בתשובה להאייל הלא מזדהה (וגם לא מזוהה), 02/01/04 4:27
לברקת, דה קארט ונוספים: 187753
רוניכ • בתשובה להאייל הלא מזדהה (וגם לא מזוהה) יום ו', 2/1/2004, 13:24
ברקת - אני די מסכימה איתך. התכוונתי להגיד שאחרי שהוא יקרא את הספר הוא ירגיש זעם על הפרסומות. גם אני לא משבשת תרבות, למרות שאני בכלל לא מתנגדת לזה.
מה שכן, אני מנסה למצוא בארץ מפעלים שמייצרים (בגדים, נעליים וכו') ולגבש רשימה של 'יצרנים מוסריים' כתחליף לדברים שמייצרים בסווט שופס, ואז לקחת את הרשימה הזאת ולהפיץ אותה. מה דעתך על זה? נתקלת בנסיונות מקבילים לעשות את זה, שאני יכולה להתאחד איתם?

לדה - קארט - אף אחד לא יוכל להוכיח שהטלויזיה גורמת לאלימות, ושטחיות, כי היום אין ילדים ישראלים יהודים חילונים שלא צופים בטלויזיה. אז אי אפשר לערוך מחקר משווה של ממש. אני מניחה שאין לי דרך לשכנע אותך. אני מרגישה המון הבדלים בין הדור שלי לדור ההורים שלי (מבחינת כמות האנשים שקראו,כמות האנשים שטיילו, רמת השפה, יכולת להתרכז לאורך זמן דברים מורכבים) ומהצד השני אני מרגישה הבדל מאוד גדול ביני לבין אחותי, שהיא בכתה ה' ויש בינינו פער של 10 שנים, והחברות שלה.

ולגבי מי שלפני, שחושב שילדים לא יכולים להבדיל בין פרסומת לאומנות - זו בדיוק הבעיה! הם באמת לא יכולים. אבל הם כן יכולים להתרגש ולהזדהות עם הצגה בדיוק כמונו. תחשוב שכשהיית קטן מישהו מהרובוטריקים, או קפטן פלנאט, היה מדבר על הסלקום המגניב שלו. זה לא היה משפיע עליך?
לברקת, דה קארט ונוספים: 187769
דה-קארט • בתשובה לרוניכ יום ו', 2/1/2004, 15:26
אין שום בעיה לעשות מחקר משווה בין הילדים של היום לילדים של פעם (בכל מקרה, לא בעיה גדולה יותר מאשר כל מחקר שמשווה שתי אוכלוסיות שאמורות להיות זהות מלבד משתנה מבודד אחד).
ושימי לב, את קצת מבלבלת בין הדעה של ''טלוויזיה היא בעלת השפעה שלילית'' (לדעה זו אני שותף) ולבין הדעה של ''פרסומות בטלוויזיה הן בעלות השפעה שלילית'' (לדעה זו אני לא שותף, ובאינדו
לברקת, דה קארט ונוספים: 187773
דה-קארט • בתשובה לדה-קארט יום ו', 2/1/2004, 15:38
קציה לגבי הפסטיגל)

מצטער, הייתי חייב לרוץ, היה משהוא בטלוויזיה :)
מוזר 187923
רוניכ • בתשובה לדה-קארט שבת, 3/1/2004, 16:51
אתה נגד טלויזיה אבל לא נגד פרסומות? זה מעניין, תסביר את עצמך (אם אתה מצליח לנתק את עצמך לרגע מהמרקע..)

גדי - קל מאוד להגדיר את כלמה שתת רמה כ'לא אומנות'. הבעיה היא שמבחינת כל הילדים זו כן אמנות. זה מה שהם רואים וקוראים וצורכים. אז מה בעצם אתה אומר, שכבר לא צריך לצפות לרמה גבוהה וזהו?
מוזר 187925
אביב י. • בתשובה לרוניכ שבת, 3/1/2004, 17:18
זה מה שהם רואים קוראים וצורכים כי זה מה שההורים שלהם נותנים להם לראות לקרוא ולצרוך. זה לא מחויב המציאות.
מוזר 187926
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לרוניכ שבת, 3/1/2004, 17:27
מה אני בעצם אומר? שצריך להפסיק לקחת את הילדים לחגיגת הבזבוזים הזו, שקוראים לה "פסטיגל" ובמקום זה לתת להם לקרוא ספר, או לחפש הצגה לילדים שלא משתפת כוכבי ערוץ הילדים, או כל דבר בסגנון. למה הילדים רואים וקוראים וצורכים פסטיגלים?
מוזר 188313
דובי קננגיסר • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 5/1/2004, 7:54
ביל אמר את זה יותר טוב ממני:
עם אלימות (יחסית) בספרים אין לי בעייה 188317
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 5/1/2004, 8:10
לפחות היא גורמת לילדים לחשוב ולדמיין קצת. קראתי בילדותי את "אי המטמון" המדמם וזה לא גרם לי להפוך לד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, עדיין. קומיקס זה באמת טיפה יותר מנוון.

אבל עזוב אותך מאלימות. סגידה לכוכבי ערוץ הילדים זה גרוע בהרבה. הסיכוי שילד יהיה בעל נטיות פסיכופטיות ויהפוך באמת למפלצת אלימה (ולא, הילד הממוצע לא מרביץ לילדים אחרים בבית הספר בגלל משהו שהוא ראה בטלוויזיה, אלא כי ילדים אוהבים להרביץ לילדים אחרים) דווקא בגלל משהו שהוא ראה/שמע/קרא הוא נמוך בהרבה מהסיכוי שילד יהפוך ליצור רופס מוח שלא מסוגל לחשוב בעצמו בגלל שטויות פסטיגליות.

(אני משער. אתם מוזמנים להוכיח אותי על טעותי ולהרביץ לי בבית ספר).
עם אלימות (יחסית) בספרים אין לי בעייה 188372
דובי קננגיסר • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 5/1/2004, 10:45
אה, התנגדות לכוכבי ערוץ הילדים היא משהו שאני יכול להסכים איתו. חלה התדרדרות מתמדת ברמה של הערוץ הזה. כשהוא קם, עם מנחים כמו שי אביבי ואביגיל אריאלי, דן תורן ושרון קנטור - היה לערוץ הזה ערך. כיום המנחים הכי סבירים בערוץ הן דמויות הקרטון של ''אנימאניה'', או איך שלא קוראים לרצועה הזו. כמובן שמבחינתי הקש ששבר את גב האייל היה קבלתה לתפקיד של בת שכבתי המתועבת. זו הייתה הפעם הראשונה שיכולתי להגיד בבטחון מלא שהקריטריונים לקבלת מנחים לערוץ הזה הם רקובים מיסודם. לא שהיו לי הרבה ספקות לפני כן.
סנילי-סנילי, אבל יפה שאתה זוכר שפעם היה לערוץ הזה ערך 188440
עדי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 5/1/2004, 18:53
אפשר לדעת מיהי בת שכבתך המתועבת (או שזה לא יפה להגיד)?
סנילי-סנילי, אבל יפה שאתה זוכר שפעם היה לערוץ הזה ערך 188441
האייל האלמוני • בתשובה לעדי יום ב', 5/1/2004, 18:57
זה לא יפה להגיד (אבל הוא אמר). הייתי גם אומר, אבל שכחתי את שמה.
כשמוזת החיפוש שותקת, תותחי הטריוויה רועמים‏1 188504
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לעדי יום ג', 6/1/2004, 0:38
עד כמה שאני זוכר מתגובותיו של דובי, המנחה האמורה נושאת (מביישת) את שמך הפרטי, ואילו שם משפחתה הוא משהו כמו "עזרוני".

‏1 או לפחות עושים קצת קולות צרצור כאלה.
כשמוזת החיפוש שותקת, תותחי הטריוויה רועמים‏1 188565
אליהו • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 6/1/2004, 10:13
ליאת אחירון?
כשמוזת החיפוש שותקת, תותחי הטריוויה רועמים‏1 188569
דובי קננגיסר • בתשובה לאליהו יום ג', 6/1/2004, 10:21
איך הגעת מ"עדי עזרוני" ל"ליאת אחירון"?
כשמוזת החיפוש שותקת, תותחי הטריוויה רועמים‏1 188573
ערן בילינסקי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 6/1/2004, 10:24
דרך "דנה דבורין"?
כשמוזת החיפוש שותקת, תותחי הטריוויה רועמים‏1 188574
אליהו • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 6/1/2004, 10:24
זו הייתה אמורה להיות בדיחה, כאילו?
כשמוזת החיפוש שותקת, תותחי הטריוויה רועמים‏1 188577
דורון יערי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 6/1/2004, 10:31
זה לא עניין של מוזה, זה השרת שלא זז 188749
עדי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 6/1/2004, 18:58
ביום הראשון שלי בבי"ס שאני עובדת בו‏1, כשהצגתי את עצמי בשמי הפרטי, פער אחד הילדים את עיניו וקרא: "את עדי עזרוני?!". היה מאוד מדכא לענות: "אני נראית לך כמו עדי עזרוני?".

‏1 אולי ראוי לציין שזה בי"ס לחינוך מיוחד.
אולי גם אני שייך לחינוך המיוחד 188795
דורון הגלילי • בתשובה לעדי יום ג', 6/1/2004, 22:01
אבל העובדה שאני לא יודע איך נראית אותה עדי עזרוני לא היא המשייכת אותי לשם. מה שכן, יצא לי לראות איך את נראית, ואיך להגיד את זה בעדינות (בלי לפגוע באף אחד)? אין לך מה להתבייש.
מוזר 187937
דה-קארט • בתשובה לרוניכ שבת, 3/1/2004, 19:22
אני לא רואה מה ''מעניין'' בזה, הרי גם לשיטתך לטלוויזיה בלי פרסומות עדיין יש השפעה שלילית, ומאידך גיסא גם לפרסומות בלי טלוויזיה יש השפעה שלילית, כלומר את מסכימה שהנושאים הם בלתי תלויים.
לדעתי ההשפעה השלילית של צפיה בטלוויזיה היא בכך שמדובר בפעולה ממכרת מאוד שבאה על חשבון פעילויות אחרות - חברתיות אינטלקטואליות. ומאידך גיסא זה גם לא כזה מענג או משכיל (עד כדי דיסקליימרים).
אני לוקח בערבון מוגבל את כל התאוריות לגבי השפעות סוציולגיות כמו עידוד אלימות, תרבות צרכנית, רדידות מחשבתית ושאר ירקות.
מוזר 188069
רוניכ • בתשובה לדה-קארט יום א', 4/1/2004, 11:00
הממ.. לטלויזיה בלי פרסומות יש השפעה שלילית, ולפרסומות בלי טלויזיה יש השפעה שלילית, אבל זה לא אומר שהנושאים אינם תלויים. למה? כי הפרסומות הן כבר מזמן לא רק הכמה דקות באמצע התוכנית. כי:
1. יש פרסומות סמויות, כמו פחית קולה שאיזו דמות שותה.
2. יש פרסומות סמויות הרבה יותר אגרסיביות, שבהן הסדרה כולה מוכפפת לקידום איזשהו מוצר, והתדמית של המוצר ממש משפיעה על העיצוב של הדמויות. סדרה כזו היא לכאורה פריט אמנותי ולמעשה מוכפפת כולה לשיקול מסחרי. לדוגמא: מסתבר ש'דוסון קריק' זו סדרה שעובדת מאוד צמוד עם איזשהו מעצב אמריקאי ששכחתי את שמו. זה אומר שהדמויות לובשות רק בגדים שלו ואומרות משפטים כמו 'איזה חתיך, הוא נראה כאילו יצא מקטלוג של..(המעצב ההוא)'. אנחנו בארץ לא קהל יעד של המעצב הזה, אבל אנחנו עדיין צופים בסדרה שמאכוונת פרסום.
3. גם בערוצים נטולי פרסומות, אנחנו צופים בסדרות שהוכנו במקור בד"כ בארה"ב, ומי שהכין אותן מטרתו העליונה היתה למקד קהל יעד מסויים (ילדים, עקרות בית משועממות, נוער) עבור מפרסמים. ברור שזה משפיע גם על איכות הסדרות - פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר כדי למשוך הרבה קהל, או שיוצרים סדרה עם דמויות מצליחות ויפות כדי שמפרסמים ירצו לפרסם דוקא בה וליצור זהות בין התדמית של המוצר לתדמית של הסדרה.
4. ודאי שהכתוב למעלה לא חל על כל תוכניות הטלויזיה. מי שצופה באופן סלקטיבי רק בתוכניות איכות נטולות פרסומות - סבבה לו. אני פשוט יודעת שאצלי זה לא מצליח, ולכן העדפתי להפסיק לגמרי לראות טלויזיה.

אין ספק שיש גם דברים בטלויזיה שהם לא טובים בלי שום קשר לזיקתה לפרסומות. יכול להיות שגם אם לא היו כלל פרסומות בטלויזיה היא עדיין היתה מעודדת בצורה מוגזמת את תרבות היופי, פשוט כי יותר כיף להסתכל על אנשים יפים, ממש כמו שהרדיו מעדיף אנשים עם קול ערב. כמו כן הטלויזיה מספקת גרוי מאוד חזק, שהופך את הצופה ליותר פאסיבי ועצלן. אני יודעת שמשהו כמו חודשיים אחרי שהפסקתי לראות טלויזיה הדמיון שלי מאוד התעשר. אני עוצמת עיניים לפני השינה וצצות לי מתת ההכרה כל מני תמונות, יפות ועשירות, שפשוט לא היו שם קודם. דברים כאלה. אבל הרעה הגדולה ביותר בטלויזיה בעיני היא ההשלכות השליליות של זיקתה לפרסום. לכן מצאתי את זה מעניין שטלויזיה שלילית בעיניך, אבל פרסומות לא.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות