 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני יורד לסוף להיטות הרצון החילוני לגיוסם של בני ישיבות. הרי כל בר דעת יכול במבט קצר ומרופרף להבין ולהעריך את חוסר התועלת בגיוס קבוצה, האינה מתאימה כלל לכל סוג לחימה שהיא, ואשר אורח חייה, אמונתה וסוג הופעתה מונע ממנה למעשה כל יכולת קבלת מטלות אחרות ונוספות במסגרת אירגון צבאי מכל סוג שהוא, הן בחזית והן בעורף. בני הישיבות צריכים להישאר בישיבות, ממש כבני קבוצות אחרות - מאורגנות או ספוראדיות - האינן מתאימות לאורח החיים הצבאי. ואם כבר בנושא הגיוס הכללי עסקינן - האין לשקול כלל, להפוך את ארגון צבא ההגנה לישראל לאירגון על בסיס התנדבותי בלבד, דהיינו - לביטולו המוחלט של חוק גיוס חובה לטובת הקמתו של צבא קבע מקצועני ומיומן, כפי שנהוג הדבר במדינות דמוקרטיות שונות בעולם? א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה להתחיל? "להיטות הרצון" עליה כתבת אינה משותפת לכל החילונים באשר הם, ובוודאי אינה מכוונת לעצם גיוסם, אלא לחתירה לעקירתו של פטור גורף ואנטי-שוויוני המשולם כאתנן פוליטי ע"י פוליטיקאים חילוניים ודתיים לפוליטיקאים חרדיים. ההתייחסות לבני-הישיבות (או ליתר דיוק, לאוכלוסיה הנהנית כיום מפטור "תורתם אומנותם") כקבוצה ולא כפרטים, בדיוק כפי שאתה עושה ("אינה מתאימה ]...[ אורח חייה מונע ממנה"), היא בדיוק שורש כל רע. ראשית, דוגמאות כמו ישיבות ההסדר או "הנח"ל החרדי" מראות כי גם אוכלוסיה של תלמידי-ישיבה וגם אוכלוסיה חרדית יכולה להשתלב בפעילות במסגרת צה"ל. שנית, גם באוכלוסיה הלא-חרדית יש מי ש"אינם מתאימים" או ש"אורח חייהם מונע מהם". סוגיות אלו מתבררות במישור האישי-אינדיבידואלי ע"י צה"ל (לא, לא שכחתי את האוכלוסיה הפלסטינאית שלגבי רובה הדבר גם-כן לא נבדק). גם אם ישנם יחידים (או קבוצות) שאינם יכולים למלא את חובת שירות בטחון, מסקנתך כי הם "צריכים להישאר" היכן שהם היא מסקנה נמהרת. דומה כי ההגינות והצדק מחייבים כי גם אזרחים אלה יתרמו למאמץ החברתי (ולא רק לפעילות בחוג-קהילתם המצומצם) באופן כלשהו, תרומה ששכרה בצידה. אין לשלול את הצעתך להחליף את גיוס החובה בהתנדבות, והיא ראויה לדיון ארוך ומקיף, שבמסגרתו יש לבחון את האיכות היחסית של צבא-מתנדבים לעומת צבא-מגוייסים ואת המשמעות של המהלך שאתה מציע על גודלו של צבא המילואים ועל איכותו, היות שצבא המילואים מהווה מרכיב הכרחי בתפיסת הבטחון ובתורת הלחימה הנוהגות בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך מיץ, הפטור הגורף ה'אנטי שוויוני' כהגדרתך, אינו אתנן, כי אם תוצאות מו''מ קואליציוני-דמוקרטי - המשקף למעשה את רצון הבוחר החילוני, ממש כרצון הבוחר החרדי. אנא תן דעתך לעובדה, כי השירות באירגון צבאי דורש תכונות נפשיות מסויימות, אשר נדירותן בחוגים חרדיים אינה בגדר סוד - מה גם שאורח חשיבתו ופעולתו ה'מודרניים' של כל צבא באשר הוא, אינו יכול ליטות שכם לגחמתם ולשגיונם של חוגים אלו, הניזונים בעיקרם מאיסורים ומסייגים שונים ומשונים. אינני אף גורס וחושב לרגע אחד, כי חוגים אלו יכולים אף לתרום דבר של ממש בסדר יומה הלאומי-חברתי-חילוני של מדינת ישראל, לבד אולי מנסיונותיהם הנואלים-משהו להחזרתם בתשובה של רפי כוח מקרב בני המחנה החילוני. אלו הן הסיבות העיקריות בצידודי השלם לפטור מלא בעבור אנשי קבוצות אלו. לשיטתי זו אף אין לשלול על הסף, כי בהורדת קלף השירות הביטחוני עשוי להצטמצם במעט כוח מיקוחם הפוליטי של נציגי קבוצות אלו בתחומים רלבנטים אחרים. בידידות א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יורד לסוף להיטות הרצון החילוני לגיוסם של מוסיקאים. הרי כל בר דעת יכול במבט קצר ומרפרף להבין ולהעריך את חוסר התועלת בגיוס קבוצה, האינה מתאימה כלל לכל סוג לחימה שהיא, ואשר אורח חייה, אמונתה וסוג הופעתה מונע ממנה למעשה כל יכולת קבלת מטלות אחרות ונוספות במסגרת אירגון צבאי מכל סוג שהוא, הן בחזית והן בעורף. אינני יורד לסוף להיטות הרצון החילוני לגיוסם של שחמטאים. אינני יורד לסוף להיטות הרצון החילוני לגיוסם של ציירים. אינני יורד לסוף להיטות הרצון החילוני לגיוסם של בני עשרה... האם אתה יורד לסוף דעתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אותם חייבים לגייס מומחיות אסטרטגית אתה יודע... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |