 |
ערכו האסטרטגי של הגולן הופיע בתגובתי רק פעם אחת כשהזכרתי את "העיניים של המדינה" (1), ולא במקרה. בעיני אין זה העיקר. את הסיפור על חילופי הדברים עם הסופר יהושע הבאתי רק כדי להמחיש את "תסמונת הוירוס". כי לו שאלו אותי למה לא להחזיר את הגולן הייתי משאיר את האסטרטגיה והביטחון לסוף. אבל המשפט שציטטתי מדבריו של יהושע היה משפט שלם עם נקודה בסופו. "השלום (כלומר החזרת הגולן) דרוש כדי וכו'. . . " נקודה. בעצם כל מה שאמר אז יהושע בזכות החזרת הגולן הסתמך על הערכה שהתגלתה כנבואת שווא, ובכל זאת אני בטוח שאם תשאל אותו היום אם יש צורך בהחזרת הגולן הוא יענה בחיוב ללא היסוס, ואת המטרה סביב החץ הזה הוא כבר ידע לאייר היטב. כי (לדעתי) מדובר בוירוס, ולא באמת שיש מאחוריה הגיון ממשי.
אם את ההיבט האסטרטגי הזכרתי רק בקצרה הרי את חביבותם וחריצותם של תושבי הגולן לא הזכרתי כלל. בעיניי רוב מתיישבי יש"ע חביבים וחרוצים עוד יותר, אך אין זה שייך לעניין לא כאן ולא שם.
על כך שהגולן, כביכול, לא שלנו כבר דברתי רבות באייל. יכול כל אחד לאמץ "שלנו" כרצונו, לפי הבטן שלו, אך מבחינת המשפט הבין לאומי הגולן לא פחות "שלנו" מנהרייה. לפחות דברים ברוח זו שמעתי פעם ממומחה למשפט בין לאומי – פרופ' לפידות.
"קלף מיקוח", זה דבר נחמד מאד. אני מכבד את עמדתך בעניין זה, אבל גם כאן כל אחד יכול להחליט כרצונו מה קלף ומה אינו קלף, וזה עניין שרירותי. אין לי ספק שלמדינת ישראל יש קלפים שהסורים היו שמחים עליהם יותר אבל בכל זאת כולנו מקווים להחזיקם בידינו לתמיד.
אני איני כופר בעובדה שאפשר להשיג הסכם שלום עם סוריה ע"י מסירת "הקלף" הזה לידיה (אם תקרא מאמר ישן שלי "הטילים הביולוגים של סוריה", תראה שבעניין זה הייתי אפילו יותר אופטימי ממה שהוכיחה אחר כך המציאות), אבל אני גם חושב שבעתיד בהחלט ייתכן שאפשר יהיה להשיג שלום עמה גם ללא מסירתו. ההתפתחויות מאז נפילת ברית המועצות ועד נפילת סאדם חוסיין, ובסוריה עצמה דווקא מורות על כיוון ממשי כזה. לסוריה לא חסרים שטחים ויש לה גם הרבה בעיות אחרות. (אגב, פתרון של חכירה לזמן ארוך דווקא מקובל עלי, אך ברור שמבחינה מעשית כמוהו כהשארת הגולן בידינו בהסכם שלום.)
איני חושב שיש קשר בין עמדתה של מפלגת העבודה בעבר, בעניין הגולן והשוני בנקודות הזמן: החלטות חרטום וכו'. במצע נאמר בפרוש "גם לעת שלום", כלומר מה שהיה כתוב במצע היה בהנחה שהחלטות חרטום אכן תתמוססנה. אחרת לא היה לכתוב שום משמעות. הרי איש לא טען מעולם שצריך להחזיר את הגולן לסורים ללא הסכם שלום.
אשר לחיוב והערך החינוכי שבשינוי דעה, ואי התעקשות, אני מקבל זאת בשתי ידים (2), אבל כשעושים זאת צריך גם לנמק. צריך להראות מה היה השינוי בנתונים שגרם לשינוי בדעה, ואת זאת לא ראיתי, גם לא בדבריך. זה מה שכתבתי לפואד.
(1) אגב, החרמון, גיאוגרפית אינו חלק מהגולן, אבל נהוג לקרוא לכל מה שנכבש מסוריה במלחמת ששת הימים בשם זה, ולשם הפשטות אני נוהג כך גם עכשיו.
(2) למעט הסיפור של רבין ז"ל ששינה את הדעה אחרי הבחירות ולא לפניהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש