|
||||
|
||||
ובעיניי (כצפוי), השאלה אם יש ''סיבות מהותיות'', דטרמניזם או מקריות, תמיד קודמת לחקירה ובחינת המציאות. ההחלטה אם ההסברים ''משכנעים'', ואפילו אם הבדל הוא תוצאה ''הכרחית'' היא תוצאה של ההנחות המוקדמות שלך. |
|
||||
|
||||
למה? נסתכל שוב על דובי הבוחר תפוח אחד מבין השניים, וטוען שהבחירה היא סתמית. אפריורית נראה לי בהחלט אפשרי שהבחירה היא סתמית ומקרית, ונראה לי בהחלט אפשרי גם שהבחירה נבעה ממשהו בפסיכולוגיה של דובי, שסמוי ממנו. ועכשיו מישהו עורך מחקר פסיכולוגי על דובי, ומוכיח לשביעות רצוני שדובי תמיד מעדיף דברים מנוקדים על-פני חלקים, למרות שהוא לא מודע לכך. האם לא אשתכנע שבחירתו של דובי היתה לא-סתמית? האם אני צריך הנחה מוקדמת שהיא לא-סתמית כדי שאשתכנע מהמחקר הפסיכולוגי? יכול להיות שאני צריך הנחה כזו כדי לקבל מוטיבציה לערוך מחקר פסיכולוגי; אבל אם מישהו כבר ערך מחקר כזה, אני יכול להשתכנע ממנו באופן בלתי-תלוי. אבל חלקית אני מסכים איתך: אני צריך הנחה מוקדמת ש*ייתכן* שהבחירה לא מקרית. |
|
||||
|
||||
כן, במקרה זה אני אסכים אתך 1. אבל זה לא דומה למקרה שלפנינו. כשאתה כותב "לבדוק יותר בפירוט מה קרה שם, ולהתחקות אחורה על הסיבות", אתה מניח שהבדיקה הפרטנית מגלה את הסיבות. אבל פרשנות התהליכים ההיסטוריים תלויה בהשקפת-העולם שלך, מה "מניע" את החברה, והיא לא "עולה מהנתונים" ההיסטוריים. 1 לא באמת. השאלה היא מה מהווה "הסבר מספק". האם ההסבר צריך להתייחס לבחירה של דובי, או לסיבה שהתפוח מנוקד? האם אפשר לקבל את פעולת-הבחירה כהסבר, או שצריך לעמוד על מרכיבי הפסיכולוגיה של דובי כדי "להבין"? וכו'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |