלית: יוסי מילוא), תל אביב 2001, 199 עמ'. זה רק מזל שעוד ניתן למצוא את הקישורים הבאים מאז שעיתון 'מעריב' התמערב ל-NRG: |
|
||||
|
||||
האמת היא שהוא לא מסביר לא את זה, לא את זה ולא את זה. לגבי הנושא הראשון, ה''איום'' היחידי שהוא רואה הוא ההתבוללות. הרע בהצלחתם של היהודים בגולה, מבחינתו, הוא בהתבוללות הזו. בבחינתו עדיף שיסבלו יותר, ואז יתבוללו פחות. לגבי השני הוא פשוט טוען זאת כמה פעמים (כולל בציטטה מספרו), ללא נימוק. לגבי השלישי, שוב, סתם טענות לא מנומקות. מאד מאכזב, כשזה בא מאדם כה רב תארים. |
|
||||
|
||||
אחד אחד. "היהודי המאמין שככל הנראה אתה מכיר או מתאר לעצמך במסגרת הדמיון" - למה אתה אומר זאת? זה זלזול משונה. אני מכיר, מקרוב, רבים. "הוכחות לוגיות רציונליות ו*ראיות* ממדעי הטבע (בניגוד למדעי הרוח), הן חלק בלתי נפרד מעולמו התרבותי והחווייתי של היהודי המאמין. זאת בהיפוך גמור לנוצרי המאמין או למוסלמי המאמין וכו"': שתי טעויות. הוכחות לוגיות כאלה אינן חלק בלתי-נפרד מעולמו החווייתי של כל יהודי מאמין, רק אולי של חלק. אני מזמין בחום איילים דתיים אחרים לומר את דברם, חבל לי שאני צריך לשמש להם שופר. טעות שנייה: "הוכחות" לוגיות ורציונליות לאמונה נפוצו בעבר ובהווה גם בנצרות, באיסלם ובהינדואיזם. אין סיבה שתכיר אפולוגטיקה כזו, אך לטעון שעניין זה הוא מיוחד ליהודים זו טענה מוטעית (ולמה בכלל היא חשובה לך?) "היהדות איננה רק איזו מטאפיסיקה רליגיוזית גרידא, אלא היא חשיבה לוגית ברמה גבוהה". אני לא סבור שהיהדות *היא* חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אך בוודאי שיש פלפולים נאים במשנה ובתלמוד. אגב, דווקא בקישורים ששלחת לא מצאתי שום לוגיקה מעניינת - תוכל להפנות למאמר סצפיפי? הצהרתי הפסקנית: אתה באמת סבור שאני צריך להביא לך *ציטוט* של ויטגנשטיין שבו הוא אומר "אין ליהודים ניצוץ של גאונות שאין לאחרים"? אולי הוא, וראסל, ויום, וג'וזף קוטזי, ועמוס עוז בכלל לא נדרשו לשאלה המשונה הזו? מה בדיוק אתה טוען, שכל הוגי הדעות + הסופרים החשובים בתבל חושבים שהיהודי הוא נעלה? תהיה רציני... "ניהליזם מגמתי מוצהר": ניהיליזם? מה? איך "מוצהר" אם לא הצהרתי עליו? תרשה לי לסמוך על הבנתי המתמטית וראייתי האנושית, ולהסיק את המסקנות *שלי* מהאמיתות הסטטיסטיות, ולא להידרש לשיעור קומתם המעלף של טוויין והאחרים. זה נקרא *לחשוב*. לא כל מה שמישהו כזה אומר ראוי ל"יש דברים בגו, ומסקנותיהם ראוים לאימוץ". אתה רוצה להאמין? תאמין. אבל לטעון שאם אני לא מאמץ את מסקנותיהם תיכף ומיד אלא רואה בהן ספקולציות, זה "ניהיליזם"? זו נראית לך חשיבה היסקית רצינית? |
|
||||
|
||||
למען האמת, אין לי מספיק זמן לשוטט באינטרנט, ולכן ההפניות היו כלליות. להלן הקישור לרשימתי, (הגם שעם הזמן פרסמתי נוסחה משופרת ומורחבת יותר עד בלי היכר, רק שאיננה מופצת באינטרנט): http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3855-00.html?tag=... וסתם להרחבת אופקים, יהודי ממוצא רוסי ככל הנראה הצליח לפצח את השערת הנרי פואנקרה המתמטיקאי:http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot1.asp?k... |
|
||||
|
||||
תודה על הרחבת האופקים, ידעתי זאת כבר, ואתה ממשיך לתת דוגמאות לאותו דבר עליו הסכמנו מזמן. ומה עם שאר הערותי? |
|
||||
|
||||
קיימות רק שתי אפשרויות: א) שתיקה כהודאה. ב) אי תגובה - גם תגובה. במקרה זה בחירתי באפשרות הראשונה. |
|
||||
|
||||
אולי תמצא הנאה באתר "יהודי.קום" ובו פינה מיוחדת ליהודים מפורסמים. "זהו מאגר נרחב יחסית של שמותיהם של הדמויות הבולטות מכל תחומי החיים, שנתמזל מזלם להיות בני דת משה. החל מיצחק פרלמן המתבקש ומארק קנופפלר הפחות-מתבקש בתחום הביצוע האמנותי, דרך הבמאים מל ברוקס וסטיבן שפילברג, השחיין מארק ספיץ, ורבים אחרים. שווה במיוחד לעיף מבט על המדור ה"לא-יוצלחים וגורמי המבוכה", הנמצא תחת קטגוריית "טוב ורע" - עם שמות בולטים כמו ג'ק רובי (רוצחו של לי אוסוולד), מוניקה לווינסקי, יוליוס ואתל רוזנברג, מייק וואלאס ("שישים דקות") ונועם חומסקי." |
|
||||
|
||||
נועם חומסקי הוא לא יוצלח וגורם מבוכה? הייתי כחולמת. |
|
||||
|
||||
בחוגים מסוימים בישראל, גם האינטלקטואלים הגדולים והנחשבים ביותר בעולם, ואפילו יהיו יהודים, נחשבים כמוקצים אם הם מעזים ומבקרים בראש חוצות את ממשלת ישראל ומדיניותה הפושעת. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתבולל או מתנצר, ואפילו נולד כנוצרי למשפחה שהתנצרה, אבל נהיה אדם גדול, דואגים לציין את הקשר היהודי שלך. לפחות היהודים טורחים. דוגמאות? היינריך הינה וקרל מרקס. |
|
||||
|
||||
אם אתה מצטט מ"נקמת יותם", אני מוצאת הרבה אירוניה ואירוניה עצמית בספר הזה. הגיבור שמוציא מפיו מילים אלה שציטטת הוא מלך הנעבעכים. רוב מעשיו נלעגים, שלומיאליים, הוא לא מתקדם לשום מקום, ואף אחד לא לוקח אותו ברצינות, גם לא אשתו. קצת מזכיר את פימה, הגיבור השמאלני-רכרוכי של עמוס עוז. האם זו דמות המופת שאמורה לשכנע אותנו בתכונות התרומיות של העם היהודי? |
|
||||
|
||||
את בוודאי מתכוונת למובאה שהבאתי ב: תגובה 190070. אני לא מוצא סתירה מהותית בין התכונות המאפיינות את העם היהודי: האינטלקט, מחד ושלומיאליות מתוך טיפשות, מאידך. זאת משום שאותה תורת ישראל שמבטיחה בנבואה לדורות הבאים: "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד: ו), מאפיינת את ההפך הגמור בשאלה רטורית: "הלהשם תגמלו זאת, *עם נבל ולא חכם*, הלוא הוא אביך קונך, הוא עשך ויכוננך" (דברים לב: ו). ודי לחכימא ברמיזא (מארמית: די לחכם ברמז). |
|
||||
|
||||
יש סתירה בין הנעבכיות לבין הגבורה. אבל חזקה ממנה היא הסתירה בין האירוניה הברורה בטקסט לבין ההתעקשות שלך לקרוא אותו כפשוטו. |
|
||||
|
||||
"כפי שהסטטיסטיקה מאמתת ומאששת – היהודים שונים וחכמים יותר מגזעים אחרים באופן מובדל." אני חושב שקצת נסחפת. בכלל כל הטיעונים שלך נראים לי מאוד משונים, ומזכירים לי קצת את הגזענים הלבנים שנאחזים בכל מני המצאות מדעיות שנעשו ע"י מדענים לבנים כדי להוכיח את עליונות הגזע הלבן. בשני המקרים הקשר בין מי שטוען למי שעשה את התגליות הוא הרבה יותר רופף מאשר הקשר בין כושי מזמביה לבלונדינית משוודיה. האדם הגבוה ביותר שחי כיום הוא רדואן צ'רביב שגר בטוניס. מה היית אומר על טוניסאי בגובה של מטר וחצי שמסביר לך שהעם שלו הוא עם של גבוהים (ולכן בפרט הוא עצמו גבוה) בזכות רדואן צ'רביב? דרך אגב, אני מהמר שהדת שהוציאה הכי הרבה מדענים באופן יחסי היא האתאיזם. |
|
||||
|
||||
היהודים שונים וחכמים יותר מ*לאומים* אחרים באופן מובדל. (לא מבחינה גזעית, היטלריסטית חשוכה, כפי שהסקת ממינוח מוטעה, שבאשמתי). באחת האוניברסיטאות בארה"ב מישהו כתב גראפיתי על הקיר: "אלוהים מת!" על החתום: "ניטשה". אחריו בא מישהו אחר וכתב למטה: "ניטשה מת!" על החתום: "אלוהים". צדקת דבריו של האחרון ברורים בעליל, לפחות מבחינה פיזית, ויש שיאמרו שאף מבחינה רוחנית. |
|
||||
|
||||
אולי תסביר את עצמך, מאיזה בחינה *כן* שונים היהודים מלאומים אחרים? למה דווקא האחרון צדק, למיטב הבנתי, בעוד שהראשון אמר אמת מובהקת (ניטשה אכן אמר "אלוהים מת!") השני שיקר והתחזה (אלוהים לא אמר "ניטשה מת!", ובטח שלא היה לו זמן לחתום על גרפיטי באיזה אוניברסיטה בארה"ב). |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם יש דבר כזה לאום יהודי, אז הוא שונה מן הלאומים האחרים. מצד שני, גם הלאום ההודי שונה מלאומים אחרים. וגם הסיני. והשוודי. והצרפתי. השאלה היא, כמובן, מה המשמעות הערכית של השוני הזה, אם בכלל. מבחינת מר פז, הלאום היהודי חשוב יותר, נבחר יותר, בעל ערך רב יותר. השאר, מן הסתם, חשובים פחות, נבחרים פחות, וערכם מועט יחסית. |
|
||||
|
||||
בשלהי המאה התשע-עשרה הכריז הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה: "א-לוהים מת!". להמון הנבער בכיכר השוק או בכנסיות טרם נודע דבר מותו – אך סופה של השמועה להגיע לכל מקום, וכמו שעל פי המאמינים "אין אתר פנוי ממנו", כך ריקנותו תורגש בכל אתר. זה היה אמור להוביל, על פי ניטשה, למשבר גדול, שהלא בכל זאת היו אישים דתיים שסחפו את ההמון אחריהם ונתנו טעם ומשמעות לחייהם, ולכן, עד שזרטוסטרא ילמד את העל-אדם, צפויה האנושות להיות מרמס לרגליהם של דיקטטורים בעלי "רצון לעוצמה" כוחני – שלב בלתי נמנע בדרך להתגברות העצמית של האנושות. ניטשה צדק רק חלקית – אכן המשברים והדיקטטורים לא אחרו לבוא, חלקם אפילו ניסה להשתיק את א-לוהים בכוח ("אופיום להמונים"), אולם האנושות לא ויתרה על הא-לוהים. עד כמה הצליחה להפיח בו רוח חיים חדשה – דבר זה תלוי במתבונן. צורות רבות לבשה ההתעניינות המחודשת בא-לוהים – החל מחזרה אל הדת בצורתה הקמאית ביותר, דרך התעניינות אינטלקטואלית בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה של המאמינים ושל הממסדים הדתיים, דיונים תיאולוגיים לאו דווקא בין אנשים דתיים המשתייכים לדתות מאורגנות; דיונים בין מדענים ופילוסופים מכל העולם. לפתע בכל פורום אינטלקטואלי המכבד את עצמו תמצאו דיון על א-לוהים ומעמדו בעידן המודרני (או אם תרצו: הפוסט-מודרני); וההוכחה האונטולוגית של אנסלם מקנטרברי – בן המאה ה-11 – קמה לתחייה בדיונים הפילוסופיים במקומותינו. בכל העולם מתו האידיאלים, אבל בישראל של היום כאילו אומרים 'מתו האידיאלים – יחי א-לוהים'. פתאום כולם מחפשים א-לוהים. "טיל לוגי מדעי לא-לוהים ובחזרה", מאת ד"ר יובל שטייניץ, "שיחות עם א-לוהים", 3 כרכים רבי מכר, והיד עודנה נטויה). פרידריך ניטשה כשהכריז על מות הא-לוהים, התכוון לכך שא-לוהים מת ובמקומו נולדה האידיאה. אבל היום כבר אין אידיאלים. פסוּ האידיאלים, למשל רק לאחרונה ומתחת לאפינו: תגובה 186744 וגם: תגובה 186774. אז אתה רואה המון חבורות שרוצות ללמוד יהדות. ערבי עיון וסימפוזיונים "מהו יהודי?" וכדו'. מחפשים א-לוהים, מחפשים אותו גם בהודו כי כולם תועי דרך. את הדתיים כל החיפוש הזה מצחיק, כי או שיש אמונה בא-לוהים או שאין. |
|
||||
|
||||
סוף סוף נקודה משותפת עם החילונים! |
|
||||
|
||||
סליחה?! דבר בשם עצמך. אותי החיפוש הזה לא מצחיק בכלל1. אין דבר כזה "או שיש אמונה באלוהים או שאין", אתה מדבר כאילו קונים אמונה במכולת. מה הבעיה עם זה שאנשים מחפשים את אלוהים? תן להם לחפש. אולי בסוף הם ימצאו. 1 כאילו, החיפוש בהודו דווקא כן, אבל החיפוש באופן כללי לא. |
|
||||
|
||||
"כולם תועי דרך"? "כולם מחפשים א-לוהים"? מהמקום בו אתה עומד, דרך משקפיך, זה כנראה נראה ככה. כפי שכבר הסברתי לך פעם, העולם החילוני שאני מכיר שונה מאד מהתדמית האינפנטילית שאתה מייחס לו. אז עוד פעם, תקשיב למישהו שמכיר תמונת-עולם אחרת ותנסה לפחות להאמין שהיא קיימת: אפשר להיות חילוני, לא-מאמין באל, בעל עולם ערכים עשיר, מוכן להילחם על ערכיו, דרכו ברורה לו, לא מחפש שום הארה בהודו ובסימפוזיונים, חושב שההוכחה האונטולוגית של אנסלם היא שטות גמורה, לא מאמין בשום סגוליות-יתר של שום עם, גאה בשורשיו ובהיסטוריה של עמו, וסבור שאצל יותר מדי אנשים בעולם אמונה באל מוליכה לדוגמטיות וקיצוניות מזיקה ולכן אם אפשר אז בבקשה בלי קאמבק, תודה. ולא רק שאפשר להיות כזה, יש אפילו הרבה, ממש הרבה, המון, אנשים שזו עמדתם, ודעותיך השלומיאליות עליהם מצחיקות אותם אף יותר משהחיפוש אחר האל מצחיק אותך ואת "הדתיים", כלשונך. |
|
||||
|
||||
חבורות שרוצות ללמוד יהדות, עוד לא מעידות על הרצון למצוא את אלוהים. |
|
||||
|
||||
יהדות נטולת אל - אינה יהדות. ע''ע שפינוזה. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, אין כל ציווי להאמין באלוהים. |
|
||||
|
||||
הדיבר הראשון? |
|
||||
|
||||
"אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". איפה כאן ציווי *להאמין*? |
|
||||
|
||||
חסר לך הפועל? כלומר אפשר לאהוב ולירוא(?) בלי להאמין? |
|
||||
|
||||
מה זה "אפשר"? הצירוף של אהבה ויראה הוא שילוב מנצח לאי-אמון. מה גם שנשים נוטות להתאהב בגברים שאי אפשר להאמין בהם בשום אופן... |
|
||||
|
||||
מכיוון ששאלת, חיפשתי את ''והאמן'' במכון ממרא ומצאתי את בראשית ט''ו, פסוק ו. אין לי מושג אם זה חלק מתרי''ג או לא. |
|
||||
|
||||
כאמור וכידוע, אין גבול לזיבולי המוח של נועה ו. הרמב"ם מונה במניין תרי"ג מצוות ופותח במצווה הראשונה כדלהלן: מצווה ראשונה (!) ממצוות עשה (שבתורה - א"פ) - לידע שיש שם א-לוה, שנאמר "אנוכי ה' וגו"'. מצווה שנייה: לייחדו, שנאמר: שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד (!). מצווה שלישית: לאהבו, שנאמר "ואהבת את השם א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך". מצווה רביעית: ליראה ממנו, שנאמר "את ה' א-לוהיך תירא". |
|
||||
|
||||
כאמור וכידוע, באף אחת מהמצוות שמונה הרמב''ם, אין ציווי להאמין. |
|
||||
|
||||
ראי http://www.haayal.co.il/reply?id=1881&rep=211687... |
|
||||
|
||||
תגובה 211687 |
|
||||
|
||||
ומי כמוך מודע להתפתלויות הבלתי ענייניות באייל. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, אנו האיילים - ברובנו אנחנו כבר ילדים גדולים ויודעים את התורה. כשאנחנו מקבלים מאורי פטנט מסוג תגובה 369913 - אנחנו לוחצים על הקישור ומיד לוחצים על מספר התגובה המקושרת. באותו רגע קורה הנס שאורי, בתכמוניו החביבים, אינו יכול למנוע אותו: נפתח לנו חלון חדש והננו חפשיים לקרוא בנוחות גמורה את מה שהיה לפני אותה תגובה, את מה שנאמר אחריה ובקיצור - את כל הפתיל, ובתוך כך, במקרה זה - את דבריו הנבונים והנשמעים בנחת של אלון עמית. לא הפסדנו דבר אלא רק הרווחנו. |
|
||||
|
||||
אלון בלון בשבילך. |
|
||||
|
||||
כן, אתה יודע משהו על ניקי סגי נהור. מה יהיה, אפילו את הפרחים מתגובה 369462 עוד לא קיבלתי, שלא לדבר על מחצית רכוש או איזה מוזיאון קטן לרפואה. |
|
||||
|
||||
תתנחמי בכך שגם 100,000 השקלים טרם הגיעו לידי. |
|
||||
|
||||
"בלון" - כי הוא נעלם לנו? |
|
||||
|
||||
לא, כי אורי פז נהג לכנות אותו כך כדי להפגין כבוד. מן מניירה קטנה כזאת של נימוס. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, היתה זו מעידה לשונית שחזרתי בה והתנצלתי והתנצלותי התקבלה. |
|
||||
|
||||
"וממילא אין טעם מצידי להתנצל על אלון-בלון" תגובה 231677 "יש מקום להתנצלותו של האשם (=אלון בלון)" תגובה 214309 |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו מטעני, כבר התנצלתי במייל לאלון, התנצלותי התקבלה ויישרנו את ההדורים בינינו. אלון? |
|
||||
|
||||
פגעת בפומבי, תתנצל בפומבי. |
|
||||
|
||||
1. הפומביות היחידה שקיימת, חשופה לעיני השופט כל הארץ. 2. אין לך פומביות גדולה מתגובה 369986 |
|
||||
|
||||
1. אז בפעם הבאה את הרפש תשמור ל"פומבי" שבתכתובות אי-מייל, ואת דבריך החכמים והמחכימים תכתוב באייל. 2. תגובה 369986 חושפת בפומבי ללא אישור דיאלוג פרטי שניהלת עם אדם אחר. אם מדובר לא מדובר בעיוות של הדברים, אז חטאת באי שמירת פרטיות, אם מדובר בעיוות של הדברים, אז חטאת בשקר. 3. כל פעם שאני קורא את מה שאתה כותב, אני אומר לעצמי, "נו, נראה איך הוא יצליח להכנס עמוק יותר לבוץ", וכל פעם שאני חושב שהגעת לתחתית, אתה מגלה לי שאפשר להתחפר יותר עמוק. |
|
||||
|
||||
אני מכריזה בזאת על מבצע כל-ישראל-חברים. כל האיילים והאיילות, לשלב מיד ידיים ולשיר הנה-מה-טוב-ומה-נעים -- ש-לוש - אר-בע - ו...!!! תודה. |
|
||||
|
||||
דבריך 1. רפש 2. עיוות 3. פשע |
|
||||
|
||||
אין אחד באייל שיצליח לזהות אותך. |
|
||||
|
||||
אין לי קשר עם מי שאתה חושד. ההתנשאות הזו מקוממת לב כל הומניסט. |
|
||||
|
||||
גם בלב כל רציונליסט-פלורליסט-סקולריסט. |
|
||||
|
||||
וקפיטליסט אינדיווידואליסט. |
|
||||
|
||||
שיהיה ברור, אני לא הבעלים של התגובה לה הגבת. |
|
||||
|
||||
אלון, תוכל בבקשה להפנות לתגובתך הנבונה והנשמעת בנחת? |
|
||||
|
||||
(לאחרונה כמעט לא שומעים מאלון) בפתיל ההוא שאליו הפנה אורי בתגובה 369913 וערן הפנה בצורה יותר נוחה בתגובה 369925 ישנם דברים מעניינים פרי מקלדתו של אלון ולא רק שלו - גם של אחרים. דוגמה אחת משל אלון: תגובה 211704. אבל למי שמתעניין בנושאים אלה ועוד לא נתקל בדיון ההוא כדאי לקרוא את הפתיל, ואפילו את כל הדיון (הממ...). |
|
||||
|
||||
וכל העניין הזה יאמר לזכותו של בעל התגובה 369913 |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמישהו באייל פעם טעה לחשוב שאני אדם מאמין, ועכשיו אני רואה למה: בתגובה שלי אליה קישרת יש משפט המנוסח בצורה קלוקלת. "היא בלי ספק חשובה לך (אורי) הרבה יותר משהיא חשובה לי או ליהודים מאמינים אחרים שהכרתי" - את המילה "אחרים" יש לפרש כ-"שונים ממך (אורי)", לא "שונים ממני". הנני, הייתי וככל הנראה אשאר תמיד חילוני גמור. (אשר למיודענו המחופש לאלמוני מתגובה 369970: חוששני שאני חסר את התבונה הדקה הדרושה לאדם כדי להתחכם תחכום גדול ולהחמיא לעצמו, או לחזק את עמדתו, תחת שמות בדויים או כינויים אלמוניים. אם תחפש היטב, אולי תמצא מישהו שעושה זאת כאן מדי פעם) |
|
||||
|
||||
לא בא לי להיכנס איתך לעוד דיון עקר בינינו, אבל בנוגע לפסקה השנייה שלך, תמהני: איזו ערובה בידך שאינך חי בטעות? והאם תאורית הספקנות החילונית כבר לא נר לרגליך היצוקות? ובפסקה השלישית לא הבינותי משהו: מי החמיא לעצמו? האלמוני שבכלל פרגן לך? נו, שוין. |
|
||||
|
||||
וראוי להעלות על נס גם את דבריו הנבונים והנשמעים בנחת של רב"י בתגובה 215477. |
|
||||
|
||||
ואת התגובה המנומסת של אורי. |
|
||||
|
||||
האר-נא את עיני הכהות: מה הקשר בין השורה הראשונה בתגובתך להמשך? |
|
||||
|
||||
האייל האלמוני מהמר בתומו כי "הדת שהוציאה הכי הרבה מדענים באופן יחסי היא האתאיזם". לדידי מתברר כי דווקא האתאיזם בנוסח של ניטשה, המזוהה עם לידתו ויניקתו בחלב שדי אמו פורקת האידיאלים, אולי קידם את מדעי הטכנולוגיה המתקדמת, אך גם הפך את האנושות לעצלנית, לאגואיסטית, לנצלנית, למזהמת סביבתית בטונות של אשפה וזוהמה מרעילה. האדם הניטשיאני האתאיסט הפך להיות וַנדַל עיוור, אחוז שיכרון טכנולוגי, שדיבּוק הממון מוציא אותו מדעתו השפויה, כפי שבראה הא-לוהים במעשה בראשית. |
|
||||
|
||||
מי זה האדם הניטשיאני האתאיסט שעליו אתה מדבר? מתי הוא נולד? היכן הוא גר? כיצד אפשר ליצור איתו קשר, על מנת שיוכל להגיב לטענותיך עליו? |
|
||||
|
||||
מה לא היכרת אותו כאן? תגובה 190590. |
|
||||
|
||||
ותודה על הניתוח המלבב של אופיי. אולי אני אתאיסט לא ניטשיאני? ואם יש כאלה, אולי אליהם כיוון האלמוני? |
|
||||
|
||||
אתה כמובן צודק, מאז ימי ניטשה האנושות בהחלט התדרדרה, כנראה בגלל החילוניות. כיום האנושות יותר נצלנית - ובגלל זה ישנה מגמה הולכת ומתגברת שקבוצות שבעבר היו חופשיות ואזרחים שווי זכויות, כגון שחורים ונשים, היום הופכים לעבדים שצריכים לשרת את האזרחים מדרגה ראשונה. כנראה זה בגלל דעיכת גורמי הדת שלאורך כל השנים התריעו כנגד התופעה הזו של עבדות ודיכוי נשים. כיום האנושות יותר מזוהמת - כנראה בגלל זה מתרחשות כל הזמן מגפות כגון דבר ואבעבועות שחורות, ורחובות הערים הגדולות מזוהמים לעומת תקופת הזוהר של ימי הביניים לפני המצאת הביוב, כאשר רחובות פריס היו מבריקים בנקיונם. כיום האנושות עצלנית - בזה אתה מתכוון כנראה לכך שבמדינות רבות יש הגבלה על שעות עבודה וימי חופשה, ואיסור על עבודת ילדים. הדבר הנורא ביותר שהחילוניות הונדליסטית הורסת גם את מעט המקומות שבהם שומרים על הגחלת של הערכים הישנים והטובים. זה מה שקרה לאפגניסטאן - מדינה שבה לא היית רואה פופיק חשוף ברחוב, שהנשים יודעות את מקומן, ושיש בה את הצדק הדתי הישן והטוב, בלי עורכי דין ובג"ץ שיתבכיינו כל פעם שמועצת השבט פוסקת אונס קבוצתי כעונש למי שחיללה את כבוד המשפחה1. ----- אני יודע שזה היה בפקיסטאן, וכן שאיסלם זה לא בדיוק יהדות, (אצלנו רק היו סוקלים אותה..) למרות זאת, בסופו של דבר גם מהתנ"ך אנחנו רואים שתמיד היו רצח, אונס ושחיתות, גם בחברות דתיות. הסיבה שדתיים חושבים שחברות חילוניות הן לא מוסריות זה לא הפשעים האלה (שקיימים גם אצלם) אלא הפופיקים החשופים. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שמי שהוא חילוני, הוא בהכרח לא מוסרי. טענתי שאתאיזם איננו מוסרי. ע"ע גרמניה הנאצית וקומוניזם מרקסיסטי ומאואיסטי. עצם הטיעון המצביע על מאפיינים בולטים של האנושות, איננו אומר שבעבר הדברים כלל לא היה להם זכר. חוששני שזהו מושכל ראשון. גם בעבר היו רוצחים, אנסים וגנבים ונצלנים ומסריחים וכו'. רק שהיום, הוַנדַליות העיוורת, אחוזת השיכרון הטכנולוגי, שדיבּוק הממון מוציא אותנו מדעתנו השפויה, ניכרת יותר ומאפיינת. אני נוטה להאמין ולחשוב שדת האתאיזם קראה דרור לכל אלה. באותה מידה שאולי הוציאה מדענים מסייעים מקירבה לכל הנ"ל. ויחי ההבדל בין היהדות המוסרית לחשכת האיסלאם. |
|
||||
|
||||
בקיצור, כל מי שלא איתך, הוא לא מוסרי. אם הוא יהודי דתי, אז בסדר. אם הוא מדת אחרת, אז הוא חשוך או רשע או לא-מוסרי. אם הוא חילוני אתאיסט, הרי הוא מחזיק באתאיזם (מה שזה לא יהיה), ולכן הוא לא מוסרי. אם הוא חילוני שאינו אתאיסט, אז הוא מאמין אך לא מקיים מצוות, ולכן לא מוסרי, אם הוא מאמין באל שלך, ואם לא, אז הוא מאמין באל אחר, אחד או יותר, ואז הוא ממילא לא מוסרי. חיים טובים, חיים טובים. |
|
||||
|
||||
דחילק, מה אתה מנסה לטעון, שרק היהודים הדתיים מוסריים? לא נכון! רק הא-ל מוסרי, ולכן על האדם להידמות לדרכיו: מה הוא רחום - אף אתה תהיה רחום, מה הוא חנון - אף אתה תהיה חנון, מה הוא בעל חסד - אף אתה תהיה בעל חסד, מה הוא חס על הרשעים ולא ממיתם טרם זמנם הקצוב - אף אתה תחוס על הרשעים ואל תדון אותם לכף חובה ותקטרג עליהם (כשטן על איוב), וכו'. רק כך תחיה חיים טובים ואף תהיה אהוב על הבריות, ולא רק עליהם. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לטעון שאתה פוסל את הרעיון שמישהו יהיה לגיטימי באי-הסכמתו לך. אתה טוען שרק האל שלך מוסרי. עבורך, ועבור מאמינים כמוך, הוא מקור המוסר. לי, כאדם שאינו מאמין, זה לא אומר הרבה שאתה טוען שיש לך מקור אובייקטיבי למוסר. המקור הזה לא אובייקטיבי. הוא משותף לך וליהודים דתיים אחרים. היהודים, המוסלמים, הנוצרים, הבודהיסטים, היוונים העתיקים, כולם טוענים לאיזה מקור אובייקטיבי למוסר -- אלא שזה לא אותו המקור, ומה לעשות, עבורי כל המקורות האלה לא רלוונטיים באותה המידה. מבחינתי שאלת מקור המוסר היא שאלה פתוחה, אולי אפילו כזו שלא יכולה להיות עליה תשובה מספקת. עבורך השאלה פתורה. האמת, בחיים האמיתיים, זה לא כל-כך משנה, כי הדרך שבה מסיקים מן העקרונות האלוהיים את מה שצריך לעשות עכשיו כל-כך מפותלת, וכל-כך תלויה אפילו במאמין המסויים, ולא רק בדת שלו, שבסופו של יום, ההבדל העקרוני והאדיר הזה, אין תוכו כברו. אשר לטענותיך לגבי האמונה באל היהודי, וההשלכה שלו על האהבה של הבריות.. שמע, אין מה לעשות, אלפי שנות שנאת-יהודים בקרב הבריות גורמות לי לחשוב אחרת. לא ממש עובד, הקטע הזה של אמונה באלוהים ככלי לרכוש את אהבת הבריות. |
|
||||
|
||||
בנוגע להערה הראשונה ברור שאין הרבה מקום להתייחסות על מה שאינו רלוואנטי "בחיים האמיתיים", כהגדרתך. בנוגע להערה השנייה, אני רוצה להתחיל בשאלות אחרות: למה לא היו מוכנים הפולנים לכתוב באושוויץ "כאן נהרגו מיליונים יהודים"? למה רצתה הכנסייה הנוצרית לבנות מנזר באושוויץ? אנסה לענות על שאלות אלו ותשובה להחלטתך הפזיזה תבוא על פתרונה. בימי ילדותי החלפתי מכות עם תלמידי כיתתי האנטישמיים. מאוחר יותר ועד עצם היום הזה, "קורבן" אני לפגיעות אנטישמיות מילוליות. שמעתי לא פעם את הביטוי המפורש או המובלע, כשהוא מופנה אלי: חבל שהנאצים לא גמרו את העבודה. יש אנטישמים בעולם. אולם יש גם גויים ישרים ולא אנטישמים. ומסתבר דבר אחד, שהם מרגישים משהו שאני חושב שאנחנו היהודים לא הרגשנו בו. הגמרא אומרת (בבלי, סנהדרין צד) "איהו לא חזי - מזליה חזי": הוא לא ראה – מזלו ראה. יש לאדם 'מזל', מעין 'על-מודע' דרכו הוא מרגיש דברים שהתודעה הרגילה עיוורת לגביהם. מה הם ראו? אנסה לפרש. אילו יכולנו לחזור למעמד הר סיני ולראות את השכינה יורדת ומצביעה עלינו ומכריזה 'אתם רעי ואהובי', היינו יכולים לטעון שאנו 'העם הנבחר'. נשמותינו היו בהר סיני, אנו לא זכינו לכך. אולם, היהדות המודרנית ראתה דבר אחר. ראינו את השטן יורד עלי אדמות ומכריז עלינו, על העם היהודי, 'אתם אויבי!'. ואויבי השטן הם העם הנבחר. ההיטלריזם היה משהו שטני וזאת כל אדם נורמלי מבין. ושטניות זאת הצביעה עלינו ואמר וחזר ואמר 'אתם אויבי!'. את זאת ראו באופן בלתי מודע, אחרי עשרות שנים, הרבה מהמתוקנים שבגויים. וזאת הפכה לבעיה תיאולוגית ופילוסופית ממדריגה ראשונה: כיצד רק אתם?! גם אנו היינו צריכים להיות מועמדים לאושוויץ. דבר אחד ברור, כל מי שלא היה מועמד לאושוויץ, סימן שהשטן היה אדיש כלפי דידו, ובמילים אחרות, סימן שהוא לא היה אופציה רוחנית בשביל האנושות. הו אז קמו אנשים רבים הצועקים: "גם אנחנו היינו שם!". הכנסייה היתה צריכה להוכיח ולהמציא שניים או שלושה קדושים שמתו שם, בחלקם יהודים מומרים. נכון, איננו יכולים לנחם את הניצולים ולגרש מהם את הסיוטים ואת חלומות הבלהות כשהם חולמים על אושוויץ. רבים עדיין חולמים על אושוויץ. ואינם יכולים לגרש שדים אלה, אולם, איך טען בפני אחד מניצולי אושויץ המפורסמים: האופציה שלא להיות מועמד לאושוויץ היא גרועה יותר, בין אם זאת האופציה של השולחים, של משתפי הפעולה או של אלו שראו ושתקו. ודוק. |
|
||||
|
||||
התיאולוגיה האושוויצית שהצגת כאן טובה ויפה. אבל למה מכרת קודם את האמונה באל היהודי כמשהו שיוביל אותנו לזכות באהבת הבריות? תגיד ישר שזה יוביל אותנו להיות הקורבנות הנאצלים של המאבק האנושי בשטן. שלפחות נדע במה אנו בוחרים. |
|
||||
|
||||
יש, אתה יודע, גם יהודים שאומרים: חבל שהחייל במסחה לא ידע לכוון. |
|
||||
|
||||
אולי לבוא עמך בדברים? נראה כי זה בזבוז זמן מוחלט. כל ערימת הפסקאות הזו לא הסבירה את עמדתך, כאילו אמונה בשם מביאה לאהבת הבריות. שוב אתה מתחמק, באריכות ובפירוט, מדיון משמעותי. אבל אנסה בכל זאת. קודם אתה טוען שנרדפת על יהדותך בילדותך, עדות הסותרת את טענתך כי היהדות מביאה לאהבת הבריות. תודה ושלום. טוב, אגב, שאתה מודה שיש כמה גויים טובים בעולם. טענה תמוהה אחרת שלך היא שנשמותינו היו בהר סיני. אתה רוצה לומר לי שאתה מאמין בגלגול-נשמות? אתה בטוח שמה שאתה מאמין בו זה יהדות? ביהדות שאני מכיר אין גלגול נשמות. טענה תמוהה אחרונה: אמרת שזה שהיטלר, שטן בעיני כל העולם הנאור, הצביע על היהודים, וקרא להם אויביו, זהו צידוק לאלוהותם. בלי להכנס לאבסורד שבטענה הזו, הרי מר היטלר גם הצביע על הצוענים וההומוסקסואלים. האם גם הם אלוהיים? האם גם הם אופציה מוסרית? |
|
||||
|
||||
אני סבור שקיומה של תופעת האנטישמיות, או ליתר דיוק, שנאת ישראל, איננה סותרת את הטענה שהיהדות מביאה לאהבת הבריות. אם תנסה לחקור מעט את תופעת השנאה התהומית, תגלה סיבות ומניעים של שורשיה בנימוקים כמו: קנאה ב*עם הנבחר*, דעות קדומות, נקמה על תליית ישו האליל, שנאת הזר והשונה, רדיפת המיעוטים, "היהודים כשעירים לעזאזל" ועוד. מכל זווית ראיה שננסה לבחון את האנטישמיות נגלה שאנו צוללים לים של מסתורין, ולא מצליחים לפענח את סיבת האנטישמיות. המדינאי הבריטי לואי ג'ורג', היטיב להגדיר את האבסורד שבאנטישמיות: "מכל מיני הקנאות המשתוללים בטבע האדם אין לך דבר כל כך מטומטם כמו האנטישמיות. לגבי קנאים אלו אין כיום היהודים יכולים לעשות שום דבר אשר יראה להם. אם הם עשירים – הרי הם נתונים לגזל ואם הם עניים – הרי הם נתונים לבוז. אם הם מצדדים במלחמה – הרי זה מפני שהם רוצים לנצל את ריבות הדמים של הגויים להנאתם. ואם הם דורשים שלום – הרי הם או פחדנים מטבעם או בוגדים. אם היהודי יושב בארץ זרה – הוא נרדף ומגורש ממנה. ואם הוא רוצה לשוב לארצו – מונעים זאת ממנו". וכבר הגדיר זאת יפה המנהיג הציוני מקס נורדאו: "היהודים", הוא אמר, "אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים". וההיסטוריון הפרופ' דניאל יונה גולדהָגן בספרו "תליינים מרצון בשירות היטלר" (הוצ' ידיעות אחרונות, 1998) כותב: "סתגלנותה יוצאת הדופן של האנטישמיות, שלעניינה כבר נדרשנו קודם, מעידה כשלעצמה על עקביותה. היותה מופיעה ונעלמת לסירוגין, מתבטאת בצורות שונות, שָבָה ומגיחה כשנדמה היה כי חלפה מן העולם בחברה מסוימת, היא עדות ניצחת לכך שהאנטישמיות נמצאת שם תמיד וממתינה שיעוררוה ויגלוה. היותה גלויה יותר בשלב מסוים וגלויה פחות באחר, אין בה משום עדות להופעת האנטישמיות ולהיעלמותה, אלא כמו במקרה של אמונות רבות אחרות, עדות לשינויים החלים ב*מרכזיותה* בחיי האנשים ובנכונותם *לבטאה* בהתאם לנסיבות החברתיות והכלכליות". (המלים שבין הכוכבים - מודגשות במקור). בנוגע להערה על גלגול נשמות, לא אתייחס. המחלוקת בין החוקרים סביב הנושא ידועה לי. ואם אתה ליברל, הנח לי להמשיך לדגול בעמדה השונה והסותרת את שלך. עמדתי היא צד אחד של המחלוקת הלגיטימית. בנוגע להערה האחרונה, צורר היהודים אדולף היטלר, שליח השטן בהתגלמותו, הצביע בעיקר ובפרט על העם היהודי. האם היטלר השמיד 6 מיליון צוענים? או 6 מיליון הומוסקסואלים? את מניעיו למלחמת העולם השנייה ראה כאן על פי עדות ממקור ראשון: תגובה 190272, קטעים 5-6. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אתה סבור שקיומה של שנאה תהומית ליהודים שומרי-מצוות אינה סותרת את העובדה ששמירת מצוות מביאה לאהבת הבריות. מה אומר לך, כנראה המשמעות של "אהבת הבריות" בשפתך היא לא המשמעות שלה בשפתי. היטלר לא השמיד 6 מליון צוענים כי לא היו לו 6 מליון צוענים להשמיד. הוא לא השמיד 6 מליון הומוסקסואלים כי הומוסקסואליות קל יותר להסתיר מיהדות. אני בטח שוכח עוד כמה מגזרים שנשלחו למחנות. כל אלה היו באותה המידה אוייבים של הגזע הארי, מכאן, לפי התיאולוגיה האושוויצית שלך, להיות צועני או הומוסקסואל זה מוסרי באותה המידה כמו להיות יהודי. לך סדר את זה עם האיסור דאורייתא על משכב זכר. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לטעון ש"המשמעות של 'אהבת הבריות' בשפתך היא לא המשמעות שלה בשפתי", לאור העובדה שהבסיס לטיעון שלך היה: האנטישמיות המופנית כלפי היהודים, והראתי בעליל שמניעיה אינם בעקבות "ואהבת לרעך כמוך" כלפי העמים, אלא שהסברים שונים לתופעת האנטישמיות. הסברים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים והיסטוריים. עם כל הכבוד, אינך יכול להוכיח היסטורית שיהודי ספרד גורשו בשל השנאה שלהם לספרדים או שיהודי גרמניה ואירופה הושמדו בשל שנאתם היהודית כלפי האומה האירית. האמת ההיסטורית הפוכה מעמדתך. יש אנטישמים בעולם. אולם, יש גם "גויים" ישרים ומוסריים. והם מבינים שמי שלא היה מועמד להילקח לאושוויץ איננו מהווה אופציה רוחנית בשביל האנושות! או אז, צריך להמציא את הנוכחות בגיא ההריגה, כדי לזכות לכבוד האולטימטיבי, להיות מוכרז כ'אויב' על ידי השטן. הלוא גם רבים אחרים נרדפו על ידי הנאצים? נכון, אך אנו נרדפנו לא בגלל השתייכות פוליטית, או בגלל היותנו סכנה לגרמניה. יש אנשים שנרדפו בשל התנהגותם ויש אנשים שנרדפו בגלל עצם העובדה של היותם כמות שהם. את הצוענים וההומוסקסואלים איך אומרים "רדפו אותם ולא רדפו אותם": בהתחלה היו האס"אי הומוסקסואלים כולם ורק אחר כך באו לעולם הס"ס, שרצחו האחד את השני, הס"ס את האס"אי. הלוא אף צוענים נרדפו? אולי, למרות שיש יהודים שניצלו בגלל מעשיהם של צוענים חסידי אומות העולם. לעומת זאת, אנו נרדפנו רק בגלל היותנו יהודים, לרבות תינוקות וזקנים שלא יכלו להרע. אך יתרה מכך, נניח שהיהודים היו סכנה ביולוגית וגנטית, למה להתעלל ביהדות? למה התאווה לחילול ספרי תורה וכל קדושי ישראל? למה הנאצים התיימרו לרצוח בדם קר ובמצח נחושה את הספר היהודי? וכאן נעוץ ההבדל הגדול. הנאצים לא רדפו אחרי הספר הצועני או אחרי ספרו של מיעוט שמי כזה או אחר. מפני שלא רק היהודי כיהודי, אלא גם התרבות היהודית, וגם הספר היהודי וגם מה שהיהודי משמעו. הרמן ראושנינג בספרו "שיחות עם היטלר", שהופיע בעברית כבר בתקופת השואה, מצטט את דבריו של הצורר הגרמני באחד מנאומיו: "אני משחרר את האנושות כולה מכבלי הרוח. מן העינויים הנאלחים של חזיון שווא הנקרא מצפון ומוסר. כי שני מומים הטילה היהדות בבני-אדם: בגוף על ידי המילה ובנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית. המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו. בין העם הגרמני לבין העם היהודי". כל עשרות המיליונים (54.8) שנהרגו והושמדו במלחמת העולם השנייה, אומר לנו היטלר, זו תפאורה; זהו תרגיל הסחה. המלחמה האמיתית היא: או יהודי או גרמני. אתם יודעים למה אני שונא אתכם? – אומר לנו היטלר – כי אתם הבאתם את המוסר לאנושות כולה. כאן נעוצה המשמעות הייחודית והחרישית של השואה. השטן הופיע והצביע עלינו כאויביו, והשטן ראה נכונה את אויביו. זהו קול שאנו שומעים מעבר לטרגדיה ולכאב. כדבריהם של הפילוסופים תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר, אנשי אסכולת פרנקפורט: "הם מוקעים כרוע המוחלט על ידי הרוע המוחלט. באופן זה הם אכן העם הנבחר". |
|
||||
|
||||
"התכוונתי שהאמונה מביאה לאהבת היהודים את הבריות, ולא להיפך." זה, במשפט אחד פשוט, מה שהיה לך להגיד? אם כן, למה אמרת זאת באופן לא-ברור, לאורך עשרות משפטים חסרי-פשר, שהקשר שלהם לדיון מקרי בהחלט? לפעמים משפט אחד פשוט עולה על עשרות גבבי אנקדוטות וטענות מטענות שונות. עכשיו לעניין: גם האמונה בנצרות או בבודהיזם מביאה לאהבת הבריות (לפחות לפי טענתם). לעומת זאת, אמונתם של מתנחלים רבים ביהדות לא מונעת מהם ללכת ולמסוק את זיתיהם של אחרים. אגב, אותם מתנחלים, אולם מוסקים באל-כורחם, אלה שיצרם למסוק זיתים מעביר אותם על דעתם, טוב יעשו אם יסייעו בידי מגדלי זיתים יהודים טהורים בגליל, שאין להם די כוח-עבודה על מנת למסוק את זיתיהם שלהם, והיו מוכנים לא רק לתת לאותם מוסקים למסוק עבורם, אלא היו גם משלמים להם שכר על כך. לשאר דבריך לא אתייחס. שבוע טוב. |
|
||||
|
||||
טענו בחיטים - והודה לו בשעורים... |
|
||||
|
||||
לדברי היסטוריון השואה, הפרופ' יהודה באואר, מעולם לא היתה מדיניות נאצית לרצח טוטלי של הצוענים: |
|
||||
|
||||
היטלר השמיד את מחצית הצוענים בעולם. מהיהודים הוא השמיד רק שליש. מקל וחומר אנו למדים שהצוענים יותר אלוהיים וקדושים מן היהודים ב- 50%. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |