בתשובה לאלון עמית, 14/01/04 1:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחת האפשרויות היא הטיה חברתית-תרבותית (מבורכת) שמעניקה חשיבות ויוקרה להשכלה. הטיה זאת, אפשר להניח, היא שילוב של "והגית בו" המסורתי עם אילוצים של מיעוט נרדף שהשכלה גבוהה פתחה בפניו דלתות פה ושם. תימוכין בהשערה הזאת אפשר למצוא אצל מהגרים אסייניים בארה"ב, שהשגיהם האקדמיים בשנים האחרונות עוברים את אלה של היהודים (ראה לדוגמא כאן: http://slate.msn.com/id/2378/ ). אבל אם אוחזים דוקא באפשרות הגנטית, צריך להתייחס גם לכך שרוב אלה שהגיעו להשגים שמר פז מעלה הם יהודים ממוצא אירופאי דווקא. אם כבר גזענות, בואו ניישם אותה גם בבית. יהיה יותר שמח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראו ותסיקו את המסקנות לבד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש להמשיך ולהביא דוגמאות למשהו שאף אחד לא מתווכח איתך לגביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו מסקנות הייתי צריך להסיק? בוא ננתח את הטיעון: שכ"ג העלה את האפשרות שהישגיהם של היהודים נובעים מגורמים חברתיים ותרבותיים. אתה עונה "האמנם?!" ומפנה לקישור המציין מספר שחמטאים יהודים משובחים. יכול להיות שאני לא מספיק יהודי? כי אני, את הלוגיקה הזו לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הגורם נמצא כאן: תגובה 190365. הקישור שהצעתי לקריאה נועד להרחיב את היריעה בנידון. ככזה הוא לא רע, אלא מהימן ומצוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים המצליחים היו רחוקים שנות אור מיהדות וספק אם באמת היו "יהודים" גורם ההצלחה שלהם הוא בעיקר זריקת הדת לפח האשפה הקרוב ויציאה מהכלא אל הישגיות. כיוון שאין עוד דת כ"כ מדקדקת בשטויות, אין חופש יותר גדול מלצאת ממנה, וכך גם ההצלחה. בעיקר בגרמניה אגב, שם ההתבוללות היתה בשיעור גבוה עד מאוד:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני מפיקי לקחים; יש המון טיפשים יהודיים שמדברים על הראש היהודי המבריק. הם יכולים גם להביא לינק מאורי פז ולהוכיח שהם מבריקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא צריכים אותי בשביל זה. יש להם את אתר הבית של פרס נובל, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בובי פישר, יש להזכיר, הוא אנטישם דווקא, ומאשים את היהודים בכשלון הקריירה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי מעולם לא שמעת על תופעת השנאה העצמית של היהודים? הביטי משמאלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נזכיר דמויות דומות מההיסטוריה, אולי כי אני מעדיפה שיתקיים בהם ''ימח שמם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחמטאים מוכשרים שהשתגעו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם להזכיר שאלה שהגיעו להשגים שמר פז מעלה היו יהודים חילונים, מתבוללים, ולפעמים אפילו מומרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ונגעתי בזה ב תגובה 187366 אלא שמר פז לא מתרגש מכגון אלה, שהרי כל מה שהוא מנסה להראות הוא שיש בנו איזה ניצוץ שקיבלנו בירושה מאברהם אבינו, והניצוץ הזה נשאר גם עם המתפקרים והמומרים (אבל, אני מניח, הולך ומדלדל בנישואי תערובת). הטיעונים שעושים את הקשר בין ההצלחה של היהודים לבין ה"אתה בחרתנו" אינם שונים, בעיני, מטיעונים של נוצרים שרואים בסבל היהודי לאורך הדורות אות אלוהי מסוג אחר, עונש על צליבת ישו או על איזה חטא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, רק שנשאלת השאלה, לשיטתו של מר פז, האם הסטטיסטיקה הזו לא "מוכיחה" שה"ניצוץ" לא יכול לבוא לידי ביטוי כל זמן ששומרים על תרי"ג מצוות, ולכן התבוללות ואפירקוסות היא למעשה מימוש רצונו של האל (שנתן לנו את הניצוץ) והמשך שמירה על תרי"ג מצוות היא הפרה בוטה וגסה של רצונו של האל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להכנס לנעליו של מר פז, אבל אני חושב שאין לו קושי מיוחד גם עם הטיעון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שאלתך כבר השבתי למעלה: תגובה 188735 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הטיות גנטיות-אבולוציונית, הרי שאצל הנצרות (הקתולית 1) עבדה ההטייה (לרוע המזל) בכיוון ההפוך: טובי הבנים הלכו לכמורה, ועל כן, נגדעה העברת הדנ"א שלהם לדורות הבאים, בעוד האיכרים הבורים המשיכו להתרבות באין מפריע... 1 היחידה הראוייה, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת הדנ''א לא נגדעה. לכמרים,וגם לכמה מהאפיפיורים בכבודם ובעצמם, היה מספר לא מבוטל של צאצאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבאמת התרבה באין מפריע היו האצילים. בימה"ב למשפחת איכרים היו בממוצע 2 ילדים, ולמשפחת אצילים - 5. נכון שרק אחד יכול לרשת, ולכן האחרים הפכו לנזירים / אבירים1, אבל כשתוחלת החיים לא בשמיים, תמיד יש סיכוי שמשהו יקרה לאחיך הבכור ואתה תהיה הבא בתור. אגב, חלק ניכר מהנזירות היו בנות למשפחות אצולה. 1 ומתו בגיל צעיר, בדרך כלל, בדו-קרבות על כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טובי הבנים הלכו לכמורה, ועל כן, נגדעה העברת הדנ"א שלהם לדורות הבאים". זו נראית לי מסקנה מרחיקת לכת. הכמרים הקתולים לא התחתנו, כמובן, אבל ממתי זה מונע ממישהו להעביר את זרעו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והם העבירו את זרעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהעבירו. עובדה שעד היום יש כמרים קתוליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלב הזה אני חושב שצריך להעביר את הדיון הזה לדיון על הגנטיקה. ''כל הכמרים הקתוליים הם צאצאיו של כומר אחד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מונע כלל, אלא שסיכויי השרידה של ממזר של אציל גדולים לאין ערוך מסיכויי השרידה של ממזר של כומר. ולו בגלל שלא פעם אין האציל נמנע מלהכיר בממזרו, וכך הממזר הוא אולי ממזר, אבל אציל. ואז האם עשויה לזכות לתמיכה. במיוחד אם, נניח, הממזר הוא זכר, ואילו לאציל יש רק בנות. או לחילופין, במיוחד אם הממזר הוא זכר בכל מקרה. כומר, לעומת זאת, יתכחש אוטומטית לבנו, מה שיותיר את האם לגדל את בנה/בתה לבד, בחברה שמתנכרת לנשים שהרו ללא נישואין, או לנסות להפיל את העובר. או לנסות להמית את הילד עם היוולדו. והנה בלדה בנושא (ממזר של אציל, לא של כומר), על שלל גרסאותיה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא - הבנים של הכמרים נולדו לנשים נשואות שבעליהן הכירו בילדים כבניהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. של מי זה? ומאיזה מאה? (אני מנחשת - המאה ה-14 אולי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הבלדה כינס ברנש בשם פרנסיס ג' צ'יילד, אמריקאי שחי במאה ה-19. הבלדות עצמן שונות זו מזו בגיל. את הבלדה עצמה השד יודע מי חיבר. צ'ילד אסף 305 בלדות, על שלל גרסאותיהן השונות, ובספריה האוניברסיטאית הקרובה למקום מגוריכם1 אמור להיות כל האוסף, 4 כרכים בעובי של ספר האגדה כל אחד, עם כל הגרסאות2, כולל התווים. 1 אוקי. בספריה של האוניברסיטה העברית יש. 2 או לפחות, כל הגרסאות שצ'יילד כינס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קראתי רק את גרסא הראשונה שהופיעה שם, ולפי השפה אני מניחה שמדובר במאה ה-14. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הרבה יותר ארכאית מהשפה של המאה ה-16 של שקספיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יתכן שזה מהמאה ה-14. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |