בתשובה לאדון חרדון, 02/01/04 15:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה אומר זאת כיוון שאתה מניח שלישראל יש יכולת מכה שנייה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם אדון חרדון, וחוץ מזה אני גם מחפש מקום לשים בו את הקישור הזה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... טוב, מצאתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני :) בכל מקרה, נדמה לי שמר חרדון (ואנא, מר חרדון, תקן אותי אם אני טועה, אני פשוט ממשיך כאן את הרב-שיח) שותף לדעה כי השנאה הערבית לישראל היא על בסיס אנטישמי. על כן, אני חושב שהוא לא יכול לשלול "הקרבה" של מדינה ערבית אחת על מזבח השמדת מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני כן שולל אפשרות כזאת בנסיבות הקיימות בשטח. ב'נסיבות הקיימות' כוונתי היא למשטרים דיקטטוריים שבהם לשליטים אכפת קודם כל מעצמם, ו'מעצמם' כולל לא רק את עצם חייהם (שאפשר להניח שקרובים להיות מובטחים - אם כי הנחה כזאת אינה בהכרח חייבת להיות מדוייקת - גם במקרה של התקפה גרעינית על בירתם), אלא גם את כוחם, ואת קיומה עבורם של מדינה לשלוט עליה. קשה לי להאמין שאסד, למשל, שלמעשה כלל אינו מוסלמי, ירשה לעצמו השמדה (אמנם כזאת שניתן להניח שכל זמן שלא מדברים על מכה שניה היא תיאורטית בלבד, בגלל הקירבה הגיאוגרפית, אבל אפשר לומר זאת גם לגבי התקפה גרעינית סורית על ישראל) של דמשק כדי לחסל את הישות הציונית. אבל מי שפועל ממניעים דתיים, שהאנטישמיות היא רק חלק מהם (והאנטישמיות בקוראן אינה פחותה מזו של הנצרות, למעשה, היא מפורשת הרבה יותר), בהחלט עשוי להקריב אומה שלמה על המזבח המטונף של קנאות מפגרת. אין לי תשובה טובה לנקודה הזאת, וממילא אישית קשה לי להתרשם שדווקא איראן היא התגלמות הקנאות המוסלמית המטורפת, אם משווים אותה לטאליבן, אל קעידה, ארגונים פלסטינים או אפילו שלוחות של איראן עצמה כמו החיזבאללה. לדעתי סביר יותר שהסכנה במקרה כזה היא פחות מגופים שהם בכל זאת מדינה שלמה, כמו איראן, ויותר מצד פסיכופטים שפועלים במוצהר כחבורה של פסיכופטים ולא כמדינה, כמו אל קעידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בניגוד למה שכתבת בתגובה 187606 , על ידי החזקת נשק גרעיני אתה *לא* הופך את אפשרות השמדתה הפיזית של ישראל ללא רלוונטית *בכל מקרה*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מוסיפים את ההסתייגות המסוימת הזאת ואותה בלבד - אז לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין השאר. הנקודה היותר חשובה היא שאם כבר למדינה ערבית כלשהי יש נשק גרעיני ולישראל אין, מה ימנע ממנה להשתמש בו (לאו דווקא להשתמש בו בפועל, אלא למשל כמטרייה לפעילויות אחרות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני רוצה לומר שאף פעם לא ממש הבנתי את הקטע המעניש של המכה השנייה ולמיטב ידיעתי הקונספט של "מכה שנייה" מעולם לא הופעל באמת (חוץ מבסיפור התנכ"י של שמשון) כך שלדידי הדיון הוא אולי תיאורטי במסגרת תורת המשחקים אולם מעולם לא הועמד למבחן המציאות. בכל מקרה, לי, כאזרח, המכה השנייה לא תעזור - אני אהיה כבר ז"ל. שנית, אם כך, ולאור תגובה 187790 , אני מבין שאתה לא רואה את האיום במדינות אלא דווקא במה שאתה קורא "ארגונים מטורפים". מול ארגונים מטורפים, להבנתי, הרתעה, לא במכה ראשונה ולא במכה שנייה, לא תעזור - על מי בדיוק תפיל את אותה "מכה שנייה"? כיצד תרתיע אותם? אם ניקח למשל את אל-קעידה מאז 9/11, הרי שעל פי הפרסומים כיבוש אפגניסטן לא עצר את פעילותם - להיפך - יותר ויותר פיגועים בעולם נקשרים (אולי לא בצדק) לארגון זה. דבר שלישי, קשה לי לדמיין מצב של חוסר איזון גרעיני לרעת ישראל על כן אני מבקש שתנסה לתת דוגמאות לשימוש של מדינה ערבית בנשק גרעיני כמטרייה לפעילויות אחרות במצב כנ"ל. עם זאת, ברגע שהשאלה אינה שאלה של איום ישיר בשימוש אלא שימוש בנשק גרעיני ככלי להפעלת לחץ, אני חושב שהשיקול הכלכלי מתחיל לשחק תפקיד הרבה יותר משמעותי במכלול השיקולים שעלינו להפעיל בבואנו להחליט בסוגייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של יכולת 'המכה השניה' הוא בדיוק זה - עצם הנכונות להשתמש בה למרות שזה כבר לא יעזור משום בחינה מעשית. הנכונות הזאת היא בדיוק מה שנחוץ על מנת שלא להזדקק לשימוש בה. אם נכונות כזאת אינה קיימת, או יש לאויב סיבה לחשוב שלא תשתמש ביכולת המכה השניה שלך מכיוון שלאזרחים שלך זה כבר לא יעזור, אזי באמת היכולת להפעיל אותה לא תעזור לך ומיותר לחלוטין להשקיע בה. אתה צודק לגבי ארגונים מטורפים (להוציא העובדה שאם הארגון מופעל על ידי מדינה כלשהי או קבוצה של מדינות, כמו המקרה של חיזבאללה, ואנחנו יודעים את זה, והמדינות המפעילות יודעות שאנחנו יודעים את זה, וכל העולם גם כן יודע שזה המצב, אותן מדינות בהחלט עשויות וצריכות לשמש כמטרה למכה שניה במקרה שכזה). הרתעה גרעינית אכן מתייחסת למדינות, ואם לא יהיה לנו נשק גרעיני, לא תהיה לנו הרתעה גם מול מדינות ולא רק מול ארגונים שממילא לא ניתן להרתיע. נשק גרעיני לא יכול להרתיע את מי שלא אכפת לו מהחיים שלו, של כל עמו, ושל כל יצור חי על פני האדמה, וממילא מוכן ואף מעוניין להשמיד בשם אלוהיו ולמענו את כל מה שברא אותו אל (?!). דוגמה קיצונית לנקודה השלישית - מלחמה שבה אחד הצדדים משיג יתרון מכריע בשדה הקרב ומאיים להשמיד לחלוטין את ריבונותו של הצד השני ואת עצם קיומו ותפקודו כמדינה. גם במקרה של מלחמה קונבנציונאלית שבה מושגים הישגים גדולים, ייתכן בהחלט שאחד הצדדים יימנע מלהגיע להכרעה סופית מעבר לסף מסוים (למשל כיבוש בירת האויב ומיטוט של המשטר שלו) בגלל החשש מתגובה גרעינית. לא צריך באמת להשתמש בנשק גרעיני במקרה כזה, מספיק להחזיק בו כדי למנוע מצב שמישהו אחר שלו אין נשק גרעיני יביא לכך ששלטונך או ריבונותך לא יתקיימו עוד. גם לא ברור לי ענין הויתור הוולונטרי על נשק גרעיני, כתוצאה משיקולים כלכליים או דיפלומטיים (אני מניח שלזה התכוונת). זה קלף מיקוח עצום, וקלפי מיקוח עצומים משמשים במשא ומתן עבור מטרות עצומות. הנסיון מלמד באופן עקבי שצעדים וולונטריים או כפויים שאנו עושים מכיוון שלדעתנו (המוצדקת או לא) יתקבלו בחיוב בעיני העולם משיגים פירות כל כך קצרי טווח, ומיד לאחר מכן היחס אלינו חוזר לחלוטין לכפי שהיה ואף גרוע מזה. כלי כל כך רב עוצמה ומשמעותי בהגנה על חיינו מוטב שיישאר מחוץ למשחק הזה ולא ייהפך לעצם נוספת שאנו זורקים על מנת להשביע זמנית את הארי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |